קחו משהו כמו 80 אלף אמריקאים באצטדיון, עוד כ-110 מיליון מול הטלוויזיה ועוד כמה מיליונים טובים ברחבי העולם ותקבלו את אירוע הספורט הגדול ביותר שכל שנה נטולת מונדיאל או אולימפיאדה יודעת להציע - הסופר בול. ניו אינגלנד והניו יורק ג'איינטס יעלו הלילה (בין ראשון לשני) על הדשא באצטדיון הסגור של אינדיאנאפוליס למשחק ה-46 בתולדות המפעל הזה שמהווה את משחק הגמר של ה-NFL.
סיפורים לא ממש חסרים מסביב לשחזור של הסופרבול מלפני ארבע שנים. רצונו של טום בריידי לקבע את מעמדו כקוורטרבק הגדול של דורו עם טבעת רביעית, הניסיון של איליי מאנינג - האנדרדוג המושלם - לקחת טבעת שניה ומעל מרחפת גם רוחו של פייטון מאנינג שעוד יראה את אחיו הקטן עולה דרגה מעליו באצטדיון הביתי שלו. ברמה הקבוצתית, הפטריוטס מחפשים נקמה על אותו משחק לפני שלוש שנים אליו הם הגיעו אחרי עונה מושלמת רק כדי להיכנע לאותה תפיסה של דייויד טיירי והטאצ'דאון של פאקסיקו בורס שהגיע אחריה.
"דיברתי עם פייטון על המשחק ועל ניו אינגלנד", אמר איליי מאנינג, "לא דיברנו על זה שאני יכול לקחת טבעת שניה וכל זה. הוא מאוד תומך. הוא תמיד מנסה להרגיע אותי לפני המשחקים הגדולים". מאמנו של מאנינג, טום קופלין, הוסיף: "המטרה שלנו היא ללחוץ בהגנה כמה שיותר. זו הדרך שנוח לנו לשחק בה. אנחנו מצליחים להכריח מסירות מהירות וזה עושה גם את העבודה בחלק האחורי של לקלה יותר".
הלחץ הזה, שזכור גם מאותו משחק לפני ארבע שנים, עלה בשיחה עם טום בריידי: "הפסדנו סופר בול אחד ואני זוכר שהתעוררתי באריזונה למחרת אחרי שינה של שעה בלבד וחשבתי שהכול זה סיוט, שזה לא אמיתי. אבל עם הזמן אתה לומד לשים את זה מאחוריך ולהתגבר".
