יום הולדת שמח, רוג'ר פדרר. הטניסאי הגדול בכל הזמנים על פי כל קנה מידה, חוגג היום (שני), השמיני באוגוסט, יום הולדת 30. פדרר יחגוג את מעבר הקידומת בקנדה בטורניר המסטרס בטורונטו, כשהוא מעבר לשיאו, שלישי בעולם בלבד, אבל אם יעצור רגע לספירת מלאי, הוא לבטח יוכל לחייך.
את החיוך הגדול ביותר הוא יזקוף כנראה כשיביט בשתי בנותיו התאומות וברעייתו מירקה שלצידו, כי בסופו של דבר, משפחה קודמת לכל. אבל במקביל הוא יכול להביט אחורה, למרות שעדיין אינו חושב על פרישה ולחייך שוב על היותו אחד הספורטאים המצליחים והנערצים בהיסטוריה של הספורט העולמי, ולבטח כטניסאי המצליח והפופולארי בעולם אי פעם.
"אני כבר מחכה ליום הזה, לראות איך יחגגו לי בקנדה השנה. יום ההולדת הזה לא ישפיע עליי ועל התוכניות שלי. הראש שלי תמיד שנה קדימה ואני כבר עכשיו חושב על השנה שאחרי אולימפיאדת לונדון", הרגיע השבוע פדרר את מעריציו. "אני מעדיף להיות בן 30 יותר מאשר בן 20, זה גיל מצוין. איפה ההבדלים? אני מאזין יותר לגוף שלי, עושה הפסקות כשצריך. אני גם יותר חכם, אני חושב. יותר מנוסה זה בטוח, שיחקתי יותר מ-1,000 משחקים וכולם עמוק אצלי בגוף".
"אני הכי שמח כשאני מנצח, אבל ניצחתי כ"כ הרבה ואתה מרגיש שתמיד תוכל לעשות זאת אם תתן מה שצריך בזמן הנכון. ממי קיבלתי השראה? מג'ימי קונורס, אנדרה אגאסי, קן רוזוול, רוד לייבר. שחקנים שהקריירה שלהם היתה ארוכת שנים והם הצליחו לכוון אותה נכון", הוסיף
ספירת מלאי:16 גראנד סלאמים, 285 שבועות בראש
אז, הנה היא ספירת המלאי של רוג'ר בגיל 30. לזכותו של פדרר 16 תוארי גראנד סלאם, יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה. פדרר זכה בכל ארבעת הגראנד סלאמים, שש פעמים בווימבלדון, חמש פעמים באליפות ארה"ב הפתוחה, ארבע פעמים באוסטרליה ופעם אחת וזו שהוא יזכור במיוחד, הרולאן גארוס ב-2009. ב-2004, 2006 ו-2007 פדרר זכה בשלושה מתוך ארבעת הגראנד סלאמים של העונה, הרולאן גארוס שנשלט ע"י נדאל, היה תמיד חסר.
כשזה נוגע לגראנד סלאם, פדרר אוחז בעוד המון שיאים שספק אם מישהו אי פעם ישבור. הוא הגיע ל-22 גמרים של גראנד סלאם, כולל 10 גמרים רצופים החל מווימבלדון 2005 ועד אליפות ארה"ב הפתוחה ב-2007. ואם נרד שלב, חצי הגמר, פדרר הגיע מ-2004 עד 2010 ל-23 חצאי גמר רצופים בגראנד סלאמים, שזה נראה מאוד טבעי בזמנו, אבל במבט לאחור זה נראה בלתי אפשרי, יציבות חסרת תקדים. ובעינין הזה, עוד היד נטויה. למרות שכיום נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נדאל טובים ממנו הוא תמיד יגיע לכל גראנד סלאם כפיבוריט, עד היום בו יחליט לתלות את המחבט.
ומהגביעים הגדולים, אל המקום הראשון בעולם. השווייצרי שהה במקום הראשון 285 שבועות, מתוכם 237 שבועות רצופים, שיא השהייה הרצופה בפסגת הטניס העולמי, אי פעם. אגב, חסר לו שבוע אחד נוסף בפסגה כדי להשוות את שיא השהייה בכלל במקום הראשון השייכת לפיט סמפראס, שנחשב הכי גדול בהיסטוריה עד פדרר. רוג'ר הוא גם היחיד שסיים באחד משני המקומות הראשונים בעולם במשך שמונה שנים רצופות בין 2003 ל-2010.
ההתחלה: נצחון על אנדי רם בגמר ווימבלדון לנוער בזוגות
אם נתעמק בטבלאות השיאים והסטטיסטיקות, נמצא עוד ועוד שיאים של ניצחונות רצופים, תארי מסטרס, אבל בואו ונחזור לרגע אל קו ההתחלה. רוג'ר נולד ב-1981 בעיירה קטנה בינינגן ליד באזל. הוא גדל כקתולי וברבות הימים ב-2006 נפגש עם האפיפיור. פדרר נמשך מילדות לענפי ספורט עם כדור, בדמינטון, כדורסל, אבל אל הטניס היה לו את החיבור הטוב ביותר.
ב-1998, בגיל 17, עולם הטניס הכיר אותו לראשונה כשזכה באליפות הנוער של ווימבלדון ביחידים ובזוגות. אגב בזוגות הוא שיתף פעולה עם אוליבר רוחוס הבלגי ומן הצד השני של הרשת בגמר, היו אנדי רם שלנו ומיכאל לודרה מצרפת.
את הטורניר המקצועני הראשון שלו, הוא שיחק ב-1998 בגאסטד, בשווייץ. הגמר הראשון שלו בו הפסיד היה בטורניר מארסיי בצרפת בשנת 2000. התואר הראשון הגיע ב-2001, בגיל 20, במילאן. באותה שנה, כשאת ראשו מעטר שיער ארוך, בד"כ עם "קוקו" הוא הגיע לראשונה לרבע גמר ברולאן גארוס ובווימבלדון, כשהוא מנצח על הדשא את מלך ווימבלדון, פיט סמפראס.
התואר הראשון מסדרת המסטרס הגיע ב-2002, בהמבורג שם ניצח על החימר את מאראט סאפין. ב-2003, פדרר כבר התחיל את סאגת הגראנד סלאמים, פרץ למקום הראשון בעולם והשאר היסטוריה.
היריב הגדול שהוא גם חבר, רפא נדאל
חלק גדול מההצלחה של פדרר נבעה גם מהיריבות האגדית שלו, הסופר קלאסית מול רפאל נדאל. השניים נחשבים חברים טובים מחוץ למגרש, כל משחק בינהם נגמר בחיבוק ופירגון הדדי.
"היריבות שלי עם רפא תמיד דחפה אותי קדימה. יש בי עדיין אש שבוערת בתוכי ודחיפה לנצח את המפגשים בינינו, שתמיד גורמת לשנינו לעלות ברמה". השניים גם נוהגים לשחק ביחד משחקי ראווה למען מטרות צדקה. אגב, יש הטוענים כי הפירגון המוגזם לעיתים בין השניים לא אפשר להם לעיתים לנצל חולשות מזדמנות אצל היריב.
היריבות הזו היא סוג שונה מהיריבויות הקודמות בעולם הטניס. אין את השנאה בעיניים שהיתה בין בורג למקנרו או את לחיצת הידיים הקרירה לעיתים בין פיט סמפראס לאנדרה אגאסי. אגב גמר ווימבלדון 2008 שהסתיים ב-7:9 לנדאל במערכה החמישית, נחשב בעיני רבים למשחק הטניס הטוב בהיסטוריה. נדאל, נובאק ג'וקוביץ' ואנדי מארי, שלחו לפדרר ברכות מיוחדות לרגל יום הולדתו, כל אחד מהם צולם למגזין שווייצרי אוחז בברכה כתובה על לוח גיר.
כשחגיגות ה-30 יסתיימו, פדרר שנמצא תמיד עם שתי רגליים על הקרקע יודע שהפריצה החזקה של נובאק ג'וקוביץ' בשנה האחרונה מעבירה את שרביט היריבות הגדול כנראה לרפא ונובאק. פדרר הופך להיות בגיל 30 אולי מעין "הסוס השחור" שבכל גראנד סלאם, ינסה למנוע את הגמר הצפוי בינהם.
בין לבין תהיה גם אולימפיאדת לונדון בה יחפש פדרר מדלייה מזהב, ואם לא ישיג אותה ביחידים, ויחבור למרטינה הינגיס בזוגות המעורבים, לא יהיה זוג מתוקשר מהם, במשחקים האולימפיים. אבל גם אם יצליח לגנוב בשנתיים הקרובות עוד גראנד סלאם וגם אם לא, את תהילת הטניסאי הטוב, הפופולארי ואחד ההוגנים בכל הזמנים, אי אפשר יהיה לקחת ממנו לעולם.
