רגע לפני פתיחת המשחקים האולימפיים, המשלחת הישראלית הגדולה יצאה היום (שני) לפריז. עשרות ספורטאים, מאמנים ואנשי צוות ינסו לגרום למדינה שלמה לשמוח במשך שבועיים של חגיגה ספורטיבית שאין שניה לה.
אבל יש דברים שחשובים יותר מספורט. מירב לשם גונן, שביתה רומי נמצאת בשבי הרוצחים מארגון הטרור חמאס מאז ה-7 באוקטובר, הגיעה לנתב"ג כדי לשאת כמה מילים מרגשות שהעבירו צמרמורת בכל מי שנכח שם: "בבוקר קמים או על צד ימין או על צד שמאל, אבל יש אפשרות שלישית - לא לקום בבוקר ולברוח מהעולם. אני אמא של ילדים נפלאים ושל ילדה אחת שכבר תשעה וחצי חודשים לא חיבקתי אותה, לא ראיתי ואל שמעתי את קולה. שתדעו לכם, שאני מלאת הערכה לכל אחד ואחת מכם, אני יודעת כמה זה מאתגר לקום בבוקר בידיעה שיהיו נפילות, והנה האתגר הזה גדול בהרבה. אתם כולכם קמתם הבוקר, בחרתם לצאת מהשמיכה ולהגיע, להתייצב למטרה ששמתם לנגד עינכם:.
"במעמד זה אחזק גם את אורן ולחבק דרכו את משפחות השכול, תודה שגם אתה בחרת לקום ולתת גב רחב וחזק לכולנו. עכשיו, אני רוצה להגיד - אתם השראה לכולנו. כשאתם יוצאים למשחקים האולימפיים, שם עיני כל העולם נמצאות, תזכרו ותסתכלו על המשפחה, האנשים הקרובים, המאמנים והמאמנות ואחר כך תסתכלו מי עומד מאחורי כל אחד ואחד מכם ותראו - עם שלם עומד מאחוריכם. אתם נוסעים מחוץ למדינה, אבל עם שלם נוסע איתכם להיות איתכם ברגעים הקשים והמשמחים. אנחנו עם כזה. החיבור מהווה גב ועוצמה, הקהילה שנבנתה בשמחה ובעצב במשך מאות ואלפי שנים היא הקהילה החזקה ביותר שיש, וכולה עומדת מאחוריכם היום ולאורך כל המשחקים האולימפיים".
"זו תקופה מאתגר למדינה, אנחנו נלחמים על זכותינו להיות מדינה חופשית, ולכל אחד יש תפקיד. לאורך כל הימים הקרובים רבים יבחנו אתכם, לא רק כספורטאים, אלא גם כמי אתם כבני אדם. השנה, יש למשחקים משמעות גדולה יותר, השנה כאמא יש חשיבות לא רק להצלחה כספורטאים, אלא יש חשיבות לאיך תיתפסו כבני אדם. רומי כבר 290 יום בידי החמאס במנהרות בעזה ואני מבקשת משהו אישי - בכל פעם שאתם עומדים, אם זה בטקס הפתיחה, בתחילת תחרות, על קו הסיום ובתקווה בפודיומים עם דגל ישראל מאחוריכם, אני מבקשת שני דברים. הראשון הוא שתרימו את הראש בגאווה, תיישרו מבט ותהיו גאים במי שאתם ובדרך שלכם, וגם בעובדה שאתם שייכים לעם המופלא הזה. תרימו ראש כדי להראות לכל מי שחושב שהוא יכול לשבור אותנו שאין לו סיכוי, שאנחנו חזקים מזה, אנחנו אנטי שבירים. כשמגיעה סופה, לא רק שהיא לא שוברת אותנו, אנחנו מתחזקים מעצם ההתמודדות איתה".
אבל יש דברים שחשובים יותר מספורט. מירב לשם גונן, שביתה רומי נמצאת בשבי הרוצחים מארגון הטרור חמאס מאז ה-7 באוקטובר, הגיעה לנתב"ג כדי לשאת כמה מילים מרגשות שהעבירו צמרמורת בכל מי שנכח שם: "בבוקר קמים או על צד ימין או על צד שמאל, אבל יש אפשרות שלישית - לא לקום בבוקר ולברוח מהעולם. אני אמא של ילדים נפלאים ושל ילדה אחת שכבר תשעה וחצי חודשים לא חיבקתי אותה, לא ראיתי ואל שמעתי את קולה. שתדעו לכם, שאני מלאת הערכה לכל אחד ואחת מכם, אני יודעת כמה זה מאתגר לקום בבוקר בידיעה שיהיו נפילות, והנה האתגר הזה גדול בהרבה. אתם כולכם קמתם הבוקר, בחרתם לצאת מהשמיכה ולהגיע, להתייצב למטרה ששמתם לנגד עינכם:.
"במעמד זה אחזק גם את אורן ולחבק דרכו את משפחות השכול, תודה שגם אתה בחרת לקום ולתת גב רחב וחזק לכולנו. עכשיו, אני רוצה להגיד - אתם השראה לכולנו. כשאתם יוצאים למשחקים האולימפיים, שם עיני כל העולם נמצאות, תזכרו ותסתכלו על המשפחה, האנשים הקרובים, המאמנים והמאמנות ואחר כך תסתכלו מי עומד מאחורי כל אחד ואחד מכם ותראו - עם שלם עומד מאחוריכם. אתם נוסעים מחוץ למדינה, אבל עם שלם נוסע איתכם להיות איתכם ברגעים הקשים והמשמחים. אנחנו עם כזה. החיבור מהווה גב ועוצמה, הקהילה שנבנתה בשמחה ובעצב במשך מאות ואלפי שנים היא הקהילה החזקה ביותר שיש, וכולה עומדת מאחוריכם היום ולאורך כל המשחקים האולימפיים".
"זו תקופה מאתגר למדינה, אנחנו נלחמים על זכותינו להיות מדינה חופשית, ולכל אחד יש תפקיד. לאורך כל הימים הקרובים רבים יבחנו אתכם, לא רק כספורטאים, אלא גם כמי אתם כבני אדם. השנה, יש למשחקים משמעות גדולה יותר, השנה כאמא יש חשיבות לא רק להצלחה כספורטאים, אלא יש חשיבות לאיך תיתפסו כבני אדם. רומי כבר 290 יום בידי החמאס במנהרות בעזה ואני מבקשת משהו אישי - בכל פעם שאתם עומדים, אם זה בטקס הפתיחה, בתחילת תחרות, על קו הסיום ובתקווה בפודיומים עם דגל ישראל מאחוריכם, אני מבקשת שני דברים. הראשון הוא שתרימו את הראש בגאווה, תיישרו מבט ותהיו גאים במי שאתם ובדרך שלכם, וגם בעובדה שאתם שייכים לעם המופלא הזה. תרימו ראש כדי להראות לכל מי שחושב שהוא יכול לשבור אותנו שאין לו סיכוי, שאנחנו חזקים מזה, אנחנו אנטי שבירים. כשמגיעה סופה, לא רק שהיא לא שוברת אותנו, אנחנו מתחזקים מעצם ההתמודדות איתה".
"הבקשה השנייה היא שתזכרו את מי שלא יכול לדבר בשם עצמו - הנופלים, ההרוגים והנרצחים. תזכרו את החטופים והחטופות, שעדיין נמצאים בידי הרוע הטהור. תזכרו אותם בכל רגע כי הם חלק מהרקמה האנושית שלנו, ברגעים שקשה לכם תחשבו שאולי הם צופים בכם ממש עכשיו, רואים אתכם עושים מאמץ נוסף ולא מוותרים גם כספורטאים וגם כבני אדם. תחשבו על כמה זה מחזק אותם, עוזר להם להחזיק מעמד את הימים שנותרו עד החזרה שלהם. תחשבו על הכבוד שאתם מביאים גם למשפחות הנופלים והחללים, מייצגים אותם בגאווה".
"תחשבו על אלה ותתחזקו, כי הדבר החשוב מבחינתכם הוא לנצח. בשביל זה עבדתם קשה, אין ראויים מכם לייצג אותנו במקום הזה. בנימה אישית, אני מקווה שרומי תראה כל אחד ואחד מכם נלחם עבורה. אני מקווה שהיא תראה כל אחד ואחד מכם זוכר וזוכרת את הצורך להחזיר אותה ואת כל החטופים כמה שיותר מהר. אני מקווה שהיא ויתר החטופים החיים יראו אתכם וישאבו כוחות. תודה על מי שאתם ועל ההסכמה שלכם לייצג אותנו בתקופה כל כך מאתגרת. אנחנו עם חופשי בארצנו, ועם חזק גם מחוץ לגבולות המדינה".
"תחשבו על אלה ותתחזקו, כי הדבר החשוב מבחינתכם הוא לנצח. בשביל זה עבדתם קשה, אין ראויים מכם לייצג אותנו במקום הזה. בנימה אישית, אני מקווה שרומי תראה כל אחד ואחד מכם נלחם עבורה. אני מקווה שהיא תראה כל אחד ואחד מכם זוכר וזוכרת את הצורך להחזיר אותה ואת כל החטופים כמה שיותר מהר. אני מקווה שהיא ויתר החטופים החיים יראו אתכם וישאבו כוחות. תודה על מי שאתם ועל ההסכמה שלכם לייצג אותנו בתקופה כל כך מאתגרת. אנחנו עם חופשי בארצנו, ועם חזק גם מחוץ לגבולות המדינה".