הרגשות שהתפרצו מרוג'ר פדרר לאחר ההפסד בגמר אליפות אוסטרליה ריגשו את כל מי שראה את המשחק, אבל היה מי שניצל את ההזדמנות כדי להכניס את פדרר לרשימת עשרת הבכיינים של עולם הספורט.
בין היתר נכתב על השוייצרי: "הרגשות לאחר ההפסד היו יותר מדי לפדרר המייבב, שבקושי יכל לדבר לאחר המשחק. פדרר הפך לבכיין ספורט ידוע לאחר שהתפרק בסיום הגמר בו ניצחה את רפאל נדאל בווימבלדון וזכה בתואר בפעם החמישית ברציפות.
במקום התשיעי נבחר דרק רדמונד, שנפצע במהלך מקצה חצי הגמר ל-400 מטרים באולימפיאדת ברצלונה 1992 ונתמך ע"י אביו עד לקו הסיום תוך שהוא ממרר בבכי.
במקום השמיני ניתן למצוא את המחליקה על הקרח טוניה הארדינג, שהתפרסמה לאחר שהזמינה "מיני התנקשות" ביריבתה, ננסי קאריגן. באולימפיאדת החורף ב-1994 השרוך של הנעל השתחרר והארדינג פרצה בבכי. השופטים הרשו לה להחליק פעם נוספת, אבל היא סיימה רק במקום השמיני.
קירסטן יאנקר, החלוץ הענק והמפחיד למדי של באיירן מינכן ניצב במקום השביעי כשלא יכל לעצור את הדמעות בתום ההפסד למנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות בברצלונה, בו ספגו הבווארים שני שערים בתוספת זמן של 3 דקות.
נהג הפורמולה 1 מיקה האקינן ניצב במקום השישי, וזה למרות המוניטין שלו כאדם קר רוח. האקינן נשבר לאחר ההתרסקות שלו בגרנד פרי באיטליה ב-1999 בו איבד סופית סיכוי לתואר העולמי. הפיני אמנם הלך הצידה לשיחים, אבל מסוק שחג מלמעלה תפס אותו מזיל דמעות.
במקום החמישי נמצא קפטן נבחרת הקריקט של אנגליה, מייקל ווהן, ובמקום הרביעי הטניסאית יאנה נובוטנה, שאיבדה יתרון 1:4 במערכה השלישית מול שטפי גראף בגמר ווימבלדון. נובוטנה פרצה בבכי לעייני הדוכסית בזמן טקס חלוקת הפרסים.
אוליבר מק'קול, המתאגרף האמריקני, הגיע למקום השלישי כשקרב שלו ב-1997 מול לואיס הופסק ע"י השופט בסיבוב החמישי. זאת משום שמק'קול היה פסיבי מדי במהלך הקרב. בשלב זה כאמור, זלגו הדמעות מעצמן.
בשני המקומות הראשונים נמצאים שני שחקני כדורגל, ושניהם, כמה מפתיע (או שלא) אנגלים. במקום השני נמצא קפטן צ'לסי, שיכול היה להעניק לבלוז ולאברם גרנט את גביע האלופות, אבל החליק ובעט פנדל לקורה. לעומת אנלקה, ששכח את ההחמצה לאחר 4 שניות בערך, טרי כנראה יישא עימו את ההחמצה לנצח, אם לא יותר מכך...
ובמקום הראשון, איך לא פול גאסקוין, גאזה בשבילכם, שראה כרטיס צהוב מול גרמניה בחצי גמר המונדיאל ב-1990 שמנע ממנו לשחק בגמר, אלא שאנגליה כלל לא העפילה אליו, לאחר שהפסידה, כרגיל, בפנדלים. גאסקוין, שכבר אז לא כל הברגים בראשו היו מחוברים, פרץ בבכי קורע לב, שזכור עד היום.
