אין לי רגע דל

בעשורים האחרונים אנו שומעים יותר ויותר על המונח הרפואי ADHD או ADD ובעברית תקנית: הפרעת קשה וריכוז עם או ללא היפראקטיביות. הפרעה זו אגב, אובחנה כבר בשלהי המאה ה-19 והגירויים הסביבתיים שהתווספו מאז רק העלו את שכיחותה באוכלוסייה, עד שהיום הערכות שונות גורסות כי 3-10 אחוז מכלל תלמידי בתי הספר היסודיים לוקים בה.

הסיבות להיווצרותה של ההפרעה רבות וכוללות מגוון של גורמים גנטיים, ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים המתבטאים בשלושה תסמינים המשתנים בעוצמתם וחומרתם מאחד לשני:

ליקוי בקשב: מתבטא בקושי לשמור על ריכוז. הילד מתקשה להקשיב להוראות מילוליות ולבצען, ולעתים מאבד חפצים הדרושים למטרות שהוא נדרש לבצע.

היפראקטיביות: יכולה להיות מתוארת כדיבור מופרז, קושי להישאר ישוב במצבים שבהם מצופה מהילד לשבת, תנועתיות יתר (תנועות רגליים או ידיים עצבניות) וכדומה.

אימפולסיביות: מתאפיינת בנטייה להתפרץ למשחק ולדיבור של האחר, במתן תשובה מהירה לפני תום השאלה ובקושי להמתין.  

ועכשיו אתנחתא קלה הכוללת הסבר רפואי: אחת התיאוריות המובילות בניסיון להסביר את תופעת ה-ADHD נשענת על בסיס תפקוד לקוי של הקטכולאמינים- קבוצת מתווכים כימיים  האחראיים בין היתר לתגובת הגוף במצבי דחק.  תיאוריה זו טוענת כי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז תגובת תגובת הקטכולאמינים לגירוי סביבתי מופחתת.  העובדה שריטלין ואמפטמין, הנחשבים כחומרים הפועלים בדומה לקטכולאמינים (אגוניסטים), יעילים בטיפול בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, מחזקת טענה זו.

ומה הקשר של פעילות גופנית לכל זה? כמעט סימביוטי. פעילות גופנית היא אחד הגירויים הפיזיולוגיים העיקריים להפרשת אותם קטכולאמינים-היא מעלה את רמתם בגוף ושומרת עליהם לאורך זמן בדומה לטיפול תרופתי מסורתי (או כפי שאנו נוהגים לכנותו, "רטלין"). 

זאת ועוד, לפעילות גופנית יכולת נהדרת בשיפור זרימת הדם המוחית והעלאת זמינותם של אותם מתווכים במוח. בנוסף, באספקטים שונים, גם אם אינם רפואיים גרידא, פעילות גופנית מצליחה להיטיב עם ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז- היא משפרת את יכולת ההתמדה, מסייעת ביצירת קשרים חברתיים (שלעיתים לילדים בעלי הפרעה זו יש קושי בהם), משפרת את יכולת הריכוז ומאפשרת את הוצאת אנרגיה הנחוצה לו כל כך.

נסכם ונאמר כי למרות העובדה שאינטואיטיבית הקשר בין פעילות גופנית לבין הפרעות וריכוז נראה לנו לעיתים ברור, וגם כיום ניתן למצוא חוגי פעילות רבים המכוונים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, עדיין קיימת שונות בתגובה לפעילות עצמה- בחלק מהמקרים פעילות גופנית יכולה להוות טיפול משלים לטיפול התרופתי, בחלק אחר מהילדים יכולתה לסייע תהיה מוגבלת ויתכן כי בחלק מהילדים היא עשויה להחליף את הטיפול התרופתי. למי מהילדים תסייע הפעילות? מהי הפעילות המומלצת? מהי תדירותה? שאלות אלה ואחרות עדיין לא באו על פתרונן.

 וטיפ קטן לסיום:

זכרו תמיד שלילדים  בעלי הפרעות קשב וריכוז יש יכולות מדהימות ופעילות גופנית בהחלט יכולה להפיק מהם את המרב. ולראייה- אימו של מייקל פלפס, שזכה בשמונה מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדת בייג'ין (וב-14 מדליות זהב אולימפיות עד כה), סיפרה כי בגיל תשע מייקל אובחן כסובל מADHD וטופל בתרופות, אך אלה לא מנעו ממנו לשאוף להצלחה ולהגיע להישגים שאף ספורטאי אחר לא השיג לפניו. 

אודות:

פרוקטר אנד גמבל, מעניקת החסות הרשמית לאולימפיאדת לונדון 2012, מודה ומוקירה את אימהות ספורטאי המשלחת האולימפית הישראלית ללונדון 2012, העומדות מאחורי הצלחת בנן ואת האימהות ככלל, אשר עוזרות לילדיהן להפוך לאלופים.

כחלק מהכרת התודה, יוצאת פרוקטר אנד גמבל במבצע ייחודי , שיסייע לנו ההורים לעודד מצוינות   בקרב ילדים באמצעות ספורט. רוכשים את מוצרי פרוקטר, נכנסים לאתר www.mom.mako.co.il ויכולים לזכות בחוג ספורט שנתי לילדכם עם התאמה והכוונה של חברי "סגל הזהב" של פרוקטר אנד גמבל – פאנל מומחים של פסיכולוגים, רופאים וספורטאים.

לקריאת טיפים ומאמרים נוספים של מומחי וחברי "סגל הזהב" של פרוקטר אנד גמבל, בנושאי עידוד וטיפוח הישגיות, הצלחה ומצוינות בקרב ילדים, באמצעות ספורט, כנסו לאתר www.mom.mako.co.il