אין מה לומר. ענף האתלטיקה של ישראל מידרדר מרגע לרגע. אחרי שבמשחקים האולימפיים היו למשלחת הישראלית רק שני נציגים במקצועות של מלכת הספורט, שלא הצליחו לעבור את השלב המוקדם ואיכזבו בהופעתם, הגיע רגע עלוב נוסף. הערב (ראשון) נצפה רץ המרתון הוותיק היילה סטאין, שהתחרה פעמיים במשחקים האולימפיים באתונה ובבייג'ין, כשהוא משמש כסדרן במשחק בין הפועל אילת למכבי ראשון לציון בבית מכבי בעיר היין.
לאחר שסיים את עבודתו התפנה היילה סטאין לשוחח מעט עם אתר ערוץ הספורט. "אני מרגיש טוב בסך הכל וזה לא מפריע לי כי אני צריך לעבוד ולהתפרנס", אמר סטאין, "כרגע אני ממשיך גם להתאמן מתוך מטרה להגיע למרתון טבריה ושם לקבוע את הקריטריון לאליפות העולם באתלטיקה בקיץ הבא במוסקבה".
"לספורטאים שלנו קשה מאוד להצליח. אין לנו הרבה כסף, לא רק לי אלא גם לרצים נוספים", אמר המרתוניסט, "אני לא כועס על אף אחד, זה פשוט המצב. הייתי אלוף ישראל במשך 12 שנים, השתתפתי פעמיים במשחקים האולימפיים ולכן אני חושב שאני חייב לאמן אתלטים צעירים. יש לי מה לתרום. אני חושב שהייתי יכול להדריך ספורטאים".
היילה סטאין אחראי לכמה מהישגי השיא של האתלטיקה הישראלית בריצות המרתון המתישות (42.195 ק"מ). במשחקים האולימפיים באתונה בשנת 2004 הוא סיים במקום ה-20 ואילו באליפות העולם באוסקה ב-2007 סטאין דורג במקום ה-19 המכובד. תהיו בטוחים שהוא לעולם לא יתלונן על מצבו, אבל אי אפשר שלא לתהות, להתרעם ולהתרגז מעצם העובדה שספורטאי אולימפי כה מכובד (האתלט המבוגר ביותר שלקח חלק בתחרויות האתלטיקה באולימפיאדה אי פעם) נאלץ לעשות "השלמת הכנסה" בעבודה שרחוקה שנות דור מהתחום שבו מצטיין. אמנם קשה להאמין שסטאין בן ה-57 יכול להגיע לאירוע גדול כרץ מרתון, אבל הוא בהחלט יכול לתרום לעיצוב דור העתיד. ככה אנחנו נראים.
