נואל פליקס (עונת 2006/7)
בקיץ 2006, רגע לפני שחתם בשורות מכבי תל אביב, פליקס לקח חלק במוקדמות אליפות העולם עם נבחרת ארצות הברית, הדרים-טים בשבילכם. הפורוורד/סנטר (2.06 מטר) נחת, הטירוף היה גדול ואפילו נבן ספאחיה התלהב: "הכי מתאים לשיטה שלנו". ואיך זה נגמר? עם עונה מאכזבת וחלשה ופרידה מהירה.
אד הורטון (עונת 1990/1)
לפני 22 שנים, בדרבי הגדול של תל אביב, הגיע הרגע שמזוהה עם הורטון יותר מכל: הזר של מכבי רץ לבדו לטבעת מחצי המגרש, החטיא וגרם להיכל שלם לצחוק ולנוע באי נוחות בכסאות. הגיע למכבי ת"א רגע לפני שפרצה מלחמת המפרץ, ונשאר בצהוב רק בעקבות המלחמה.
ווינפרד קינג (עונת 1992/3)
רגע לפני שנפתחה העונה, דיירון ניקס וחוסה ורגאס היו אמורים להיות הזרים של מכבי תל אביב. ואז, ברגע האחרון, הוחלט על שינוי. ביום שישי בצהריים נחתו ווינפרד קינג ודייודי אנקראם והגיעו לאימון סודי באוניברסיטה בת"א. כולם בקבוצה התרגשו מהזרים החדשים, אך אחרי רבע שעה של אימון, הדברים קצת השתנו: קינג לא הצליח לקלוע צעד וחצי פשוט ולא משנה בכמה ניסיונת, ואנקראם אמנם לא החטיא אך גם לא מסר. הייתם צריכים לראות את ג'מצ'י...
שבוע אחרי האימון הראשון, מכבי שיחקה נגד באדלונה, קורני תומפסון, סופו של הספרדים, דרך על קינג, ושחקן הפנים של מכבי שיחק אותה פצוע במשך חודשיים בגלל אותה דריכה על רגלו. איך שחקן כזה הגיע למכבי? הצהובים הגיעו לראות משחק שלו במדי פירנצה, מאמן האיטלקים נתן הוראה למסור לו בכל הזדמנות, וראשי מכבי התלהבו.
רודני ביופורד (עונת 2006/7)
35 נקודות, זה מה שהצליח האמריקאי לקלוע במדי הצהובים. ולא, לא מדובר במשחק אחד. הפורוורד שעבר בממפיס, ניו ג'רזי, מיאמי, פילדלפיה וכו', וזכה באליפות עם פנאתנייקוס – עזב את מכבי כבר בדצמבר. לאחר שעזב התברר שעישן מריחואנה לפני המשחק מול ציבונה זאגרב, ולא בפעם הראשונה בקריירה.
אלטון בראון (2008/9)
אחרי שזכה באליפות עם הפועל חולון בעונה שלפני כן, הפך שחקן הפנים לסחורה חמה במיוחד, אך עד דצמבר לא מצא קבוצה. מכבי של אותה עונה החליפה זרים בסיטונאות, ובתחילת דצמבר הביאה את אלטון בראון, אותו זכרה לטובה. 26 ימים בלבד הספיקו לצהובים לשחרר את אחד משלושת הבראונים (די ומרכוס הם הנוספים) כשבמאזנו 4 נקודות בלבד.
בראון, שהובא כדי לעבות את הקו הקדמי של מכבי, נראה כבד וחסר כושר גופני בדקות המועטות בהן זכה לראות פרקט. ביורוליג הוא שותף ל-17 דקות מול לה מאן והסתפק בשתי נקודות בלבד. גם מול עירוני נהריה בגביע, לא הרשים.
איי ג'יי גייטון (2003/4)
בהפועל תל אביב חיכו בקוצר רוח לגארד, ורגע לפני שהחלה העונה הוא הגיע. וכמה חבל שהוא הגיע. ארז אדלשטיין לא הסתדר עם גייטון, שאמנם קלע כ-10 נקודות למשחק ב-12 משחקיו בליגה, אך לא הוסיף כלום למשחק הקבוצתי ובינואר, ממש כמו בכדורגל, הוחלף על ידי וויליאם אייברי.
מערכת היחסים הקרירה הגיעה לשיא כשסירב לעלות לפרקט ברבע הרביעי מול בני השרון ולא הצטרף ליום גיבוש של הקבוצה, משם הדרך לשדה התעופה הייתה קצרה במיוחד.
ניקולה בולאטוביץ' (2002/3)
אחד הזרים היקרים של הפועל באותה תקופה, פשוט לא סיפק את הסחורה. ב-25 משחקיו במדי האדומים קלע בקושי 10 נקודות למשחק, ובסיום העונה שוחרר. וזאת הייתה הצרה הקטנה שלו: ביולי 2003 נידון לחמש שנות מאסר על הטרדה מינית של קטינה. נושא חם בימים אלה..
הרב למיזאנה (2005/6)
50 אחוז מהעונשין, בערך. 10 נקודות למשחק, בקושי. הפורוורד מחוף השנהב היה אחד האתלטים הגדולים שהגיעו לארץ, אבל כדורסל לא ממש היה לו. למיזאנה היה חסר יציבות, כמו הפועל של אותה עונה, ולא הצליח לקחת את הקבוצה לגבהים שידע לנתר אליהם בעצמו.
בילי קיז (2002/3)
הרכז שהגיע ברעש גדול איבד שלושה כדורים למשחק ולמרות שתרם כ-14 נקודות לערב, זכור בעיקר סגנון משחקו המפוזר ומשחקו הסוליסטי. קיז המהיר הוביל לארבעה ניצחונות רצופים בפתיחת העונה, אבל אז הגיע חוסר היציבות שלו ואיתו הפסדים להפועל גליל עליון ומכבי תל אביב. הפועל החלה לקרטע, וסיימה את העונה בפלייאוף התחתון.
כריס קינג (2002/3)
ברגע שהוא ירד מהמטוס, הכריז שחקן הפנים: הגעתי להיות המלך (KING) הבא של תל אביב. על המגרש ההצהרות התגלו כרחוקות מהמציאות, אך מחוצה לו הדברים היו שונים. קינג בילה כל לילה, נחשב לבליין גדול במיוחד והגיע לכל מסיבה ב-TLV.
קינג היה מועמד למכבי תל אביב כעשור קודם לכן כמחליפו של נוריס קולמן, אך לבסוף לא הגיע. לאחר קריירה בלה מאן הגיע להפועל, לא לפני שהושעה על ידי פיב"א בגלל שימוש בחומרים אסורים. בשמונה משחקים בהפועל קלע מעט מאוד, תרם אפילו פחות בהגנה ונחשב לכישלון חרוץ.
