אחד מגדולי הספורטאים, אם לא הגדול שבהם, הלך הבוקר (שבת) לעולמו. לא בטוח שמוחמד עלי היה גדול המתאגרפים בהיסטוריה, אך תכונותיו הנדירות שמתקבצות באדם אחד הן נדירות. לא היה ספורטאי שמתקרב אליו באישיות הכריזמטית, באינטלגציה ובסיבולת וביכולת התנועה.
הוא היה מתאגרף מהיר, זריז, חכם, בלתי שביר ובעל יכולות מנטליות לספוג בלי הפסקה ולסיים במהפך בנוק-אאוט. הדוגמא הטובה ביותר היא הקרב ב-1974 בזאיר מול אלוף העולם המכהן, ג'ורג' פורמן הענק. הוא הוביל במשך כל הקרב והשאלה הייתה מתי עלי יפול, אבל אז, במהפך בלתי נתפס בסיבוב השביעי, עלי הפיל את פורמן שגמר את כל החמצן בהתקפות הבלתי פוסקות עד אז. פשוט לא היה לפורמן את הכח לעמוד ועד היום הוא אומר שלא סלח לעצמו על ההפסד למתאגרף הקשקשן. זכורים גם הקרבות הנדירים נגד ג'ו פרייזר, שניצח את עלי פעם אחת והפסיד לו פעמיים.
עלי הביא תרבות ספורטיבית חדשה. ההתגרויות שלו ביריביו והניבוי שלו באיזה סיבוב הם יפלו פגעו במדוייק בדרך כלל, והוא לא חשש לסרב להתגייס לצבא האמריקני במלחמת וייטנאם, גם אם זה עלה לו בשלילת תואר אלוף העולם והשעייה. הוא הכניע את ג'ו פרייזר והפך לראשון דאז שזוכה בכתר העולמי 3 פעמים, אבל אז התגלו אצל עלי סימנים למחלת הפרקינסון שהוסתרו ממנו בלחץ האמרגן שלו, דון קינג. הוא טופל בכדורים שהוצגו כוויטמינים ובאופן הזה משך את הקריירה שלו 5 שנים נוספות, אבל הובס על ידי לארי הולמס והפסיד לטרבור ברביק לפני שפרש מהזירה. לטעמי הסיום היה עצוב וזאת בעקבות בצע כסף של הצוות המנהל של עלי. אם הוא היה פורש עוד לפני, ב-1978, מצבו הרפואי היה טוב יותר וגם איכות חייו.
ובכל זאת, עלי הגיע להישגים ספורטיביים רבים, אבל יש להוקיר אותו על פועלו מחוץ לזירה. מעולם לא היה ספורטאי שהשפיע על מעמד של קהל מיעוטים כמו שעלי השפיע על מעמד השחורים. מעמדם החברתי שופר ללא הכר וספורטאים שחורים רבים הצטרפו לליגות המקצועניות בענפי ספורט רבים. לכן עלי נבחר לספורטאי של המאה ה-20 בארה"ב והייתה לכך משמעות רבה.
לי אישית יצא לפגוש את עלי 3 פעמים, שהראשונה שבהן הייתה ב-1982. הוא הגיע לארץ בהזמנתו של יו"ר איגוד האיגרוף הישראלי, שמשון עם-שלם ז״ל, שהראה לעלי את הדו-קיום באיגרוף הישראלי בין יהודים, מוסלמים ונוצרים. בתגובה עלי תרם לאיגוד 10,000 דולר, מה שנחשב באותה תקופה לסכום גבוה. הוחמאתי מאוד כאשר במהלך האימון אמר לי עלי שסגנון התנועה והקרב שלי מזכיר לו את עצמו באותו גיל.
הפעם השנייה הייתה לאחר קרב איגרוף שלי, בו ניצחתי יריב אמריקאי במדיסון סקוור גארדן. עלי נכנס לחדר ההלבשה כי הוא פשוט לא יכול לשכוח את שם משפחתי - יעקובשוילי, וכשהבין שאני אותו אחד שפגש בישראל, הוא ביקש לפגוש אותי ואמר לי: "ידעתי שתגיע רחוק".
המפגש השלישי עם עלי התרחש במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, שם שימשתי כאיש צוות רפואי במשלחת הישראלית ופרשן בקרבות הגמר של האיגרוף. הוא חלף על פניי בדרך להדלקת אש המשחקים ומצבו גרם לי להזיל דמעה. מה אני אזכור ממנו? את כל הדברים הגדולים והנדירים שמוחמד עלי הוריש לעולם הספורט: הרצון להצליח, הנחישות, הדבקות במטרה, המלחמה על העקרונות, העמידה במשברים, את היכולת להשפיע על היריב בזכות האינטיליגנציה ואת ההישגים הספורטיביים.
ד"ר אהרון יעקובי הוא פרשן האיגרוף של ערוץ הספורט והיה אלוף ישראל באיגרוף למשך 15 שנים ברציפות בין 1983 ל-1997.
