אף אחד מהאנשים ברשימה שבהמשך - 0.5% להיות האדם שייזכר מהמשחק הזה
תמיד צריך לקחת בחשבון שדברים מ-א-ו-ד מוזרים יכולים לקרות. החל מפריצה של אוהד למגרש ברגע מכריע, דרך חטיפה של איזה נוז-טאקל שמנמן שידדה שני יארד לטאצ'דאון מנצח (וגם כשזה קורה, לרוב לא זוכרים את השם שלו) ועד דברים תחת קטגוריית "שלא נדע". חצי אחוז זה מספיק.
אלכס סמית', קוורטרבק מחליף, סן פרנסיסקו - 1%
עד קצת אחרי נקודת האמצע, 2012 הייתה העונה השמינית של "ניסוי אלכס סמית'", ניסוי כושל בו ניסתה סן פרנסיסקו, בכוח, להפוך את מי שבחרה ראשונה בדראפט של 2005 (בו נבחר מאוחר יותר ארון רוג'רס) ל-QB פותח לגיטימי. פציעה שלו ואומץ של המאמן ג'ים הארבו השאירו אותו על הספסל גם אחרי שהחלים, לטובת קולין קייפרניק. הוא לא אמור לעלות למגרש לסנאפ אחד אפילו, אבל סגנון משחקו של קייפרניק, שאוהב לרוץ עם הכדור, מול ההגנה האלימה של בולטימור, יכול בהחלט לגרום לכך שסמית' ייזרק למערכה. ואולי אולי הוא גם יכריע אותה.
ריי רייס, ראנינג בק, בולטימור רייבנס - 2%
רייס הוא אחד הרצים הכי טובים בליגה. אבל בפלייאוף, הוא רץ ליותר מ-70 יארד רק פעמיים ב-9 משחקים בהם היה הרץ האחורי הפותח של הקבוצה. 2 מ-9 זה 22%. בעונה הרגילה הוא השיג 70 יארד ב-36 מ-64 משחקיו האחרונים, 56%. בנוסף, בעונות האחרונות בולטימור נשענת מאוד בפלייאוף על היכולת של ג'ו פלאקו, ונדיר שרייס הוא שמכריע את המשחקים. ובואו לא נשכח שלסן פרנסיסקו אחת מהגנות הריצה הטובות בליגה.
טורי סמית', אנקוואן בולדין, ווייד רסיברים, בולטימור - 2%
ואם מה שיכריע את המשחק תהיה היכולת של פלאקו, אז אנחנו נותנים ליתר שחקני ההתקפה שלהם את אותו סיכוי - רק שכאן הוא כמובן מתחלק על פני כמה אנשים. סמית' ובולדין מסוגלים להשלים "ביג-פליי", ואם במקרה יהיו במקום הנכון בזמן הנכון, גם מסירה מעולה של פלאקו יכולה להישכח נוכח איזו תפיסה אקרובטית.
רנדי מוס, ווייד רסיבר, סן פרנסיסקו - 2%
מה לעזאזל עושה כאן בנאדם שבמשחק ממוצע העונה תופס רק שני כדורים? ובכן, כמו הרבה דברים שקרו לאורך הקריירה העצומה שלו, גם כאן הסיבה למסיבה היא הפה שלו. לפני כמה ימים הצהיר כי הוא הרסיבר הטוב אי פעם (ולא, במקרה, ג'רי רייס). את הביקורות והצחקוקים הרסיבר הזקן חטף. מה שאומר שאסור לפסול את האפשרות שדווקא הוא, איכשהו, יהיה חתום על המהלך של המשחק. למי שתפס 166 טא'צדאונים בקריירה (כולל פלייאוף), מותר לתת ליהנות מספק קטן שכזה.
אלישיה קיז, תשיר את ההמנון - 4%
זו תמיד אפשרות. שירת ההמנון היא אירוע שמחכים לו, מצפים לו, מהמרים עליו - וכשהוא גדול במיוחד או גרוע במיוחד, זוכרים אותו. לקיז יש את כל מה שצריך כדי לתת הופעה חד פעמית: היא בדרנית מנוסה ומוכחת, יש לה קול נפלא, בארצות הברית מכירים אותה כאחת שלא חוששת מעיבודים מורכבים. והיא הולכת לנגן בפסנתר בזמן השירה. ביצוע ענק שלה יוכל, תתפלאו, להאפיל על מה שיקרה בארבע השעות שאחריו. תשאלו את וויטני יוסטון (אתם לא יכולים, אבל הבנתם את הנקודה).
ורנון דייויס, טייט אנד, מייקל קראבטרי, ווייד רסיבר, טד גין ג'וניור, ווייד רסיבר/מחזיר בעיטות, סן פרנסיסקו - 4%
החלוקה במשחק הזה, לפני שהוא מתחיל, ברורה - אם בולטימור תנצח, זה כנראה יהיה בזכות ההגנה שלה (ולא שההתקפה רעה, פשוט ההגנה חיה רעה). אם סן פרנסיסקו תנצח, זה כנראה יהיה בזכות ההתקפה שלה (למרות שגם לה יש הגנה מצוינת). לכן, אם חילקנו 4% לשחקני ההתקפה של בולטימור שאינם פלאקו, הנה אנחנו מחלקים 8% בין שחקני ההתקפה שאינם ה-QB (בנוסף למה שכבר נתנו לסמית' ולמוס). ארבעת האחוזים כאן הולכים לתופס המצטיין שלה העונה, קראבטרי, למי שהיה התופס המצטיין שלה כל עוד סמית' ניהל את ההתקפות, ולמחזיר הבעיטות שלה, שחתום כבר על שישה ט"ד בהחזרה.
פרנק גור, ראנינג בק, סן פרנסיסקו - 4%
אבל לניינרס יש לא רק שני תופסים טובים ו-QB שלוקח על עצמו המון, יש לה גם חתיכת רץ אחורי. רץ של 1,000+ יארד ו-10 ט"ד בעונה. ואחרי שחשבנו שהתפוקה שלו יורדת כי קייפרניק אוהב לרוץ בעצמו, באו 209 יארד ו-3 ט"ד בריצה בשני משחקי הפלייאוף השנה והוכיחו שהוא עדיין לגמרי פאקטור משמעותי מאוד בהתקפה של סן פרנסיסקו.
טרל סאגס, אד ריד, האלוטי נאטה, ברנארד פולארד - שחקני הגנה של בולטימור שאינם ריי לואיס - 5%
הו, הנה אנחנו סוף סוף מגיעים להגנה של בולטימור. אז למה רק חמישה אחוזים מתחלקים בין כל כך הרבה שחקני הגנה מצויינים, בקבוצה שאם תנצח זה כנראה יהיה בזכות ההגנה שלה יותר מכל דבר אחר? כי אם היא באמת תנצח, וזה באמת יהיה בזכות ההגנה שלה, הקרדיט ילך כל כולו לריי לואיס, אלא אם יקרה משהו חריג. כוכבים כמו סאגס וריד יכולים לגרום למשהו חריג לקרות.
ג'אסטין טאקר, בועט, בולטימור - 5%
הבועט הרוקי המצוין של בולטימור עומד על 32 מ-35 מהשדה השנה, כולל 2 מ-2 בפלייאוף הזה, בהם הבעיטה שניצחה בדנבר, מ-46 יארד, בהארכה השנייה. הוא יציב ואפשר לסמוך עליו. אז נכון, אם בולטימור תנצח מרבית הקרדיט ילך להגנה, ושם מרבית הקרדיט ילך ללואיס. הבנו. אבל בעיטת ניצחון, בשנייה קריטית? את זה לואיס כבר לא מסוגל לעשות. ועוד לא אמרנו מילה על החטאה...
ביונסה, תופיע במחצית - 6%
בטוח יש סטטיסטיקות בנושא, רק שלא טרחתי לחפש אותן. בכל מקרה, מעניין מה הן אומרות לגבי איזו הופעה זכורה יותר - זו של ההמנון, או זו של המחצית. אני נתתי פה 4% להמנון ו-6% למחצית. זה יחס של 1 ל-10 שמי שתיזכר מהמשחק הזה תהיה קיז או ביונסה. ראשית, כי מדובר בשתי כוכבות עצומות, בשיא תפארתן. שנית, כי מבחינת פוטבול נטו והשמות הגדולים במשחק, כבר נתקלנו בסופרבולים שהיו יותר מושכים לקהל הרחב. אז לא, אני לא בונה על זה שהיא תחשוף ציץ, אבל כן הייתי שם כמה גרושים על זה שג'יי זי יעלה איתה לבמה, ככה פתאום. ומשם, לכו תדעו איך זה ייגמר.
אלדון סמית', פטריק וויליס, ג'אסטין סמית', ליינבקרים ודיפנסיב אנד, סן פרנסיסקו - 7%
בעצם, תכניסו כאן את כל ההגנה של סן פרנסיסקו, לא רק את שלושת הכוכבים הכי גדולים שלה. 7%, זה מה שאני נותן לכך שבסיום המשחק הזה מה שידברו עליו תהיה ההגנה של סן פרנסיסקו. בין אם אלו יהיו הטאקלים של אלדון ופטריק, הסאקים של ג'סטין או אולי איזו חטיפה מכרעת של קרלוס רוג'רס, לניינרס יש הגנה שבהחלט יכולה לגנוב את ההצגה.
דייויד אייקרס, בועט, סן פרנסיסקו - 7.5%
למה שהבועט של סן פרנסיסקו יקבל יותר אחוזים מהבועט של בולטימור? ראשית, כי בשנה שעברה כל ההתקפה של הניינרס נשענה פחות או יותר על יכולותיו המופלאות של אייקרס. ושנית, כי העונה אייקרס היה כזה גרוע שבתחילת הפלייאוף הקבוצה החתימה לו מחליף (בילי קאנדיף, שאשתקד, כשחקן בולטימור, החטיא את הבעיטה ששלחה את הקבוצה הביתה). אייקרס בן ה-38 היה נושא שיחה לא קטן לאחרונה, לאחר שצנח מ-44 מ-52 מהשדה אשתקד (84.6%) ל-29 מ-42 השנה (69%). החטאה קריטית של כל אחד מהבועטים תהפוך אותם לשם שגור ולגיבור הטראגי. אבל בעוד בעיטה מוצלחת של טאקר יכולה כאמור שלא לקבל את כל הקרדיט, אם אייקרס יביא אותה באיזה שיגור קטלני - סיפור הרקע שלו יעשה את העבודה. וימלא את הכותרת.
ג'ו פלאקו, קוורטרבק, בולטימור - 9%
ברוב המקרים, הקיו.ביז הם הסיפור הגדול בפוטבול, אבל בהתמודדות הזו אין QB-עילית. יש את הסגנון המהפכני והמבריק של קייפרניק, ויש את פלאקו המשתפר, שכבר הצהיר שהוא רואה בעצמו QB עילית. משחק טוב שלו (סביר מאוד), שיוביל לניצחון של הרייבנס (בהחלט סביר), ביום בו קייפרניק יעשה חיים קשים להגנת הרייבנס (גם כן סביר), ישכנע את כל היתר לראות בו QB עילית. מה שיהפוך אותו, לנכון לעכשיו, ל-QB-עילית היחיד בסופרבול הזה.
קולין קייפרניק, קוורטרבק, סן פרנסיסקו - 10%
הוא מקבל אחוז אחד יותר מפלאקו, למרות שאני בטוח שהרבה אנשים אחרים היו נותנים לו יותר. אבל קודם כל - אני מאוד מאמין בפלאקו. שנית, הדגימה לגבי קייפרניק היא עדיין כל כך קטנה, שקשה לי לשים בסל שלו יותר מדי ביצים, בטח בסופרבול, ובטח מול הגנה כמו של בולטימור. ועדיין, קשה להתעלם מבנאדם שכמעט רשם במשחק הפלייאוף הראשון בקריירה שלו את ההישג הבלתי נתפס של 200-200, יארדים באוויר ובריצה (סיים עם 263 במסירה ו-181 בריצה), תוך שהוא מוסר לשני ט"ד ורץ לעוד שניים בעצמו. תצוגה שתהיה חצי מזו, כלומר משהו באזור של 2 ט"ד במסירה, אחד בריצה, 250 יארד באוויר ו-70-80 יארד על הקרקע, ותוביל את הניינרס לניצחון, תרשום את המשחק על שמו של הקייפ.
ג'ים או ג'ון הארבו, מאמני סן פרנסיסקו ובולטימור - 15%
אני לא מתכוון לחלק כאן את האחוזים, נאמר, 6 לג'ים (שהניינרס שלו פייבוריטים ב-3.5 נקודות) ו-5 לג'ון. אני פשוט אומר שבכל מקרה, יש סיכוי לא רע שמה שנזכור מהמשחק הזה יהיה את הדבר שהוא אולי הנושא הכי מדובר לפני המשחק - מפגש האחים על הקווים. לא משנה איך זה יקרה, טעות של אחד, הברקה של האחר, רצף טעויות של שניהם או ניהול גאוני מכאן ומכאן. לא מן הנמנע שעניין המאמנים ישרוד את מבחן הזמן.
ריי לואיס, ליינבקר, בולטימור - 16%
הנה מישהו ששרד את מבחן הזמן. ועוד המון מבחנים אחרים. ורק עוד מבחן אחד אחרון מחכה לו. זו לא הייתה השנה של בולטימור. ולא של לואיס. הוא היה פצוע, חבריו להגנה היו פצועים, פלאקו נראה נורא לפרקים לא קצרים, ההפסדים נערמו. אבל אז הגיעה הודעת הפרישה, שנייה אחת לפני שהפלייאוף התחיל, ופתאום כל הקבוצה הקשוחה ולמודת הקרבות הזו התאגדה סביב הרצון להעניק לו תואר אחד לפני שהוא עוזב.
הנאומים, האגרסיביות, הדמעות, האלימות, הריקודים, החשדות לשימוש בחומרים ממריצים, הטאקלים, פרשיית הרצח הכפול - כל הדברים שהפכו את הקריירה ואת דמותו של לואיס לאחת הזכורות בתולדות הליגה - יגיעו לסיומם במשחק הזה. אם בולטימור תנצח, הרי שמיד לאחר המשחק כל המצלמות יופנו ללואיס. השאלה היא רק אם הוא יעשה משהו שישאיר את המשחק הזה רשום על שמו גם בעוד 5 או 20 שנה. משהו ששום דבר לא יוכל למחוק. גם לא שיחה אצל אופרה.
