בשנים 1982 עד 1984 הייתה קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת יוסטון בטקסס, ככל הנראה המוכשרת ביותר ששיחקה בקולג'ים באותה תקופה. הקוגרס הגיעו לשלושה פיינל פורס רצופים והשתתפו בשני גמרים של כדורסל המכללות. ככה זה כשבשורות הקבוצות שיחקו שחקנים, שהפכו לאגדות כקלייד דרקסל והאקים אלג'ואן.
השם "פאי סלמה ג'מה" ניתן לקבוצה על ידי כתב ספורט ביוסטון, שחיפש לתאר את המשחק המשוחרר והמהיר של הקבוצה, שהיה מסתיים בהטבעות רבות. הקוגרס היו שותפים להעלאת קרנו של כדורסל המכללות ומשחק הגמר, ששוחק בינם לבין צפון קרולינה (שבשורותיה שיחק אחד, מייקל ג'ורדן) נחשב לזה שהפך את כדורסל המכללות לנצפה יותר הפוטבול מכללות. מאז אותו גמר הפך המושג "פיינל פור" למסמל את אחד מאירועי הספורט הגדולים באמריקה.
הסרט "פאי סלמה ג'מה" מתאר את מה שאירע לקוגרס באותן שלוש שנים מופלאות, שהפכו את הקבוצה לתופעה תרבותית ואת שחקניה לגיבורי טקסס החדשים. בתוך הסיפור הגדול על אותן שנים מסתתר סיפורו של השחקן המוכשר ביותר בקבוצה-בני אנדרס, שהלהיב את הקהל וכמעט הביא אליפות לקבוצה, אבל ביום אחד פשוט נעלם ולא נודע מקום הימצאו.
הסרט מלווה את שני הקפטנים של הקבוצה דאז, שהם יוצאים לחפש את בני האובד ולנסות להבין מדוע הוא נעלם. הסרט מלא רגעים מרגשים עד דמעות ומספק עוד הוכחה לקסם של ספורט המכללות בכלל ושל כדורסל המכללות בפרט. "כל ההבדל בין ניצחון להפסד הוא שניה לפה וסנטימטר לשם", אומרים שחקני הקבוצה כשהם נזכרים בתקופת הזוהר שלהם והצופה רק רוצה לחבקם ולהודות להם על ביצועי כדורסל שספק אם נראו מאז במכללות.
והערה אישית לסיום: קלייד דרקסל היה מאז ומתמיד אחד משחקני הכדורסל האהובים עליי ביותר. תענוג לשמוע אותו מתבטא על ימי הקולג' שלו, דרקסלר מסמל את כל מה שהיו הפאי סלמה ג'מה-קבוצת כדורסל טהור, נטול עכבות, כדורסל שהתנהל בגובה הטבעת ואף מעליה.
