בין אם זה טוב או לא טוב, כמו בכל העולם, גם בארץ ספורט ופוליטיקה הולכים יד ביד. לא מדובר במגרש הכדורסל העתידי של ברק אובמה בבית הלבן, או באהדתם של חברי כנסת וראשי ממשלות לקבוצה זו או אחרת, אלא בשימוש בספורט ככלי פוליטי. כזה שיכול להביא פעילים בחולצות צהובות לחלק פליירים ולתלות שלטים של ארקדי גאידמק מחוץ לאצטדיון טדי, ולאפשר לבעלים של בית"ר ירושלים לנסות ולגייס את שחקני הקבוצה לקמפיין הבחירות שלו לראשות הבירה. חמש דגימות לקראת הבחירות האזוריות.
הספורטאי כמותג
יורם פומרנץ, ראש תנועת "גבעתיים הירוקה" שבין תפקידיו הרבים שימש בעבר כעורך וכתב ספורט בעיתון "חדשות", רואה קשר רב בין ספורט ופוליטיקה, "ההכרעה בקלפי ובספורט בסופו של דבר ברורה, יש המון אגו, יצרים ומאבקים, ויש גם סיפוק שאתה מצליח להציב יעדים ולממשם".
כשפומרנץ הודיע על התמודדותו לראשות עיריית גבעתיים הוא הציג רשימה של המועמדים למועצת העיר, ביניהם ניתן לראות את ציפי אובזילר, טניסאית אולימפית בינלאומית, הממוקמת כמספר שתיים ברשימה ומיועדת להחזיק בתיק הספורט. "ציפי היא בכירת ספורטאיי גבעתיים בכל התחומים אבל מעבר לעניין הטייטלים אני מכיר אותה כשכנה", מגלה פומרנץ, "היא גרה 40 בתים ממני באותו רחוב בגבעתיים, ובשיחות שלנו ציפי הייתה נותנת עצות והצעות. ראיתי שהיא בנאדם מעורב ואמרתי לה 'יאללה רדי מהיציע ובואי לתוך המגרש'".
אובזילר נענתה לבקשתו של פומרנץ ולקחה את הבחירות כמשימה לכל דבר, "ציפי 'טוחנת את השטח' יום יום כאחד הפעילים ללא גינוני כוכבות, היא בנאדם הישגי ברמות גבוהות", משתף פומרנץ.
מעבר לתכונות ההישגיות והמסירות של אובזילר קשה להתעלם מתרומת מוכרותה לציבור. פומרנץ אינו מתכחש לעובדה ומסכים כי סף החשיפה שלה גבוה יותר מכל אחד אחר - בנקודה זו הספורט כבר לא רק אח דומה לפוליטיקה אלא נמצא בשימושה. גם אם אובזילר מוכוונת תרומה ומלאת אכפתיות, הישגיה האולימפיים המכובדים ובמילים אחרות ה"מותג" שהיא מייבאת עימה עושה את שלו אצל הבוחר.
בדומה לאובזילר יהיה זה טבעי לחשוב ששחר צוברי, המדליסט האולימפי מבייג'ין, יהווה נכס בידי המועמד לראשות עיריית אילת ש"ישכיל" לגייסו. "לא ראיתי שום תמיכה של ענף ספורט במועמד זה או אחר ולא שמעתי ששחר צוברי הצהיר על תמיכה במישהו", מפתיעה דנה זנתי, דוברת עיריית אילת, "אם היה שילוב בין ספורט ופוליטיקה היינו רואים את זה על פני השטח, היו מייחצנים זאת. לא היה פרסום, מנשר או אמירה לא ברדיו ולא בעיתונות המקומית".
הקול הרוסי
צפונה מאילת ואף מגבעתיים, פוגשים בחיפה את רומן גרינברג, מתאגרף ישראלי המתגורר באנגליה. גרינברג חזר לפני מספר שבועות לישראל בין היתר במטרה לעזור ליוליה שטראים, חברת מועצת העיר העומדת בראש "חיפה ביתנו". "בעקרון אני ופוליטיקה לא הולכים ביחד, הפוליטיקאים דואגים רק לתחת שלהם, אבל ביוליה אני רואה מישהי יוצאת דופן", מסביר גרינברג בעודו נמצא במטה הבחירות, "אני מכיר אותה באופן אישי וראיתי במו עיניי איך עזרה במלחמת לבנון השנייה והביאה אוכל למקלטים".
כשגרינברג נשאל כיצד הוא מסייע ליוליה בבחירות הוא עונה: "אני מביא לה קולות - עד כמה ששמעתי מאנשים בכנס של אביגדור ליברמן, הרבה מהאוהדים שלי גם הישראליים מביניהם ששמעו שאני איתה מצביעים עבורה, וגם כאלו שלא משנה להם למי להצביע בוחרים בה בגללי".
אל תמיכתו של גרינברג ברשימת "חיפה ביתנו" מצטרף ניקי פאלי, הקופץ האולימפי לגובה, ובכך שניהם מפזרים אבק של כוכבים "ספורטיביים" במיוחד שיהיה קשה מאוד לבוחר להתעלם מנצנוצם.
נלחמים על הבית
מה קורה במקרה בו האיש שהפך את קבוצת הכדורגל של העיר לקבוצה הערבית הבכירה בארץ מחליט לרוץ לראשות העירייה? ומה יקרה אם ייבחר – הפוליטיקה תשמש ככלי בידי הספורט?
מאזן גנאים, יו"ר בני סכנין, עזב את ניהול הקבוצה לאחר 14 שנים במטרה להתמודד בבחירות לראשות עיריית סכנין. המעבר מחיי הספורט לחיים הפוליטיים נראה לו טבעי: "אני רגיל כל חיי לעסוק בפוליטיקה ובספורט, המעבר לא משמעותי ואם אתה יודע לשלב את הספורט והפוליטיקה בצורה חיובית זה אפילו בריא. הספורט הוא חלק עיקרי בסכנין ולמרות שהעיר סובלת בתחומים רבים הכדורגל הצליח לשים אותה על המפה".
בתקופה בה לא תוקנו ליקויים באצטדיון "דוחא" הממוקם בעיר ובשל כך לא התקיימו משחקים בסכנין, הפנה גנאים אצבע מאשימה כלפי העירייה, "חלק מהותי מתפקיד ראש העיר הוא לגייס תקציבים למוסדות חשובים שתורמים לסכנין וקבוצת הכדורגל היא מוסד חשוב". מוחמד באשיר, ראש עיריית סכנין הנוכחי, טוען כי האשמותיו של גנאים הן הכפשה מכוונת לקראת הבחירות הקרבות.
אלון מזרחי, מלך השערים בכל הזמנים של הכדורגל הישראלי, עדיין לא עבר אל החיים הפוליטיים אבל הוא בהחלט מתכנן לתרום לקהילה ולהתמקד בעיר תל אביב בה הוא מתגורר, "יש הרבה מה לתקן בתל אביב ואני עם ניסיוני מעוניין לתרום בעיקר בנושא הספורט". על מקרה אוסישקין שעורר תגובות זועמות בקרב אוהדי הפועל תל אביב ורבים אחרים שהזדהו עם מאבקם, מזרחי אומר: "חולדאי עשה מעל ומעבר למען תל אביב, הריסת אולם אוסישקין הייתה מתבקשת. נכון שהאולם חשוב לאוהדי הפועל תל אביב ולעיר כולה, אבל מה לעשות האצטדיון עצמו לא היה מהמשוכללים". הדגש על מקרה אוסישקין מצד מתחריו של חולדאי נתפסים בעיניי מזרחי כחלק מקמפיין בחירות, "הפוליטקאים משתמשים הרבה בספורט לקידום אינטרסים אישיים שלהם".
נמרוד בוכמן, אוהד הפועל ת"א ואחד מראשי מטה המאבק להצלת אולם אוסישקין הצטרף לאחרונה לתנועת "עיר לכולנו" לאחר שהבין כי הצעות שניתנו לו מתנועות אחרות (כמו מקום בחמישייה הפותחת ברשימת "הירוקים" או הצעה של יאיר צברי לבנות אולם חדש במקום הקודם) נועדו לשרת את הפוליטיקה ולא את הספורט. "הבטחות לחוד ומציאות לחוד", מציין בוכמן, "מרוב התעסקות בפוליטיקה למדנו במי אפשר להאמין. הלכנו דווקא עם מי שלא הבטיח אולם חדש במקום זה שנהרס אלא עם מי שלדעתנו יאפשר לנו אחרי הבחירות להשפיע".
בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בגבעתיים, במגזר, בצפון, בדרום ולמעשה בכל הארץ, הספורט הפך לחלק בלתי נפרד מהקמפיינים של המועמדים בבחירות. עכשיו תורכם לבחור מי באמת רוצים לקדם את הספורט לטובת הציבור ומי רק משתמשים בספורטאים ככלים פוליטיים, כדי להשיג את הדבר שהם הכי טובים בו – את הניצחון.