רובנו מכירים את הרגע שאחרי השער. הכדור בפנים ושחקן אחד נמלט על נפשו עד שהוא מוצא את עצמו מתחת לחבריו בערימת החוגגים. יש את אלה שמסתפקים בצ'פחה, אחרים עושים סאלטה, ישנם כאלה שהולכים על כוריאוגראפיה ייחודית כמו פרישת כנפיים ונסיקה אל על, כדורגלנים מסוימים מציגים לראווה את תמונת ילדם מודפסת על גבי טריקו ויש את אלה שבוחרים לציין זאת עם מחווה רומנטית לנשים שבחייהם. ומה יותר רומנטי ממחווה של ספורטאי, שנייה אחרי ההישג, בעוד האדרנלין משתלט על גופו וקריאות העידוד של הקהל מתפשטות בחלל, אך כל אלה לא משכיחים את האישה שלצידו ואת הקדשת הניצחון המשותף של שניהם?
הלו? את שומעת?!
"האמת שזה התחיל שהייתי רווק", מתוודה שלו מנשה, קשר מכבי נתניה, הנוהג אחרי כל גול לחלוץ את הנעל מהרגל הכובשת, להעמיד פנים שמדובר בטלפון ולחייג. "התקשרתי לאימא שלי, אבל היום אני נשוי ואני מחייג לאשתי, לחברים ולכולם - אך 99.9 אחוז זה לאשתי". כשהיה בן 18 שיחק מנשה בעירוני ראשון לציון, ואימו השומרת שבת הייתה צועדת ברגל שעה וחצי עד למגרש בו שיחק בנה. בשבת בה מנשה הבקיע את הגול הראשון שלו אימו דווקא לא הייתה ביציע, ובאופן ספונטאני לאחר הגול מנשה חלץ את הנעל וחייג. "כאילו להתקשר שעשיתי גול", משתף מנשה שחשב שהמחווה תהיה חד פעמית. "ביום ראשון אחרי המשחק נסעתי לבסיס פלמחים וארבעה חבר'ה בש.ג הורידו את הנעליים שלהם ועשו כאילו הם מחייגים. הם אמרו לי, 'שמע, אתה חייב להמשיך עם זה, אנחנו לא מכירים אף אחד שעושה ככה'". מאז מקפיד מנשה כבר 8 שנים לחלוץ את הנעל אחרי כל גול ולחייג. מנשה נמצא בזוגיות עשר שנים, מתוכן הוא נשוי שנה וחצי ובימים אלו הוא ואשתו מצפים לילד. "אני חוגג בכל יום את האהבה", מצהיר מנשה, "לא צריך חג מיוחד בשביל זה".
לעומת מנשה, הסייף הישראלי תומר אור משתמש בפלאפון אמיתי ושולח הודעות טקסט לחברתו במהלך התחרות ולאחריה, כשהוא מעדכן אותה מה קורה. באולימפיאדת בייג'ין בה השתתף הוא לא הסתפק במכשיר והודיע לה חודש מראש שהיא מצטרפת אליו. את חג האהבה אור לא מוכן לפספס ומכיוון שלא ייצא לזוג לחגוג אותו ביום שבת, הוא הקדים את החגיגות ליום חמישי ותכנן לחברתו מזה שנתיים וחצי פינוק מיוחד.
בטריקו אפורה: "הינשאי לי אהובה"
שרון אביטן, ששיחק בעבר בהפועל באר שבע, נשוי באושר כבר תשע שנים, אב לשלוש בנות ולא מגדיר עצמו כחובב גימיקים או בעל תוכניות מיוחדות ליום האהבה. "אשתי ואני אנשים סולידיים של בית, מסעדה טובה וחברים", מסביר אביטן, "אם נעשה משהו, זה יהיה בקטע של זרימה, לא משהו מתוכנן מראש". יחד עם זאת, אביטן הגדיל לעשות ואף חרג מנטייתו הסולידית כשהציע לבחירת ליבו להתחתן קבל עם ועדה לאחר שהבקיע גול.
הרעיון הגיע מחברו הטוב, ולאחר שלושה ימים אביטן יישם את התכנית, "24 שעות לפני הגול הכנתי טריקו אפורה שכתוב עליה בשחור 'עדי, התינשאי לי?'. עדי, ששירתה בצה"ל באותה תקופה, הייתה אמורה להגיע כבשאר הימים למשחק ומשום מה נאלצה להישאר בבסיס, אך בסופו של דבר הצליחה לצאת. "שיתפתי שני חברים, שלא יקפצו עלי כדי שתוכל לראות את מה שכתוב", מתאר אביטן את מהלך ההצעה וממשיך: "אחרי הגול רצנו לכיוון היציע, חשפתי את החולצה ועדי הגיבה בדמעות ואני בכלל לא שמתי לב אל הקהל".
יוסי בניון, שחקן ליברפול ונבחרת ישראל, אמנם לא הציע נישואים למירית אהובתו בפרהסיה, על אף שתכנן לעשות זאת מול כל אוהדי מכבי חיפה, אך את השינוי בסטטוס של בניון ניתן היה לזהות במהרה במחווה רומנטית אחרת שהשחקן אימץ לעצמו. אם בעבר נהג בניון לנשק את תליון חצי הלב שמירית העניקה לו כשהפכו לחברים, כעת את מקום התליון תפסה טבעת הנישואים שזוכה לנשיקותיו של בניון לאחר כל כיבוש.
דוגמא נוספת למחווה רומנטית ניתן למצוא אצל עמרי אפק, מגן-קשר מכבי חיפה. אחרי כל שער מפריח אפק נשיקה למצלמה, המיועדת בעצם לאשתו לילך.
לתחזק ולשמור
אחד מסיפורי האהבה המוכרים בספורט הישראלי הוא סיפורם של אפי ודבורה בירנבוים. עוד הרבה לפני שאפי מונה למאמן מכבי תל אביב, רעייתו דבורה הקפידה להגיע למשחקי קבוצותיו ולהפגין מעורבות גם מעבר לנוכחות, החל מעידוד הקבוצה, ייעוץ בבחירת השחקנים ובעיקר מחוות של אהבה בלתי פוסקת לבעלה המאמן. בפרק "אין, אין עליה", מתוך ספרו של ערן סלע שיצא לאור בשנת 2003, תיארה דבורה את אפי כדבר האמיתי: "אפי מאמן כושר, עושה הכול. הכול שווה, ולא מעניין אותו להתפרסם או לא להתפרסם. אין לו אף מגרעת. הוא קרוב לאיש המושלם. זה קשה להאמין, אבל זה אמיתי. זו האמת. הוא האמת. אפי זה האמת. באמת". לעומתה, אפי לא מוכן לשתף אחרים בפרטים הנוגעים לחייהם המשותפים וטענתו היא שדווקא העובדה שהוא לא מתראיין בנושא שומרת טוב יותר על אהבתם.
יוני ארליך, חצי מ"אנדיוני", צמד הטניסאים שהוכתר כהצלחה ישראלית לא מבוטלת, עונה לטלפון בדיוק בערב בו אשתו יצאה לעשות ספורט והוא נשאר לעשות בייביסיטר לילדו. "מה יותר מחווה מזה?", הוא שואל בעודו מדבר ב"בייבי טוק" מצידו השני של הקו. נדמה כי התשובה האולטימטיבית לבילוי נאות בחג האהבה תמצאו אצל האיש שמתחזק זוגיות כפולה, אך תשובתו ממהרת להפריך את ההשערות: "אני די יבש, ופעמים רבות אני בחו"ל ביום הזה, אבל פעם אחת מלאתי את הבית בוורדים".
אז ארליך לא 'שוחה' בענייני חג האהבה ואין לו מחווה מסוימת לאשתו תוך כדי משחק, אך כמה וכמה תמונות של אנדיוני קופצים אחד על השני אחרי ניצחון ממחישות כי בזוגיות על המגרש יש מחווה מסוג אחר. כששואלים את ארליך מה צריך לעשות כדי לתחזק זוגיות, הוא לא מאכזב ונותן תשובה שכדאי לזוגות אוהבים לאמץ: "במערכת יחסים לטווח הארוך צריך להעריך אחד את השני, להקשיב, לחזק את הביטחון והרבה אמון הדדי".
אז לכל החוגגים באשר הם, גם אם תבחרו לחלוץ את הנעל ביום שבת, לחשוף חולצה, לנשק את הטבעת או סתם לשחק עם הילד, זכרו כי למחוות של אהבה אין יום חג ספציפי ושכמו אצל הספורטאים - המחווה היא רק חלק קטן מקשר עמוק בהרבה.