עולם הספורט בנוי מיריבויות גדולות בהיסטוריה הארוכה שלו. ברזיל מול ארגנטינה בכדורגל, ארה"ב מול ברה"מ בכדורסל, אמריקה מול אירופה בגולף, פרוסט נגד סנה בפורמולה 1.
כמעט בכל ענף יש איזה סופר-קלאסיקו שהזיל ריר אצל קהל האוהדים. גם בטניס זכינו לקרבות שלא יישכחו, ובגלל מספר הטורנירים הגדול בשנה, ידענו "משחקי עונה" כמעט מדי חודש.
בשנות ה-70 היו אלה האמריקני ג'ון מקנרו והקרחון השבדי, ביורן ביורג, שהעניקו לחובבי הספורט הלבן משחקים בלתי נשכחים.
בשנות ה-80 תפס ג'ימי קונורס את מקומו של השבדי נגד מקנרו העצבני. באותו עשור זכינו למרטינה נברטילובה מול כריס אברט וגם מול שטפי גראף ולבוריס בקר מול סטפן אדברג.
בשנות ה-90 המשיכו נברטילובה וגראף להילחם והצטרפו אליהן אנדרה אגאסי ופיט סמפראס. כעת זה הזמן לסכם את היריבויות הגדולות של העשור הראשון במאה הנוכחית.
מלחמת האחיות
אבא ריצ'ארד אוהב טניס. מאוד. החלום שלו גם היה תמיד לגדל שחקניות טניס. הוא גם עבד קשה בשביל זה, אחרי הכול הוא ואשתו אורסין הביאו לעולם חמש בנות. עם שלוש הראשונות זה לא כ"כ הצליח, אבל אצל שתי הצעירות הוא ראה את הכישרון והחריצות וסוף סוף קטף את הפירות.
ונוס נולדה ביוני 1980, סרינה נולדה שנה ושלושה חודשים אחריה, והתחילה לשחק בגיל חמש על המגרשים בקומפטון, קליפורניה. ונוס הפכה למקצוענית ב-1994, סרינה שנה אחריה. ונוס זכתה בטורניר ה-WTA הראשון שלה ב-1998, סרינה שנה אחרי. ונוס גם ניצחה במפגש הראשון ביניהן, שהתקיים בסיבוב השני של אליפות אוסטרליה הפתוחה ב-1998, הניצחון הראשון של סרינה על אחותה הגיע, איך לא, שנה לאחר מכן.
נחזור קצת אחורה. שתי הבנות התחילו לזכות בטורנירים בגיל 10, המשפחה עברה ב-1991 לפלורידה ואחרי שהאחיות התאמנו אצל מספר מאמנים בכירים החליט האב לקחת את המושכות ולאמן את בנותיו.
הפריצה הגדולה של ונוס היתה ב-1997: היא נכנסה למאייה הראשונה והדהימה את עולם הטניס כשהגיעה עד לגמר גראנד-סלאם, באליפות ארה"ב הפתוחה, שם נכנעה למרטינה הינגיס הגדולה. שנה לאחר מכן כבר זכתה בשלושה טורנירים.
סרינה זכתה בתואר ה-WTA הראשון שלה ב-1999 בטורניר באולם בפאריס. באותה עונה היא החלה לפרוח וזכתה בחמישה תארים כשגולת הכותרת היתה זכיה בגראנד סלאם הראשון שלה, באליפות ארה"ב הפתוחה, עם ניצחון על אותה הינגיס, שגברה על ונוס בחצי-הגמר ומנעה מפגש אחיות.
בכך הפכה סרינה לאפרו-אמריקנית הראשונה שזכתה בתואר יחידות בגראנד סלאם מאז שנות ה-50. למחרת זכו האחיות וויליאמס בצוותא בטורניר הזוגות. שתי הזכיות, אגב, היו באצטדיון ארתור אש, שנקרא ע"ש הטניסאי האפרו-אמריקני האחרון שזכה בגראנד-סלאם (ווימבלדון 75').
המפגש הראשון ביניהן היה כאמור ב-98' בסיבוב השני בגראנד סלאם באוסטרליה והאחות הגדולה ניצחה 6:7, 1:6. באותה שנה הן נפגשו על החימר ברבע-גמר אליפות איטליה הפתוחה ושוב ונוס ניצחה 4:6, 2:6. את המערכה הראשונה לקחה סרינה מאחותה בגמר הטורניר הגדול במיאמי ב-99', אבל ונוס ניצחה בשלוש מערכות.
באוקטובר באותה שנה הגיע הניצחון הראשון של האחות הקטנה: בגמר גביע הגראנד-סלאם במינכן ניצחה סרינה 1:6, 6:3, 3:6 והוכיחה שגם היא יכולה. שתי האחיות סיימו את השנה בטופ 5 בעולם.
הגענו לעשור הנוכחי: פה היריבות גם הפכה לגדולה יותר במהלכה לסרינה היו ששה ניצחונות רצופים על אחותה. השתיים נפגשו בחצי-הגמר בווימבלדון ב-2000, כשהדשא של ונוס היה ירוק יותר והיא ניצחה 2:6, 6:7. שנה לאחר מכן, בחצי-גמר אינדיאן וולס, פרשה ונוס מהמשחק מול אחותה מה שהחל את חרושת השמועות לגבי האב ריצ'ארד.
באמצעי התקשורת דנו באפשרות שהוא "מסדר" את תוצאות המשחקים, מחליט מי תנצח לפני כל משחק ומי תיאלץ לוותר. העיקר שאף אחת מהבנות לא תישבר ולא תאבד את הביטחון. התיאוריה הזו חוזרת מפעם לפעם, אבל עד היום אף אחד לא הצליח להוכיח כלום.
המפגש הראשון ביניהן בגמר גראנד-סלאם היה ב-2001 בפלאשינג-מדו בניו-יורק. היה זה גמר הגראנד-סלאם הראשון בין אחיות מאז 1884 והפעם היה תורה של ונוס לנצח 2:6, 4:6.
ב-2002 התחיל רצף ששת הניצחונות של סרינה על אחותה הגדולה. השתיים שלטו בטניס הנשי ללא עוררין, דורגו בשני המקומות הראשונים והופיעו בארבעה גמרי גראנד-סלאם רצופים. האחות הקטנה השיגה את ה"סרינה-סלאם" וניצחה את אחותה בגמר הרולאן גארוס, ווימבלדון, אליפות ארה"ב ובאוסטרליה. בווימבלדון 2003 שוב ניצחה סרינה, כאשר השתיים לא נפגשו שוב עד 2005, אז חזרה ונוס לנצח ברבע-גמר מיאמי ובשמינית גמר ה-US OPEN.
אחרי שלוש שנות הפסקה במפגשים, גם בגלל שהשתיים קצת נעלמו מהסבב לטורנירים רבים, נפגשו האחיות ארבע פעמים ב-2008. כל אחת ניצחה פעמיים: ונוס בגמר ווימבלדון ובמאסטרס של סוף השנה, סרינה בחצי-גמר בנגלור וברבע-גמר אליפות ארה"ב.
השנה נפגשו האחיות חמש פעמים: ונוס ניצחה במפגש הראשון בדובאי ומאז סרינה לא עוצרת עם ארבעה ניצחונות רצופים – בחצי-גמר מיאמי, גמר ווימבלדון, ושני ניצחונות באליפות סוף השנה בה זכתה סרינה עם ניצחון על אחותה בשלב הבתים ובגמר.
המאזן בין השתיים בקריירה הוא 10:13 לטובת סרינה ו-2:6 בגמרי גראנד-סלאם. אין ספק שכל עוד הן באזור, המפגשים ביניהן תמיד יהיו תענוג גדול לצפייה. אולי חוץ מלאבא ריצ'ארד...
מלחמת השפות
השנה היו לנו שני קאמבקים גדולים: הראשון של קים קלייסטרס, שכבר פרעה שטרות ראשונים עם זכייה ב-US OPEN, והשני הודעתה של ז'וסטין הנין על חזרה לפעילות ולטורנירים בתחילת 2010.
בשנה הבאה אולי נוכל לחזור למפגשים הגדולים בין שתי הבלגיות שהעניקו לנו טניס נפלא בעשור האחרון. בינתיים נתמקד ביריבות הגדולה ביניהן עד כה.
השתיים אמנם יצגו את בלגיה בגביע הפדרציה אבל הן שייכות כל אחת לחלק אחר של המדינה - הנין, ילידת ליאז', בצד הצרפתי וקלייסטרס בצד הפלמי. אהבה גדולה לא שוררת בין האוכלוסייה הפלמית לזו הצרפתית בבלגיה, כך שמפגש בין השתיים הוא אצל לא מעט תושבים בלגים גם קרב על יוקרה בין הצרפתים לפלמים במדינה.
הנין ילידת יוני 1982, בעלת חבטת גב יד מדהימה ביד אחת, קלייסטרס צעירה מהנין בשנה. הן פרצו בערך באותה תקופה כשבבת אחת הפכה בלגיה למעצמת טניס.
השתיים, שדורגו בעבר במקום הראשון בעולם, מכירות מגיל צעיר כשאחת הנסיעות המשותפות הראשונות שלהן היתה לסדרת טורנירי נוער בישראל. הפעם הראשונה בה נפגשו השתיים במשחק רשמי, כפי שמתועד ב-WTA, היה ברבע-גמר טורניר רמת השרון ב-1998. הנין ניצחה 1:6, 6:7.
הנין וקלייסטרס היו צמד גם בטורניר הזוגות ואף גרו באותו החדר. "אני זוכרת שיצאנו לחגוג את הזכייה בטורניר בישראל ב'פלנט הוליווד' בתל אביב ואחר כך בילינו כל היום על החוף", סיפרה הנין.
ב-99' נפגשו השתיים על החימר בגמר טורניר ריים ושוב הנין ניצחה. שנתיים חלפו עד המפגש הבא ובסיבוב השלישי של אינדיאן וולס היתה זו קלייסטרס שניצחה בפעם הראשונה את בת ארצה. באותה שנה הן נפגשו עוד פעמיים: קלייסטרס ניצחה בחצי-גמר הרולאן גארוס, הנין נקמה בגמר בהולנד.
ב-2002 נפגשו הבלגיות ארבע פעמים כשקלייסטרס מנצחת שלוש פעמים (ברבעי הגמר בסידני, באליפות אוסטרליה ובטורניר סוף השנה) והנין רק פעם אחת (חצי-הגמר ברומא).
אם עד כה היתה זו יריבות ספורטיבית בין חברות, הגיעה שנת 2003 והפכה אותן כבר ליריבות מושבעות, עם מספר שיא של שמונה מפגשים, רובם בגמרים. קלייסטרס פתחה טוב עם שני ניצחונות, בחצאי-הגמר בסידני ובאנטוורפן, אבל אז הגיעה עונת החימר והנין ניצחה בגמר ברלין ובטורניר החימר החשוב מכל – גמר הרולאן גארוס, שהיה גמר הגראנד-סלאם הראשון בו הן נפגשו.
קלייסטרס חזרה לנצח, בגמר בהולנד, אבל הנין התעשתה, גברה עליה בגמר בסן דייגו ושוב פעם ניצחה בגמר גראנד סלאם – הפעם באליפות ארה"ב. למרות הפסדים אלה עלתה קלייסטרס למקום הראשון בעולם ובמפגש האחרון באותה שנה ניצחה את הנין בגמר פילדרשטדט.
סריית הגמרים לא הופסקה, ואחרי שישה גמרים רצופים ב-2003, התווספו עוד שניים לרשימה. ב-2004 מפגש בודד בגמר אליפות אוסטרליה הסתיים בניצחון של הנין, שנה לאחר מכן ניצחה קלייסטרס בגמר טורונטו לאחר שחזרה מפציעה אחרי כמעט שנה של היעדרות מהמגרשים. בכך הסתיימו המפגשים של השתיים בגמרי גראנד-סלאם בסוויפ של הנין 0:3.
המפגשים האחרונים שלהן היו ב-2006 כשהנין ניצחה בכל השלושה, בחצאי-הגמר ברולאן-גארוס, באיסטבורן ובווימבלדון.
המאזן בין השתיים עומד על 10:12 להנין (3:6 בגמרים, 2:5 במפגשי גראנד-סלאם) כאשר מאז אותה פגישה אחרונה ביולי 2006 על הדשא בלונדון לא נפגשו שתי השחקניות הגדולות. עולם הטניס מחכה כבר שלוש שנים וחצי לאותם קרבות גדולים, תחת דגל בלגיה, של הפלמית מול הצרפתייה. אולי ב-2010 זה יקרה.
מלחמת הכוכבים
חמש שנים מפרידות בין רוג'ר פדרר לרפאל נדאל. השוייצרי נולד ב-1981 ונכנס לסבב ב-1998, הספרדי נולד ב-1986 ונכנס לסבב שלוש שנים אחריו. לפדרר 61 תארים בקריירה - לנדאל 36, לפדרר 678 ניצחונות – לנדאל רק 401, לפדרר יותר מ-53 מיליון דולר בבנק רק מפרסים – נדאל "מסתפק" בינתיים ב-27 מיליון. אבל בנתון הבא נדאל מנצח - הספרדי מוביל על השוייצרי 7:13 במפגשים ביניהם עד כה.
זהו ללא ספק הסופר-קלאסיקו של הטניס בעשור האחרון, כאשר כמעט כל מפגש ביניהם הוא התעלות של השניים והנאה צרופה של הצופים. אמנם הכתבה היא על משחקי העבר, אבל למזלנו לקרב הזה יש עוד עתיד.
המפגש הראשון בין השניים היה בטורניר המאסטרס של מיאמי ב-2004. פדרר הגיע ממרומי המקום הראשון בעולם, נדאל דורג 34. שמונה אייסים של השוייצרי מול אחד בלבד של הספרדי לא הספיקו, ותוך 70 דקות הדהים נדאל כשניצח 3:6 ו-3:6.
המפגש הבא ביניהם היה בדיוק שנה לאחר מכן, באותו טורניר, הפעם בגמר והפעם פדרר חזר מפיגור 2:0 במערכות כדי לנצח בקרב ענק של חמש מערכות וכמעט ארבע שעות של משחק.
המשחק הבא באותה שנה היה הראשון בגראנד-סלאם, כשנדאל ניצח בארבע מערכות בחצי-הגמר ברולאן-גארוס, זכה בטורניר וגם פתח רצף של חמישה ניצחונות רצופים על פדרר – ארבעה מהם על החימר. הספרדי ניצח ב-2006 בגמר דובאי (מגרשים קשים), בגמר מונטה קרלו, בגמר רומא (חמש מערכות, ויותר מחמש שעות של משחק), ושוב בגמר הרולאן-גארוס.
הרצף נגמר ב"מגרש הביתי" של פדרר, חודש אחרי ההפסד בפאריס, כשנדאל הפתיע בעצם עלייתו לגמר ווימבלדון ונוצח ע"י השוייצרי בארבע מערכות. פדרר ניצח גם בחצי-גמר המאסטרס קאפ בשתי מערכות. באותה שנה הפסיד הקרחון השוייצרי חמישה משחקים בלבד, ארבעה מהם לנדאל.
במפגש הראשון ב-2007 ניצח נדאל, כהרגלו על החימר, בגמר מונאקו, אבל בגמר המבורג הצליח פדרר לזכות סוף סוף בניצחון ראשון על הספרדי במגרש האיטי ושבר רצף של 81 ניצחונות רצופים לנדאל על החימר. נדאל שוב ניצח בגמר הרולאן-גארוס ופדרר שוב גמל לו בגמר ווימבלדון, אבל לא לפני שהזיע במשך כמעט ארבע שעות וחמש מערכות. בסוף אותה שנה שוב ניצח השוייצרי בחצי-גמר המאסטרס קאפ.
2008 היתה השנה של נדאל שניצח את יריבו בכל ארבעת המפגשים ביניהם – בגמר מונאקו, בגמר המבורג וכהרגלו בגמר הרולאן-גארוס, אבל זה עוד היה צפוי כי שלושתם היו על החימר. אבל על הדשא של ווימבלדון?
המשחק הזה הוגדר על ידי פרשנים רבים כמשחק הטניס הטוב ביותר בהיסטוריה. פדרר הגיע לגמר מבלי לאבד מערכה, רצה לזכות באליפות ווימבלדון שישית ברציפות ולשבור את שיאו של ביורן בורג.
אולם אחרי 4 שעות ו-48 דקות של טניס מדהים ורב תהפוכות, שהופסק מספר פעמים עקב הגשם המסורתי בלונדון, הסתיים הגמר הארוך ביותר בתולדות הטורניר בניצחון ספרדי. לפדרר היו 25 אסים במשחק מול 6 בלבד של נדאל, שהוביל כבר 4:6, 4:6. השוייצרי חזר עם שני ניצחונות בשוברי שוויון, אבל נדאל חזר עם 7:9 בחמישית וקטע רצף של 65 ניצחונות לפדרר על דשא והנחיל לו הפסד ראשון בגמר על משטח ירוק.
השנה נפגשו השניים פעמיים בלבד: נדאל ניצח בגמר אליפות אוסטרליה, פדרר גמל לו בגמר טורניר החימר במדריד.
פדרר יתחיל את העונה כמדורג ראשון, נדאל שני ונותר לנו רק לחכות לאוסטרליה ולהתפלל לעוד מץ'-אפ ביניהם. מעניין רק אם אחרי פרישתם מטניס יהיה לנו עוד סופר-קלאסיקו כזה אגדי כמו בשש השנים האחרונות.
מלחמת הוותיקים
נסיים עם עוד יריבות גדולה שאמנם היתה בעיקר בשנות ה-90, אבל העניקה לנו משחק אחד בלתי נשכח בעשור הנוכחי. מדובר באמריקנים פיט סמפראס ואנדרה אגאסי, שניים מטובי הטניסאים בכל הזמנים, שנפגשו 34 פעמים, כשפיסטול פיט מוביל 14:20.
אבל אין ספק שמתוך 20 הניצחונות, הוא לא ישכח לעולם את אותו משחק בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה ב-2002. היה זה הטורניר האחרון בקריירה של סמפראס, שבסה"כ רצה לדחות את משחק הפרישה כמה שיותר, ואין דרך גדולה יותר לתלות את המחבט מלזכות בגמר גראנד-סלאם במשחק האחרון.
פיסטול פיט הפציץ 33 אסים מול 7 בלבד של אגאסי, ואחרי כמעט שלוש שעות של משחק הוא ניצח 3:6, 4:6, 7:5 ו-4:6. הוא הניף תואר גראנד-סלאם מספר 14, שיא שנשבר השנה ע"י פדרר, וזכה לפרוש כמו שמגיע לשחקן גדול ועוד מול הקהל הביתי בניו-יורק. כנראה שלמרות שהפסיד, עבור אגאסי היה זה ההפסד הכי פחות כואב בקריירה.
