"אני לא מרגיש טוב היום. מצטער", נשמע קולו של קריסטס ניילנדס, הרוכב הלטבי הנהדר של סייקלינג אקדמי בחלל מכונית הליווי של הקבוצה. דממה השתררה. היה זה 50 ק"מ לסיום במרוץ הגראנד פרי של וואלון, מרוץ גבעתי אינטנסיבי על הרי הארדנים בבלגיה בהשתתפות כמה מהקבוצות הגדולות בעולם, יריבותיה המושבעות של הקבוצה הישראלית לכתר האליפות והכרטיס לטור דה פראנס. אחרי כמה שניות באה התשובה מהדירקטור של אקדמי, אריק ואן לאנקר, אחד הרוכבים האגדיים בהיסטוריה של בלגיה.
"קריסטס, אתה חזק. שמעת? אתה חזק לעזאזל". בדיוק 41 ק"מ מאוחר יותר, החלה אחת ההתקפות הגדולות ביותר של רוכב בקבוצה. הוא התקיף לבד, לגמרי לבד, וברח מהפלוטון, כמעט התאבדות במונחים ספורטיבים. 9 ק"מ זה נצח ודי זמן לפלוטון להשיג את הנמלט. אבל לא בפעם הזו, לא את קריסטס ניילנדס.
הרוכב בן ה-25, אולי גדול הכשרונות של הקבוצה, פתח מבערים ובמשך כרבע שעה שדמתה כנצח הצליח להדוף את הפלוטון וכמה רוכבים מהשורה הראשונה בעולם שעשו הכל להשיגו. הוא הצליח לשמור על פער גם בעלייה האחרונה לסיום, עלייה קשה של 3 ק"מ. שדרי יורוספורט התקשו להאמין, ניילנדס ניצח. אותו רוכב שהיה גמור חצי שעה קודם לכן. "אני לא יודע להסביר את זה" הודה ואן לאנקר. "הוא נתן מספרים מדהימים. כנראה שכל מה שהיה צריך זה להאמין".
ניילנדס ניצח במרוץ החד יומי אחרי 4:56:07 שעות, שתי שניות לפני יאספר סטויבן שסיים שני ויאספר דה בויסט השלישי.
