"בחיי שזה קשה, אך אני נשאר. אפרה האדמה ושחור האופק". במשפט הזה מהשיר 'אמא, אבא וכל השאר' אשר כתב ראובן פוליטי ז"ל, והולחן לפני כשנה על ידי עידן רייכל ועידן חביב, אפשר אולי לסכם את חייו הקצרים, שנראו ארוכים למי שהכיר אותו.
פוליטי, שנולד בירושלים באוקטובר 1954, היה בחור שחבריו אמרו עליו כי "יש לו הכל, והכל בו". מי שהספיק להכירו מגיל צעיר, לא היה יכול להגדיר את פוליטי באופן כזה או אחר. מצטיין בלימודיו בתיכון אורט, פעיל חברתי תוסס, בקיא בתורה אך במקביל אמן, חבר פעיל בתיאטרון העירוני של ירושלים ומשתתף בכל ההצגות שהועלו שם באותה התקופה, אהב לכתוב שירים, לצייר, וגם אהב ספורט.
רבנו, כפי שנהגו לכנות אותו חבריו ובני משפחתו, באופן די פרדוקסלי, הצליח לשלב בין אהבתו האינסופית לאמנות ולספורט. מבנה גופו החסון והאופי קר הרוח והאינטלגנטי, הפנו את פוליטי דווקא לתחום ההיאבקות. הוא היה חבר בקבוצת היאבקות של 'הפועל'. כבר מגיל צעיר ראו, ויש גם שחשו, בעוצמות כוחו של פוליטי. הוא נהג להשתתף כחבר בקבוצה באופן פעיל בפעולות הספורט והגדנ"ע, שנערכו במסגרת המועדון הקהילתי של שכונת קטמון.
לכולם היה ברור שלא זו הדרך שבה ימשיך פוליטי הצעיר, אך בהחלט ראו בו כישרון בתוך זירת ההיאבקות. יש שיעידו כי מה שאפיין אותו כספורטאי מצטיין היה היותו שקט על המזרן ובעיקר חכם. יצר התחרותיות שלו לא מנע ממנו להיות שקול ולפעול בתבונה – על המזרון ומחוצה לו.
בהמשך, מספרים חבריו, רגע לפני גיוסו לצבא, הספורטאי המצטיין של השכונה, החליט לפרוש מהיאבקות לטובת רכיבה על סוסים. כזה היה פוליטי, והצעד הזה לא הפתיע אף אחד מחבריו. אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות, החליט פוליטי לעבוד בבית החרושת "פרג" במקצוע המכניקה העדינה, עד גיוסו לצבא. האיש שתואר על ידי חבריו כ'גלדיאטור יפה תואר', שהיה חבר בקבוצת היאבקות של הפועל, בחר בעדינות.
הגיוס לצבא: מצב הרוח שלו עזר לעבור את האימונים המפרכים
בנובמבר 1972 גויס פוליטי לצבא. למרות שעבר את כל המבחנים כדי לשרת בקומנדו הימי, בחר פוליטי דווקא להתנדב לחיל הרגלים. אחרי טירונות הוא גויס לשרת בסיירת אגוז. "ראובן היה בעל רצון עז להצליח", סיפרו מפקדיו שהבחינו מההתחלה ברוח ההישגית של הבחור הצעיר בעל הנפש העדינה. "הוא רצה להצליח ואכן השיג את זה כשהגיע להישגים מצוינים כלוחם ביחידה מובחרת".
חבריו ליחידה ראו בפוליטי דווקא משהו אחר, נעלה יותר ממצטיין יחידתי: "האופטימיות שלו וההומור השופע שלו כבשו את לב חבריו ליחידה. יכולתו לשמור על מצב רוח מרומם גם בתנאים הקשים ביותר, סייעה לרבים מהם לעבור את האימונים המפרכים. תמיד כאשר פגשו בו, הוא היה מחייך".
כשנה אחרי גיוסו, נפתחה מלחמת יום הכיפורים. פוליטי, כמו שאר חברי ליחידה הקרבית המובחרת, היו מהראשונים יצאו לקרב והשתתפו בקרבות הבלימה ברמת הגולן. יוסף עוזר, חברו לנשק של פוליטי, נזכר בימים בהם שכב במארבים לצידו בקוניטרה, ובתקופה בה הפכו לחברי נפש.
"ביום הראשון למלחמה, בדיוק ב-13:50 החלה הפגזה פתאומית. היה כיפור, אני צמתי", סיפר עוזר. "רצנו בתחתונינו ובקסדה על הראש לבונקר שנקרא שכפ"ץ. היינו 15 חיילים שעדיין איש לא גילה להם שזוהי מלחמה. מוקפים סורים שלא גילו אותנו. הוא סיפר בדיחות כדי להפיג את המתח".
ביומנו, שכתב בזמן ששכבו במארב אותו ציין גם בבלוג שכתב, תיאר עוזר רגע נוסף בו ידע פוליטי ל'רכך' את אווירת המתח והפחד ששררה באותו מארב: "...פוליטי עושה הצגה של דיבור בטלפון שלמעשה מנותק: שלום אמא, איך את מרגישה, כן, הכל בסדר אצלי... מה, בא לבית טנק מצרי... שכח את הצריח אצלנו בבית? בא לבקש מים?". פוליטי מציג קופסת "טיים" מרוטשת: "זו יכולה להיות החביתה האחרונה", ומוסיף: איפה הסיגריות של מתי? (שנהרג בדקות הראשונות של המלחמה). גיל הקצין פוקד: "חברה, מפגיזים בחוץ, אל תפגיזו מבפנים!".
הקרב האחרון של פוליטי: היתה בו חיוניות של ג'ינג'י ירושלמי
יומיים בדיוק לפני יום הולדתו ה-19, ב-20 באוקטובר 1973, קיבלו פוליטי וחבריו למארב הוראה חדשה - להחזיק בגבעה נטושה שהיתה חרושה בתעלות בגבעת תל-ענטר. עוזר, שהיה מפקד המארב ביחד עם פוליטי ושאר הצוות, יצאו מיד אל הגבעה שנכבשה על ידי כוחות צה"ל.
"בעליה אל גבעת הרוע ההיא, החלה הפגזה כותשת של הסורים. חתיכות הפגזים שרקו לי ליד האוזניים. כולנו, גדוד סיירת, נצמדנו לתעלות", נזכר עוזר באותו רגע בו הוא וכל היחידה התחפרו בתעלות לנוכח ההפגזה הארטילרית הכבדה. "פתאום הופיע משהו בקשר והודיע על ג'ירפה. פתאום הג'ירפה הפכה לנמר. בעלי חיים תמוהים שתפסו את מקום שמם המפורש של הפציעה והמוות סימנו את צביונו החייתי, הברברי של האדם כבעל חיים שלא נמלט מהמלחמה". עוזר שמע במכשיר הקשר על המוות הטראגי של פוליטי שנפגע מרסיסי ההפגזה.
פוליטי הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בהר הרצל. מפקדו ידע לספר עליו בהספד: "הוא היה אחד מטובי הלוחמים ביחידה, חבר נאמן וידיד, שחיזק את המורל בכל מצב". עוזר, שלימים הפך למשורר ולזוכה פרס ראש הממשלה, זוכר היטב את פוליטי: "היתה בו חיוניות של ג'ינג'י ירושלמי, חן וענוה שהחיוך הדק שלו הביע ועם זאת הוא היה חסון וכובש". במהלך התקופה בה שירתו וישבו במארבים ביחד, פוליטי ועוזר הפכו לחברים כל כך קרובים ועוזר היה שותף לשירים אותם כתב פוליטי באותה התקופה.
"כחבר קרוב וידידי נפש הייתי שותף לקריאת שיריו והוא - לשירים שכתבתי באותם ימים בהיותינו בעיר קוניטרה. את השירים שכתב שמרתי שנים רבות עד שהגשתי אותם לאחיו, האומן כלב פוליטי", הסביר עוזר. אחד משיריו של פוליטי, "אמא, אבא וכל השאר", אותו כתב באחד מהימים הגדושים בפעילות ביחידת אגוז, הולחן בשנה שעברה על ידי היוצר עידן רייכל ובוצע על ידי עידן חביב, בפרוייקט 'עוד מעט נהפוך לשיר'.
"ברגע שעידן רייכל הציע לי לנסות ולשיר את השיר כחלק מהפרויקט של גלי צה"ל, דאגתי לקבל כמה שיותר אינפורמציה על מי היה ראובן פוליטי", סיפר חביב. “מתי נכתב השיר, איזה בן אדם הוא היה, איזה לוחם?. הכל סיקרן אותי מאוד, אבל הדבר שהכי בלט לי זה פשוט הטקסט המיוחד הזה שכתב אותו בחור בן 19. הטקסט של ראובן שכב במגירה חשוכה יותר מ-35 שנה וכשהשיר מתנגן אני מרגיש שראובן חוזר לחיים לשלוש דקות וחצי”, הודה חביב.
