מעבר לאוקיינוס, מרחק 7 עד 10 אזורי זמן, ישנו ספורט קסום. כזה שבו מפלצות בגובה 2 מטרים ובמשקל 120 ק"ג מתנגשים בעוצמה באנשים הכי מהירים בכדור הארץ, ואז הם נעמדים, מסלקים את חתיכות הדשא שננעצו בקסדותיהם ומתכוננים למפגש הבא. ספורט בו מחשיבים אותך לנמושה אם אתה לא עולה לשחק עם שבר ברגל, מול 11 זאבים מרחרחי דם שיעשו הכל כדי לשבור גם את הרגל השנייה. בו לקסיקון המונחים המקצועיים מזכיר יותר מכל את הז'רגון הצבאי, כאשר המאמנים נחשבים לאסטרטגים מהמעלה הראשונה. קוראים לספורט הזה פוטבול, מדי יום ראשון הוא מרתק למסכים מאות מיליונים באמריקה וברחבי העולם, והלילה הוא חוזר אחרי 7 חודשים בלעדיו. התגעגענו.
ליגת ה-NFL מאמצת לחיקה יותר ויותר אוהדים מושבעים בישראל מדי עונה. זה כבר עבר מזמן את שלב הטרנד החולף. אנחנו פשוט אוהבים את זה שבניגוד לכדורגל, אתלטי העל האלה לא מתבכיינים לשופט אם מישהו ליטף להם את הכתף, לא נחים על כר הדשא במשך 80% מהזמן, שבכל משחק אפשר למצוא ריגושים מבעיטת הפתיחה ועד שהכדור האחרון פוגש את כר הדשא. לכל אחד כבר יש קבוצה מועדפת, גם אם בינו לבין העיר בה היא משחקת אין שום קשר הגיוני. כולם משחקים פנטזי. כולם מזפזפים בימי ראשון בין ברצלונה וריאל מדריד לפאטריוטס ופורטיניינרס.
כדי להכין אתכם לעונה שבפתח, ניסיתי להמר על המנצחות בכל אחד מהבתים, המועמדות שלי לסופרבול והשחקנים המצטיינים. אין ספק שבפברואר אני אחזור לכתבה, אקרא ואתבזה, אבל זה כל הכיף בניסיון. הניחושים לפניכם:
NFC EAST - פילדלפיה איגלס
אני יודע שהג'איינטס מגיעים אחרי אליפות בלתי נשכחת ולא איבדו כלים חשובים מדי הקיץ. אבל זאת עדיין קבוצה שניצחה רק 9 משחקים בעונה הרגילה אשתקד ואי אפשר לסמוך עליה על בסיס קבוע. כמו שהיא מסוגלת לנצח את ניו אינגלנד וגרין ביי, היא יכולה גם למעוד פעמיים בעונה אחת מול וושינגטון (לא להאמין, אבל זה קרה בשנה שעברה). תוסיפו לכך את העובדה שמצפה לג'י-מן לוח המשחקים הקשה בליגה. אני גם יודע שאנדי ריד איבד את הבן שלו הקיץ, ואולי זה יניע באופן מנטאלי את האיגלס לעונה מצויינת. כל עוד מייקל ויק יישאר בריא, הוא ולשון מקוי יכולים להתמודד עם כל הגנה בליגה.
NFC NORTH - גרין ביי פאקרס
קשה לראות את האורזים משחזרים את המאזן משנה שעברה (1-15). הם גם לא צריכים לשחזר אותו. 13-12 ניצחונות בהחלט יספיקו לארון רוג'רס וחבריו, שימשיכו לספק את משחק ההתקפה הקטלני בליגה והתחמשו בלא פחות מ-6 בחירות הדראפט הראשונות שלהם בהגנה. צריך לזכור שההגנה הזו נשרה מהמקום ה-5 בליגה כל הדרך למקום האחרון, אבל היא לא צריכה להיות בטופ כדי לתת לקוורטרבק הטוב בליגה סיכוי להוסיף עוד חגורת אליפות למאגר. דטרויט ושיקאגו? יצליחו אולי לדגדג את הפאקרס ואחת מהן בוודאי תיקח וויילד קארד, אך הן לא מספיק טובות בשביל לאיים על ראשות הבית.
NFC SOUTH - אטלנטה פלקונס
אין מה לעשות. כאשר עוברים קיץ כל כך הרסני, זה לא מספיק שיש לך מאחורי הסנטר את הקוורטרבק ששבר בשנה שעברה את שיא היארדים של דן מארינו. ניו אורלינס לא בהכרח תתפרק העונה והיא תישאר עם מאזן חיובי, הבעיה היא שגם ככה בשנים האחרונות אטלנטה התחילה להיצמד אליה והשנה היא גם תעקוף בסיבוב. מייק סמית' בנה בג'יורג'יה דום קבוצה מאוד מאוזנת, עם הגנת ריצה מהטובות בליגה שלדעתי תשתפר גם נגד המסירה. מאט ראיין אמנם לא הק"ב הכי נוצץ בליגה, אבל הוא יציב והוא מגיע אחרי עונת שיא.
NFC WEST - סן פרנסיסקו פורטיניינרס
הבחירה הכי קלה בליגה. ההגנה הכי טובה ב-NFC ואולי בליגה כולה, מאמן שלדעתי תוך כמה שנים יוכר כאחד הטובים אי פעם, יריבות חסרות מושג בבית, לו"ז קל והתחושה שהעיר כולה שוב חיה ונושמת ניינרס. מה עוד צריך יותר מזה? קשה לראות כיצד העונה הזו לא מסתיימת בעוד ריצה עמוקה לתוך הפלייאוף, ובהחלט אפשר למנות את סן פרן כאחת מהמועמדות הבכירות להניף את הווינס לומבארדי.
וויילד קארד - שיקאגו ברס וניו יורק ג'איינטס
AFC EAST - ניו אינגלנד פאטריוטס
הבית הזה נחלש משמעותית לעומת שנים קודמות, תגידו מה שתגידו על הג'טס. מצטער, אבל קבוצה שמחזיקה באמתחתה את שני הקוורטרבקים הכי אובר-רייטד בליגה לא יכולה לקבל את ההצבעה שלי. מיאמי פשטה את הרגל ופותחת עם קוורטרבק רוקי בלי שום תופסים נורמלים אליהם יוכל למסור, בעוד שבאפלו בהחלט סימפטית, הבעיה היא אין לה שחקן דומיננטי שמשתלט על משחק. טום בריידי הוא כזה ואני לא רואה סיבה למעט פציעה שתמנע ממנו להבטיח עוד הופעת פלייאוף. סימן השאלה היחיד הוא האם סטבן רידלי בנוי כדי להחזיק על כתפיו את משחק הריצה - זה יכול להיות משמעותי בחורף.
AFC NORTH - פיטסבורג סטילרס
הבית הכי מרתק בליגה בשנים האחרונות ימשיך להיות כזה. פיטסבורג ובולטימור ייאבקו עד לסיום, למרות שאני חושש שהרייבנס לא יצליחו להציג את אותו משחק הגנה שהתרגלנו לקבל ממנה. טרל סאגס נפצע וייעדר השנה, מה שמאלץ את ג'ון הארבו להציב שני שחקנים צעירים ולא מוכחים כאאוטסייד ליינבקרים, והגנת המסירה של העורבים אמורה להיפגע קשות. מנגד, גם אצל הסטילרס יש סימן שאלה גדול, דווקא אצל הרצים האחוריים. העניין הוא שבשנים האחרונות מייק טומלין מסתמך יותר ויותר על בן רות'ליסברגר, כך שזה לא ממש משנה, במיוחד כאשר מייק וואלאס ירד מניסיונותיו להשיג חוזה חדש וחזר להתאמן.
AFC SOUTH - יוסטון טקסנס
אחרי שיוסטון שברה את הקרח סוף סוף ולקחה את הבית, ובמיוחד בהתחשב שעשתה זאת למרות פציעתו של מאט שאוב, השמיים הם הגבול עבור הקבוצה של גארי קוביאק. כל הכלים ההתקפיים שם, גם השיפורים הנחוצים למשחק ההגנה, והטקסנס כבר לא רק קבוצה טובה עבור שחקני הפנטזי. והנה ההפתעה: אני צופה שדווקא אינדיאנפוליס תהיה הקבוצה שתקשה עליה את החיים יותר מכולן. אנדרו לאק הולך להיות הלהיט של הליגה והוא ישפר את הקולטס בצורה גדולה. לדעתי הם מנצחים 8 משחקים השנה.
AFC WEST - סן דייגו צ'ארג'רס
הרבה אנשים מריירים מההצטרפות של פייטון מאנינג לדנבר ברונקוס, שגם כך החזיקה הגנה אימתנית ומשחק ריצה טוב. אני לא ממש בטוח שההימור הזה של ג'ון אלוויי יהיה כזה סיפור הצלחה. אולי קל לשכוח את זה, אבל מאנינג כבר בן 36, לא שיחק כמעט שנתיים אחרי פציעה חמורה בצוואר ואין לו אף רסיבר או טייט אנד שיכול ליצור חיבור כמו זה שהיה לו עם רג'י וויין, דאלאס קלארק או מרווין האריסון. לעומת זאת, בסן דייגו יש קבוצה עם רצח בעיניים. לכל כך הרבה אנשים שם יש מה להוכיח, החל מפיליפ ריברס, דרך אנטוניו גייטס ועד נורב טרנר, שזה יכול לגרום לקבוצה להתפוצץ. אולי הם אפילו יפתחו את העונה בצורה נורמלית.
וויילד קארד - בולטימור רייבנס ודנבר ברונקוס
MVP ושחקן ההתקפה - ארון רוג'רס, קוורטרבק, גרין ביי פאקרס
אני אולי קצת משוחד בנושא, אבל היי, מדובר ב-MVP משנה שעברה שרק הולך ומשתפר בכל פעם שהוא עולה למגרש. יש לו שחקנים כג'ורדי נלסון וגרג ג'נינגס בתור מטרות, מאמן שאוהב למסור ואפילו רץ אחורי נורמלי בדמות סדריק בנסון שלשם שינוי יגרום להגנות היריבות לשחק HONEST. אחרי ההפסד בפלייאוף לג'איינטס יש לו גם רעב גדול לתקן. בקיצור, צפו לעוד עונה שוברת שיאים.
שחקן ההגנה - אלדון סמית', אאוטסייד ליינבקר, סן פרנסיסקו פורטיניינרס
טרל סאגס החדש, מכונת סאקים משומנת. בשנה שעברה הוא פרץ בתור רוקי (שהיה צריך לזכות בתואר הרוקי ההגנתי של השנה, אבל ג'יי.ג'יי וואט בא עם יותר הייפ) והוליך את ההגנה של הניינרס עם 14 סאקים ברגעים חשובים. השנה אני מעריך שג'ים הארבו יוציא ממנו אפילו יותר, במיוחד בכל מה שקשור למשחק הריצה.
הרוקי ההתקפי של השנה - אנדרו לאק, קוורטרבק, אינדיאנפוליס קולטס
בלי שום ספקות, המועמד הברור לקחת את התואר. יש לו את כל מה שאתה מחפש בקוורטרבק: זרוע חזקה, דיוק, קור רוח ואינטליגנציה. כל הפרשנים בארצות הברית מהללים אותו כאחד הקוורטרבקים הכי מוכנים שמגיעים ל-NFL, וגם ההופעות במשחקי טרום העונה מאששים את ההשערה הזו. הוא ישדרג את ההתקפה של הקבוצה הכי גרועה בליגה אשתקד.
הרוקי ההגנתי של השנה - מוריס קלייבורן, קורנרבק, דאלאס קאובויס
צריך לזכור שהתארים האלה מחולקים הרבה פעמים על סמך סטטיסטיקה. אני לא טוען שקלייבורן יהיה הרוקי ההגנתי הכי טוב בליגה, אבל הוא בהחלט עשוי לתפוס מספיק חטיפות כדי שהכף יוכרע לטובתו. שימו לב גם ללוק קוצ'לי, הליינבקר החדש של קרוליינה פנת'רס, שמזכיר את קליי מת'יוס.
מאמן השנה - אנדי ריד, פילדלפיה איגלס
בהתחשב בכך שכבר בחרתי את פילי לזכייה ב-NFC EAST, ובהתחשב שהבן של אנדי ריד נפטר הקיץ, אין סרט הוליוודי בו ריד לא זוכה בתואר מאמן השנה. אחד האנשים הכי מושמצים באמריקה ישיג קצת נחת לשם שינוי ואולי אפילו יזכה באמון הפרשנים. אחרי שבנו נהרג הוא אמר שהוא לא ישתמש בזה בתור מוטיבציה, אבל קשה שלא לעודד אותו להצליח דווקא השנה.
סופרבול - סן פרנסיסקו תנצח את פיטסבורג
בשלב הזה מדובר בניחוש בלבד. אי אפשר לדעת מה יקרה מעכשיו ועד פברואר, במיוחד בליגה בה יש כל כך הרבה פציעות. אני פשוט אוהב את ההגנה של הניינרס, והגיע זמן שאחרי הרבה שנים של שליטה התקפית על הלומבארדי, תגרוף את התואר קבוצה שמסתמכת יותר מכל על ההגנה. האמת שפיטסבורג היא האחרונה שעשתה זאת, בעונת הרוקי של רות'ליסברגר, כך שזה הולם.
