אחרי שנתיים של היעדרות מתחרויות בארץ, הג'ודוקא הבכיר שלנו, אריק זאבי, חוזר להתחרות לעיני הקהל המקומי באליפות ישראל שתפתח מחר (חמישי). זאבי יפגוש את המנצח בין אסף זוהר לגנאדי ברוידה. בבנות, אלכס שליזינגר תפגוש את המנצחת בין קרן מרסידי לשיר הלל.
רגע לפני שזאבי חוזר למזרן באליפות ישראל הוא מבהיר שאין בכוונתו להגיע בכל מחיר לאולימפיאדת לונדון 2012 ומספר בגילוי לב על התקופה הקשה שעבר לאחר המשחקים בבייג'ין.
לפני יותר מ-15 שנה החל זאבי את הקריירה המקצוענית שלו בענף, בפנימיית המחוננים בווינגייט. הוא התגורר אז בקרוואן קטן ובעזרת הרבה מוטיבציה ואמונה הצליח להגיע אל פסגת החלומות, ומבחינתו יש לו עדיין מה להציע.
זאבי בן ה-32 אמנם שואף להגיע לאולימפיאדת לונדון 2012, אבל לא בכל מחיר: “לא רוצה להגיע בכוח ללונדון, אני רוצה לראות שאני מצליח לעשות את זה כמו שצריך, שהשנה הולכת לי טוב ושאני מצליח להביא מדליה באליפות העולם, או באליפות אירופה, ודרך זה להגיע לאולימפיאדה".
הג'ודוקא הוותיק כבר חושב על היום שאחרי, בטח בשל העובדה שכאן בארץ ספורטאים אולימפיים לא ממש זוכים להכרה, בוודאי לא מבחינה כספית: “אני כל הזמן חושב על היום שאחרי ומכין את עצמי גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה כלכלית. יש לי אישה וילדה ואני צריך לדאוג למשפחה שלי".
מאז בייג'ין עבר זאבי את אחת התקופות הקשות בחייו: “פתאום הבנתי שאני כבר לא קונצנזוס, ראיתי קריאות שאני צריך לפרוש, מי אני חושב שאני וכל מיני משפטים שלא התרגלתי לראות אותם צצו ולא הייתי רגיל לזה. זה היה קשה, התחלתי להתייחס לטוקבקים וזה לא נעים".
אז רגע לפני שהוא ממריא למחנה אימונים באוסטריה, הצטרפנו לזאבי במהלך יום אימונים בווינגייט, כדי להבין פעם אחת ולתמיד מה זה יוקו, איך נראה וואזארי ומהי הדרך המהירה ביותר לגרום לענק הישראלי ליפול באיפון על המזרן.