פוטבול, גם למי שלא מתמצאים עמוק בתוך ה-NFC או ה-AFC, הוא במה נהדרת לסיפורים. מ"נשואים פלוס", דרך "פורסט גאמפ" ועד ל"אופוריה", השילוב של הענף הזה בתוך התרבות האמריקאית הוביל לסיפורים אדירים, גם בעולם הטלוויזיה והקולנוע וגם במציאות.
אחד מהם זה הסיפור של אודל בקהאם ג'וניור. במשך שנים הוא אחד משחקני הפוטבול הטובים בליגת הפוטבול האמריקאית, ה-NFL. הוא הפך לאולסטאר כבר בשנתו הראשונה בליגה ונבחר גם בשלוש העונות העוקבות, כשהוא משלב בין מספר תפיסות אקרובטיות למהירות נהדרת. הסיפור של בקהאם, למרות זאת, הוא לא רק על המגרש.
אודל בקהאם ג'וניור, או OBJ, הפך לאחד הספורטאים המזוהים ביותר עם הענף לא מעט בזכות מה שהוא עשה מחוצה לו. השילוב בין האופי של בקהאם לתפקידו ככוכב בעיר הגדולה בעולם, כשחקנה של הניו יורק ג'ייאנטס, הפך אותו לוויראלי. השילוב בין אותן תפיסות, מושלמות לסרטונים קצרים בעידן הרשתות החברתיות, הטקסים לפני המשחקים וחוש האופנה הפכו אותו לאחד השחקנים המזוהים ביותר עם ה-NFL, ולמי שחתם על חוזה הנעליים הגדול ביותר אי פעם בשעתו לשחקן פוטבול עם נייק.
הקריירה שלו הייתה בעלייה מסחררת. הוא הפך לפרזנטור של הד אנד שולדרס, קבע המון שיאים של "השחקן הצעיר ביותר" ב-NFL והפך למותג שחוצה גם את גבולות הפוטבול. לפני הפלייאוף של עונת 2016, הראשון בו בקהאם השתתף בקריירה, הוא תועד מבלה על יאכטה שבוע לפני משחק גורלי וחטף ביקורת ברחבי ארצות הברית. בקהאם עצמו התקשה במשחק בו הפסיד 38:13 לגרין ביי פאקרס והודח (הפלייאוף ב-NFL, נזכיר, מורכב ממשחקים בודדים).
נראה שהוא יתאושש מאותה חוויה כואבת וימשיך להתקדם עם הג'איינטס בשנים הבאות, אבל כמו שקורה יותר מדי פעמים בספורט הפציעות הכו בו. בקהאם שיחק בארבעה משחקים בלבד בעונה העוקבת בגלל פציעות חוזרות בקרסול השמאלי, ובמשך שנים לא הצליח לחזור לעצמו.
הג'איינטס נתנו לבקהאם הארכת חוזה גדולה (95 מיליון דולר, מתוכם 41 מובטחים), אבל הוא לא חזר להיות אותו שחקן. המהירות נפגעה בעקבות הפגיעה ברגליים ורצף תקריות מוזרות, כולל חשד לשימוש בקוקאין והתעסקות אובססיבית בבגדים, הובילו לביקורת על כך שהוא לא מקצועי ומתעסק בהכל חוץ מפוטבול.
בסופו של דבר גם לג'ייאנטס נמאס והם בחרו להעביר אותו לקליבלנד בראונס. הוא הגיע ל-7 טאצ'דאונים בלבד בשנים עם הבראונס והסתבך בעוד מקרים הזויים, כולל ערב בו חילק מזומן לשחקני מכללת LSU לעיני המצלמות וצו מעצר בחשד לתקיפה לאחר שהכה שוטר (אותו צו בוטל לאחר שהשוטר החליט לא להגיש תביעה).
אחרי שישה משחקים בהם לא הצליח להרשים העונה במדי קליבלנד, העיר ה-54 בגודלה בארצות הברית, אביו של OBJ זעם ברשתות החברתיות עם סרטון ביזארי בו הוא מסמן את בנו בעיגול ומתלונן על כך שהקוורטרבק של הבראונס, בייקר מייפילד, לא מוסר לו. שני הצדדים בסופו של דבר הסכימו על שחרורו של בקהאם. זה נראה כאילו ההישגים הגדולים ביותר של שנותיו בבראונס היו הופעות בקליפים של אריאנה גרנדה ודרייק.
OBJ עמד בפרשת דרכים. היו מספר קבוצות שהתעניינו בו, והוא בחר בסופו של דבר לחזור לשוק גדול אחרי השנים המוצלחות בג'ייאנטס כאשר הגיע ללוס אנג'לס ראמס. מי שחתם על חוזה של 95 מיליון דולר ב-2017 התפשר כעת על 4.25 מיליון דולר לשנה אחת, במה שנראה כמו מעין הימור של הראמס.
כמו כל סיפור אמריקאי טוב, כאן התחיל החלק של הקאמבק. ההתחלה החדשה, ואולי המעבר המחודש לקדמת המצלמות בשוק גדול יותר, עשו לבקהאם (שהספיק לצבוע את שערו) טוב. לצידו של ווייד רסיבר אחר, קופר קאפ, בקהאם הפך לחלק משמעותי בהתקפה ולמטרה משמעותית עבור מת'יו סטאפורד, הקוורטרבק של הראמס.
בשמונה משחקים בעונה הסדירה הוא הספיק לתפוס 5 טאצ'דאונים, אחרי שבעה טאצ'דאונים ב-29 משחקים בקליבלנד בראונס. הוא זכה לתדמית חיובית כחבר חיובי לקבוצה, למרות האופי החם, ומעין "מנהיג" כחלק מקבוצה עם שמות בולטים נוספים בענף.
הוא היה חלק מרכזי גם בפלייאוף, עם 113 יארדים בגמר ה-NFC מול סן פרנסיסקו פורטי ניינרס, ויהיה כזה גם בסופרבול מול סינסינטי בנגאלס. אבל אל תטעו, הסיפור כאן הוא לא רק מקצועי. זהו לא רק הענף עצמו, מרתק וחשוב ככל שיהיה.
זאת גאולה ספורטיבית. "עלייתו ונפילתו" בצורה הטובה ביותר. בקהאם היה המלך של ניו יורק, נפצע, איבד את הראש והצליח לחזור לעצמו על במה גדולה לא פחות, זאת של לוס אנג'לס. הצד היפה ביותר בסיפור הוא אולי ההתבגרות בתהליך, כפי שאמר בקהאם בעצמו: "אם הייתי צעיר יותר הייתי רוצה להגיד לאנשים ש'אמרתי לכם', אבל אני מרגיש שעברתי כל כך הרבה ושאני יודע מי אני באמת, אז אני לא חייב להגיד את זה לאף אחד. אני מכיר את כל הסיפורים, אבל אין סיפוק מזה בשבילי. אני שמח שאני יכול לשחק בסופרבול ומקווה שאצליח לזכות בגביע".
זהו אולי הסיפור. אחד השחקנים המלהיבים ביותר שה-NFL ידעה בשנים האחרונות, ואחד המזוהים ביותר עמה, נמצא סוף סוף בעמדה לזכות בסופרבול. בגיל 29 לא ברור אם הוא יהיה שם פעם נוספת, ועכשיו יש הזדמנות לספורטאי הענק הזה להראות כמה הוא טוב על הבמה הגדולה ביותר שיש. אל תחמיצו.
