פולק היה שחקן טניס השולחן הטוב ביותר בישראל, וסלל את דרכו גם לקריירה בינלאומית. הוא החל את דרכו בסבב הבוגרים בישראל ובעולם כבר בגיל 13 בעקבות יכולותיו ואיכות המשחק יוצאות הדופן שלו. בארסנל ההופעות, התארים, והזכיות שלו יש 7 זכיות באליפות ישראל בבוגרים וב-6 אליפויות בנוער, זכייה באליפות ארצות הברית לנוער בגיל 15, השתתפות ב-5 אליפויות עולם, זכייה במדליות זהב הן ביחידים והן בזוגות במשחקי המכביה, וכמו כן תארים בינלאומיים מגוונים כשחקן זוגות גברים וזוגות מעורבים. פולק שיחק בארץ תחת מכבי תל אביב והפועל רמת גן, שאיתה גם זכה באליפויות וגם בשני דאבלים. בין השאר, שיחק בילדותו באקדמיה בשבדיה, וגם בליגה ההולנדית.
פולק גר וגדל בקריית מלאכי, שם אביו אימן טניס שולחן במועדון שזכה להצלחה רבה. אביו היה מאמן טניס שולחן שלקח אותו כפרוייקט האישי שלו, אימן אותו, טיפח אותו והשקיע בו רבות עד לכדי יצירת השחקן הישראלי המצליח ביותר.
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים כיום, ובעברו יו״ר איגוד טניס השולחן בישראל אמר: ״דרור היה ברמה בינלאומית. הוא היה המיקי ברקוביץ׳ של הטניס שולחן. היה הגדול מכולם בענף, היה לו סטאר קוואליטי. הוא היה לאחד הספורטאים הידועים והמוכרים ביותר בשנות ה-70 וה-80, כששיאו היה בשנות ה-80. הוא היה ווינר גדול, שחקן שהיה קשה לנצח אותו, אף פעם לא היה מרים ידיים, ותמיד הצליח לחזור מתוצאות ופיגורים מטורפים. יוסי בוגן ומנחם שטיין היו יריבים ראויים לו בענף, אך הוא היה רמה מעליהם״.
״כשמוניתי להיות יו״ר האיגוד ב-2006, מיניתי אותו להיות יו״ר הוועדה המקצועית של הענף, ופתחנו את האקדמיה לטניס שולחן בווינגייט. דרור טס לסין יחד עם אביב בושינסקי כדי לחקור עוד יותר את הענף, ולהביא מאמנים לנבחרת ישראל כדי להרים את הרמה המקצועית״, סיפר קוניק. ״הפרישה שלו הגיעה קצת אחרי השיא, אמרתי לו ׳יאללה דרור, מספיק. בוא נזכור אותך כמו שהיית בשיא׳. הוא התחיל להפסיד ליריבים הרבה פחות טובים ממנו, היה מתעצבן ואומר לי שאלה יריבים שלא היה להם סיכוי נגדו. אחרי שהוא פרש הוא תמיד היה פעיל, גם בשנים שלא היה לו תפקיד באיגוד״.
כחלק מתפקידו באיגוד, פולק היה עסוק בניהול מקצועי של נבחרת הבוגרים בענף, והיה בקשר עם נבחרות מסביב לעולם באשר לאימונים משותפים, תחרויות וכולי. כשהוצע לו תפקיד של אימון, בין היתר אימון מועדון בגבעתיים שהינו המועדון המוביל כיום, הוא סירב והעדיף להמשיך ולעסוק בעשייה למען פיתוח הענף. נוסף לכך, בשנים האחרונות פולק גם הוביל פרוייקט במשרד החינוך, בו פתח חוגים של טניס שולחן ב-40 בתי ספר ברחבי הארץ וגרם לפעילות רחבה של הענף גם בפריפריה.
בנו של דרור, אור, מספר: ״הוא היה השחקן הטוב ביותר בישראל. היה האבא הכי טוב, עם לב גדול ונתינה אין סופית. בשנתיים האחרונות אבא היה אחראי לפרוייקט שהוא יזם במשרד החינוך, פרוייקט שנקרא ׳טניס שולחן לכל ילד׳ בבתי ספר, ובעצם הפעיל חוגים של 40 בתי ספר ברחבי הארץ״.
״הטניס שולחן היה בשבילו הכל. הוא הגיע לרמות הכי גבוהות בארץ ובחו״ל, היה מדורג 35 בעולם, הגיע להישגים מטורפים. מגיל קטן הוא היה דמות להערצה בשבילי. פתחתי עסק של ייבוא שולחנות משחק מקצועיים, וקראתי לזה ׳מותג דרור פולק׳. הוא עיצב את השולחנות לפי הבחירה שלו עד לרמת הבורג הקטן ביותר בשולחן״, הוסיף אור.
בעשרים השנים האחרונות, פולק עבד בתפקיד בכיר ביחידת השכר של חברת איסתא, ובמקביל היה פעיל בקרב איגוד הטניס שולחן באופן תמידי גם כשהוא לא מחזיק בתפקיד רשמי. פולק היה חתום על כרטיס אדי, ובמעשה אצילי איבריו נתרמו לאחר מותו.
