שיאנית העולם בקפיצה במוט, ילנה איסינבייבה שכמעט ולא התחרתה בעונה האחרונה לאחר שהחליטה לצאת לחופשה בלתי מוגבלת בזמן, התמלאה בכוחות מחודשים וכעת מצהירה על מטרתה לשבור את שיאו של סרגיי בובקה האגדי ששבר את שיא העולם 35 פעמים.
"זו לא אמביציה אלא מטרה", הבהירה איסינבייבה והוסיפה כי גם בובקה עצמו מעוניין בכך, "הוא תומך בי ואמר לי שהוא ישמח מאוד אם אשבור את שיאו, הוא אמר לי שיהיה לי יותר קל אם תהיה לי מטרה מוצהרת. כשהתחלתי לקפוץ לא ידעתי כמה שיאים אוכל לשבור".
עד כה שברה איסיניבייבה את השיא העולמי 27 פעמים, כך שהיא תצטרך לעשות זאת תשע פעמים נוספות כדי לשבור את שיאו של בובקה. למרות שליטתה הכמעט בלעדית בענף הקפיצה במוט בשנים האחרונות, היא הפסידה באליפות העולם בברלין ב-2009 וגם באליפות העולם באולם שנערכה בדוחא השנה. "אחרי ההפסד בברלין הרגשתי ריקה לגמרי מבפנים. הייתי עייפה וחשבתי לעצמי האם אני צריכה לנוח או שזו בסך הכל תקלה שאני יכולה לתקן", סיפרה הרוסייה על התקופה הקשה של הקריירה שלה.
"זו היתה בעיטה חזקה באגו שלי, כי התרגלתי להיות תמיד ראשונה ולשבור שיאי עולם. אחר כך בציריך קבעתי שיא עולם חדש והבנתי שההפסד שלי היה שייך לעבר", אלא שאז הגיעה אליפות העולם באולם בדוחא בה לא הצליחה אפילו להגיע לפודיום, "הייתי עייפה פיזית אבל הרגשתי שדוחא חשובה לי. אבל הגעתי לתחרות כשאני לגמרי הרוסה, לא רציתי להתחרות, רציתי רק לנוח. הגוף שלי היה ריק לחלוטין, רגשית ופיזית.
כבר במוקדמות עברתי 4.55 מטרים רק בניסיון שלישי וזה היה סימן עבורי שמשהו לא בסדר. ואז בגמר אפילו לא התאכזבתי כשהפסדתי. כל מה שחשבתי לעצמי זה 'אני עייפה', 'אני עייפה'. הגוף שלי היה צריך מנוחה כי במשך 10 שנים העמדתי אותו בכל מבחן אפשרי. אני בת אדם ואנשים מתעייפים מנטלית ופיזית. מעולם לא החמצתי עונת אולמות ותמיד רציתי להתחרות בכל המסגרות.
מעולם לא לקחתי מנוחה, לא היה לי צורך בה. אבל אחרי ההפסד השני בתחרות גדולה הרגשתי שאני חייבת לעשות הפסקה".
איסינבייבה חזרה בחודשים האחרונים להתאמן כשהתחרות הראשונה שלה בעונה תהיה ברוסיה ב-6 בפברואר, "כשהתחלתי להתאמן עשיתי בעיקר תרגילים פיזיים כמו ריצות למרחקים ארוכים ובינוניים. עשיתי עבודה בסיסית כדי לשפר את מצב גופי, את המהירות שלי ואת הטכניקה שלי עם המוט. ממרץ האחרון ועד ספטמבר לא נגעתי במוט ולא הרגשתי צורך בכך".
על השאיפות להמשך אמרה איסינבייבה: "המאמן שלי מאמין שאני אוכל להגיע לגובה של 5.25 או 5.30 מטרים. אני צריכה להאמין לו, בזמן שנחתי והייתי עם עצמי הוא והספונסר שלי תמכו בי. לפעמים כשספורטאים יוצאים להפסקה אז ספונסרים מנסים להפסיק להזרים כסף, אבל הם לא עשו את זה ואני מאוד מעריכה אותם על כך".
איסינבייבה סיכמה: "אני מלאה במוטיבציה לקראת הקאמבק, הבנתי כמה חיים הספורטיביים חסרים לי".
