אבישג סמברג שברה היום (שבת) את תקרת הזכוכית. החל מהניצחון הראשון בענף הטקוואנדו באולימפיאדה ועד המדליה ההיסטורית. ההישג הזה ייתן דחיפה גדולה לה ולענף. בעקבות ההישג הזה יש סיכוי, אפילו גבוה למדליית זהב בפאריס 2024. אחרי התחרות הזו, הבטחון שלה יעלה עוד יותר. הפער שהיה בקרב בין אבישג לוונגפטאנקיט פאניפק התאילנדית לא באמת משקף את הפער האמיתי ביניהן, אבישג נתנה לה כבוד. בפעם הבאה ברור שזה לא יהיה.
ההשקעה של סמברג והתמיכה מהבית הם הבסיס להישג הזה. אני מכיר אותה מגיל שש. עוד כשהיא היתה בקייטנה היה לה את האופי הנכון. היתה לה חוצפה במובן הטוב של המילה. היא עמדה על דעתה בכל דבר ותמיד הייתה לה נוכחות וכריזמה. זה בא לידי ביטוי בקרב המדליה. נראה היה שזה בורח לה, אבל היא הצליחה להתעשת ולחזור.
סמברג ויתרה על הרבה כדי להגיע להישג הזה. היא היתה חזקה בראש לאורך כל הדרך וידעה להתגבר על מכשולים. בין י"א ל-י"ב היא עזבה את בית הספר, עברה לגור ברמלה והחליטה ללמוד לבגרויות באופן עצמאי, החלטה לא פשוטה למישהי בת 19.
היא והמאמן שלה, יחיעם שרעבי, קוראים אחד את השני בכל מצב. בטקוואנדו לא ניתן להרים כרטיס אחרי בעיטה לפנים, אבל היה ברור שבקרב על המדליה צריך לאפס אותה ולהעיר אותה, וזה מה שהוא עשה. הוא יודע להניע אותה ולהביא אותה למקום הנכון.
גם מגיפת הקורונה עזרה לסמברג. אם המשחקים היו מתקיימים כסדרם ולא נדחים בשנה, ייתכן שהיא לא היתה אפילו מגיעה אליהם. אבל בשנה האחרונה היא נתנה קפיצה אדירה, סיימה ראשונה בכל התחרויות והכל התחבר. בעקבות המדליה, היא תעלה בדירוג שכן לרוב הספורטאיות יש המון ניקוד משנים קודמות והיא רק שנתיים בסבב הבוגרות. אני לא רואה שום סיבה שהיא לא תיקח זהב בעוד אליפויות אירופה ומדליות באליפויות עולם.
מעבר להישג האישי, המדליה הזו תביא המון מתאמנים לענף, שגם ככה נמצא בצמיחה. אני מאמין ומקווה שהוועד האולימפי יתמוך יותר בענף ויבין את הפוטנציאל. רק לפני חודש סמברג השיגה ספונסר, אחרי שהיא זכתה בכרטיס. יש המון ספורטאים שיש להם את היכולת, אבל לא התקציב. אם יהיו יותר תקציבים, זה יגרום לשאר הספורטאים לצמוח. מרמת הקדטים. לטקוואנדו אין אפילו עשירית מהתקציב של הג'ודו.
כותב הטור הוא יוגב שרעבי, מאמן בכיר ואחיו של מאמנה של סל סמברג, יחיעם שרעבי.
