על הניצחון של מכבי תל אביב בלימוז' אפשר להגיד את כל הקלישאות שיש בעולם. "כדורסל זה משחק של ריצות", "כדורסל זה משחק של מומנטום", אבל דווקא האמת תהיה הקלישאה הנכונה ביותר. כשיש לך שיטה ודרך, הדברים הופכים להיות קלים יותר. ובמה דברים אמורים? חסרונם של שחקני מפתח (בריאן רנדל, גיא פניני ואפילו דווין סמית' שהיה ביום חלש, נפצע ולא יכול היה לחזור) נתן את האופציה לשחקנים אחרים להיכנס לוואקום שנוצר, להרים את הרמה שלהם ולהביא את הניצחון החשוב.
מהסתכלות על מכבי דרך מסך הטלוויזיה, ברור לי שגיא גודס מכין את השחקנים שלו בצורה אופטימלית ליריבה. משחק ההגנה של מכבי, לפחות במחצית הראשונה, קפץ מדרגה בכל טיפולי הפיק-אנד-רול הבעייתיים עד היום וראינו עזרה, חיפויים הדדיים ורוטציות טובות כשהכל התחיל בלחץ של יוגב אוחיון על ווסטרמן.
יבואו הציניקנים ויגידו שלימוז' קבוצה חלשה אבל זו אותה לימוז' שבשבוע שעבר הובילה בבטחה על צסק"א מוסקבה במשך שלושה רבעים והוכיחה שגם הרוסים פגיעים בכמה אספקטים, ובשבוע הבא בהיכל, מכבי בהחלט יכולה לנצח.
הריצה של מכבי נבעה מהכנה ומהגנה טובה, אך לעומת זאת, הריצה של לימוז' נבעה מהתקפה לא טובה של הצהובים נגד איזורית פשוטה וזה כבר שבוע שני – לאחר שגם במלאגה דיברנו על כך – שמכבי לא מתקיפה טוב נגד סוג הגנה שכזה. קצת מוזר שמכבי לא מתקיפה טוב נגד איזורית, כי בדרך כלל קבוצה ששומרת בשיטה כך, מתרגלת גם התקפה נגד איזורית. יכול להיות שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שבגלל שבמכבי עוברים לאישית מיד תוך כדי הפוזשן ההגנתי, ומשחקים סוג משחק אחר, הם לא שמים את הדעת על התקפה נגד איזורית רגילה. זה היה משחק שלישי ברציפות שבו מכבי לא עומדת ביעדים ההתקפיים שלה ולא חוצה את רף 80 נקודות. נקודה למחשבה? סימן לדאגה?
רק בכדי לסבר את האוזן: בחצי הראשון מכבי הייתה עם 17 מ-23 מהשתיים (73 אחוז), 2 מ-9 מהשלוש ושני ניסיונות בלבד מקו העונשין. ללא עשרה איבודי כדור, ההפרש היה דו ספרתי כבר בחצי. ומה קרה במחצית השנייה? מכבי עשתה 8 מ-14 מהשתיים ו-5 מ-17 מהשלוש. זה מראה שלימוז' הכריחה את הצהובים לזרוק מבחוץ, ואלה נפלו למלכודת שהם בעצמם יוצרים ליריבות שלהם בכל שבוע.
הסיבה העיקרית: למכבי אין משחק פנים נגד איזורית. משחק פנים נגד הגנה שכזאת הוא לא רק גב לסל כמו סופו, שאת שתי הנקודות שלו קלע במחצית הראשונה, הוא גם תנועות לתפרים ובגב ההגנה. את זה, טיוס אמור לעשות, אך הוא קלע 8 נקודות במחצית הראשונה והסתפק בנקודה אחת בשנייה.
איזורית אפשר להתקיף גם בחדירה והוצאה, או בהעברת כדור מצד לצד ופה קור הרוח וחוש הקליעה של לנדסברג הצילו את מכבי. דווין סמית' עם 0 מ-7 מהשלוש ופארגו עם 0 מ-4 עד אותה שלשה מטורפת שניצחה את המשחק, עזרו לצרפתים לחזור למאבק צמוד. צריך להבין – לא כל זריקה פתוחה היא זריקה טובה. יש עוד פרמטרים מאוד חשובים כמו מיקום חבריך לקבוצה לריבאונד ההתקפה, הפיזור על המגרש לירידה להגנה ואפילו רוח המשחק.
כשבחירת הזריקות פחות טובה, היריבה מקבלת ביטחון ושני סלים של ווסטרמן מחוץ קשת בתוספת זריקת קווטרבק העירו את לימוז'. הזריקה הזו הזכירה לי את השלשה של דווין סמית' משלושת רבעי מגרש נגד ריאל מדריד בשנה שעברה, שהעירה את מכבי ואת ההיכל, אבל את הסוף כולם זוכרים. זה לא עזר למכבי לנצח, בדיוק כמו שהסל המשוגע הזה לא עזר ללימוז'.
מבלי לפגוע במוליכת הטבלה בליגה הצרפתית ובמוליכת הליגה הגרמנית אלבה ברלין, כולנו ציפייה למשחק הגדול בין מכבי לצסק"א, משחק שבשבילו היורוליג קיימת, וברור שמכבי תצטרך להרים את הרמה שלה עשרות מונים כדי לנצח את הרוסים.
