ספורט ללא ספק מצטלם יפה מאוד, השחקנים עולים על המגרש בסלואו מושן, מוזיקה מרגשת ברקע, כולם פוטוגניים, יפים, חטובים, אבל לספורט יש גם צד לא זוהר. חלק מלהיות ספורטאי מקצועי או חובבני, הוא להיפגש עם הצד הפחות יפה ופוטוגני - פציעות ספורט. אז מה עושים? יש פתרונות שיכולים למזער נזקים ולמנוע, או לפחות לנסות, את אותן הפציעות. נפגשנו עם אלעד לשם, פיזיותרפיסט ומומחה אורתופדי לשיקום ופציעות ספורט, ובעבר הפיזיותרפיסט של הפועל תל אביב בכדורסל, לדבר על כל הנושא ולעשות לנו סדר בדברים.
מהן בעצם בעיות אורתופדיות?
"בעיקרון, זה שם כללי למגוון פגיעות טראומטיות או פציעות שקשורות למערכת שלד השריר. זה פוגש אותנו בנקעים, שברים, מפרקים בגוף ואגב גם דלקות ממקור גידי של שריר ועוד".
באילו פציעות אתה נתקל יותר?
" בעיקר פציעות של ספורט חובבני, נניח כדורסל בשכונה, ריצה, אופניים וזה מכיוון שהוא איננו מנוהל נכון, ללא מאמן, ללא טיפול מונע. הפציעות הן בעיקר בגפיים התחתונות כיוון שמסת השריר שם יותר גדולה ובאופן טבעי רוב הספורט מאמץ את האיזור הזה: בקרסול ובברכיים בירך. אגב, גם מטופלים שלי שעוסקים בכדוריד לדוגמא עדיין בעיקר נפצעים שם יותר. ישנן פציעות שיותר שכיחות אצל ילדים ומתבגרים, שזה מאוד אירוני כי אנחנו חושבים שהגוף בגיל הזה יכול לעמוד בהכל. מצד אחד אותם ילדים ונערים רוצים להיות מאוד פעילים ספורטיביים וחזקים כמו הגדולים אך מבחינה פיזיולוגית זה הגיל שבו העצמות גדלות ודורשות המון אנרגיה מהגוף. מנוחה והתנהלות לא נכונה יכולה לגרום לעומסים בעיקר בגפיים התחתונות.
ברגע שאנו מרגישים כאבים, צריך להיות חרדתיים ומיד ללכת לטפל?
"קודם כל, ובכללי, לא טוב להיות חרדתיים, אך חשוב להיות ערניים לאותות שהגוף מסמן לנו. האם זה כאב שחוזר ומתגבר או שמא מדובר על כאב בשריר שמגיע באופן טבעי בעת או אחרי אימון? חשוב לוודא שגם הטכניקה טובה".
אם כבר הזכרנו חרדות, האם יש קשר לנפש ופציעות ספורט?
"אלה דברים שאנחנו רואים וגם חלק מהמחקרים מדברים עליהם. נניח גב תחתון וכאבים שמגיעים מהשכמות - דברים שקשורים למתח נפשי וסטרס. רואים את זה המון בגב התחתון, כאשר לאדם יש כאבים בגב התחתון נוצר מעגל של כאבים, וכתוצאה מכך הוא שוכב במיטה מה שיכול לגרום לדיכאון. לופ כזה שהמטופלים מזינים את המעגל הזה. חשוב מאוד לשבור את המעגל הזה.
מה צריך לעשות בשביל להימנע מפציעות ספורט?
"רוב האוכלוסייה עוסקת בספורט חובבני. בראש ובראשונה הם נפצעים הרבה בגלל שאין להם הכוונה מסוימת. הרבה מאוד פעמים מטופלים יושבים במשרד במשך תשע שעות ובערב הולכים לרוץ, הגוף שלנו לא עובד ככה. אז קודם כל מומלץ להוסיף חיזוקים, והרבה עבודה על הרקמה - בעיקר מתיחות. אם אדם רץ פעמיים-שלוש בשבוע ויש לו כאבים, שיוריד אפילו אימון ריצה אחד ויוסיף אימון מתיחות על קבוצות שרירים שתומכות לנו בריצה. אנשים מעדיפים לוותר על החלק ה"מעצבן" שזה החימום ומיד מתחילים להמריא. לצערנו אין קיצורי דרך. חשוב מאוד להקפיד על מתיחות וחימום לפני שמתחילים אימון.
יש הבדל מגדרי בפציעות ספורט?
"כן. נניח קרע של רצועה צולבת בברך, שזו פציעה מאוד שכיחה של נשים ספורטאיות, פי כמעט חמש מגברים".
למה, כי אנחנו רגילות לסבול?
"מכמה סיבות. קודם כל מבחינה צורה אנטומית, האגן של הנשים רחב יותר וזה משפיע על הנחיתה וזוויות הברך. מחקרים היום מדברים על כך שספורטאיות שקרעו רצועה צולבת, הרבה מהפעמים זה היה בעת מחזור. וזה כי הרצועות בזמן מחזור יותר רפויות".
מה לגבי גנטיקה ופציעות?
"קיים דבר שעובר בגנטיקה שנקרא גמישות יתר מפרקית. טווח התנועה במפרקים הולך יותר ממה שאמור ללכת. נניח הברך מתיישרת יותר ממה שאמורה. אם ניקח לדוגמא מצב של אדם ללא גמישות יתר מפרקית הולך ברחוב ומעקם את הקרסול, אז הוא מיד יתקן את הסיבוב, אדם עם גמישות יתר לא יצליח מיד לתקן את זה מה שבסופו של דבר עלול לגרום לפציעה".
מה הטיפ שלך?
"הגוף שלנו זו המכונה הכי חכמה ומשוכללת שהיא האוצר שלנו. אנחנו חייבים לשמור עליו. אם נקביל את גופנו למכונית, אז ברגע שנדלקת נורה במכונית אנו מיד לוקחים אותה למוסך. לפעמים זה לא קורה אצלנו כשמדובר על הגוף שלנו. ולכן הטיפ שלי הוא להיות קשוב לאותות שהגוף מסמן לנו לא לחכות למשהו רע שיקרה אלא לדאוג ולתחזק את הגוף כל הזמן - לאכול נכון, לישון מספיק שעות, להתאמן נכון, להקפיד על חימום ומתיחות לפני ולהיות רגועים".
