באיגוד הכדורעף מתכוונים לבדוק אם הם אלה שצריכים לשלם משכורת לשחקנית נבחרת הנשים שיצאה לחופשת לידה, במהלכה לא תיקח כמובן חלק בפרוייקט זלינגר. על פניו התשובה ברורה: כל אישה עובדת במדינת ישראל זכאית לדמי לידה. אלא שכאן הסיפור מסתבך, בעיקר בגלל חוסר סדר שנובע בהסדרי השכר של השחקניות.
שחקני מקצוענים מתנהלים ביום יום כפרילנסרים ולא כשכירים, מתוקף העובדה ששכרם משולם במשך כ-7 חודשים בשנה ולא ב-12 חודשים מלאים. אולם, כל אחת משחקניות נבחרת ישראל חתומה במקביל על חוזה עבודה מול מפעילי פרוייקט זלינגר, ומתנהלות בו כעובדות שכירות לכל דבר. במצב כזה משכורתן מהנבחרת מושלמת בכל חודש בשנה, ועל כן מתקיימים יחסי עובד מעביד וכחלק מתנאי העבודה שלהן, על פי החוק, מגיעה להן חופשת לידה בתשלום. כך גם מוסבר בסעיף מיוחד בחוזה ההעסקה של שחקניות הנבחרת.
אז מה הבעיה? לאיגוד הכדורעף אין גישה לחוזים של השחקניות ואינו מנהל את חשבון הבנק של הפרוייקט, שמנוהל על ידי מכון וינגייט, כך שלאנשי האיגוד אין יכולת כרגע לדעת מה מופיע בחוזיהן של השחקניות, ומה אומר הסעיף הנוגע לחופשת הלידה. באיגוד טוענים כי אם יתברר כי יש לשלם לשחקניות הנבחרת דמי לידה, שכאמור לא מגיעים להם מקבוצותיהן, הכסף יועבר במלואו.
"אנחנו נחשפים להסכמים והסדרי תשלום בפרוייקט, שאולי יש כאלה שידעו עליהם. אנחנו נדרשים להם עכשיו, והם המהווים חלק גדול מאוד מהעלויות שאין להם קשר לטיפוח האיכויות המקצועיות", נכתב במייל פנימי, שהגיע לידי אתר ערוץ הספורט, ונכתב על ידי אחד מחברי ההנהלה, "אנחנו תומכים מאוד בפרוייקט, בעיקר בגלל תרומת השותפים, אך בכספי ציבור חייבת להיות שקיפות מלאה וכאן יש לנו בעיה שצריך לטפל בה".
"לדעתי אחת הבעיות בהסכם ההעסקה של הבנות כעובדות בפרוייקט, היא שהוא מייצר עלויות בלתי סבירות", נכתב בנוסף במייל שהועבר למספר חברי הנהלה, "למשל, שחקנית שנכנסת להריון ואינה יכולה לשחק בנבחרת, מקבלת שכר ותמשיך לקבל שכר 3 חודשים אחרי הלידה. אלה ההסכמים שנעשו".
