בסוף השבוע הזה יוצאת לדרך באופן רשמי עונת 2013, וכולם מקווים שהעונה הסיפור הולך להשתנות. פדרוסה בטח ירצה לנקום בבן ארצו לורנסו, רוסי חזר לימאהה, עימה זכה בארבע משבע אליפויות העולם שלו, ויחד אמור ליצור ראש חץ משולש בצמרת הטבלה. אבל יכול מאוד להיות שדווקא רוכב צעיר, רוקי במוטו GP, יהיה זה שיטרוף את כל הקלפים. האיש, או יותר נכון הילד, שיהפוך את הקרב על אליפות העולם למרובע. תכירו את מארק מארקז.
מארקז, שחגג ב-17 בפברואר האחרון יום הולדת 20 (נולד בדיוק ביום ההולדת ה-30 של מייקל ג'ורדן...) נחשב לילד הפלא של העולם הדו גלגלי, וכבר היום, עוד לפני שאחד מגלגלי ההונדה שלו חרקו על מסלול במרוץ מוטו GP, משווים אותו לרוסי. השוואה שהפכה יותר ויותר פופולרית מאז 2010, אז ניצח בגיל 17 חמישה מרוצים ברציפות בקטגוריית ה-125 סמ"ק, הראשון שעושה זאת מאז "הדוקטור" עצמו, שרשם הישג שכזה שלוש עשרה שנים לפני כן.
בכלל, מאז שעלה על אופנוע במרוץ רשמי בגיל 15 ו-56 ימים בגראנד פרי של פורטוגל ב-2008, מארקז שורף את האספלט בכל מסלול בו הוא נמצא, ובכל קטגורייה בה התחרה. את 2010 הוא סיים כאלוף העולם ב- 125 (קטגוריה שהפכה למוטו 3 ב-2012), ובעקבות ההצלחה, שנה לאחר מכן עלה דרגה ועבר למוטו 2 (קטגורית 600 סמ"ק). גם על האופנוע הכבד יותר הוא ממש לא התקשה ואת עונתו הראשונה במוטו 2 הוא סיים במקום השני הכללי, וגם זה בגלל עונש שספג במרוץ האחרון של העונה, עונש בגינו זינק מהמקום האחרון. עונה אחר כך אף אחד כבר לא יכול היה לעצור אותו, בדרך לזכייה באליפות של המוטו 2. אחרי שנתיים קצרות וסופר מוצלחות בקטגוריית המשנה, הונדה – שאיבדה את סטונר הפנסיונר – קפצה על המציאה והחתימה בקיץ האחרון את הרוכב הספרדי הצעיר.
ואמנם, מארקז יהיה העונה רוקי במוטו GP, אבל ניסיון לא חסר לו. כבר כשהיה בן ארבע, אביו העלה אותו לראשונה על אופנוע מוטוקרס מותאם לגודלו, והילד התאהב. בהמשך החליט אביו שהגיע הזמן לעבור לאופנועי כביש, ונתן לילד להתנסות על כלי שכזה. מארקז, שהיה צמיד קטן מימדים יחסית לגילו, התקשה להתרגל לאופנוע הכבד, לא הצליח להגיע עם הרגליים לרצפה, וחווה כמה נפילות כואבות. זה לא מנע ממנו להמשיך ולהתמיד, ועם הזמן – והזכיות במרוצים – התבגר הילד מקטאלוניה והפך לרוכב מין המניין.
בשנים המוקדמות שלו על אופנועי כביש סיגנון הרכיבה שלו הזכיר יותר את סיגנונו הנקי של חברו כיום לקבוצת הונדה , דני פדרוסה. אבל השנים עשו שלהן, וצורת הנהיגה שלו השתנתה. היום, כמה לא מפתיע, הוא מזכיר יותר את ולנטינו רוסי ואת סגנון הרכיבה האגרסיבי שלו. עד כדי כך שאפילו "הדוקטור" עצמו אישר בעבר כי מארקז ראוי להיקרא "ולנטינו רוסי החדש".
עם זאת, למרות שרוסי לא מפסיק להרעיף שבחים על הרוכב הצעיר, מפגש הדורות הזה יהפוך למרתק במיוחד ברגע שתוזנק העונה. כי כשהשניים יעלו על המסלול בקטאר, זה לצד זה, קרוב לוודאי שרוסי ישאיר את המחמאות בצד וינסה ללמד את הילד שיעור אחד או שניים ברכיבה.
כמו כן, גם החצי השני של ימאהה, חורחה לורנסו, הוא לא בדיוק האיש שיתן לרוכבים אחרים מתנות. לורנסו, בעצמו סוג של יורש של רוסי, הוא האלוף המכהן ומכוון העונה לאליפות עולם שלישית, וזה שרוסי רוכב איתו באותה קבוצה זו לא בעיה, ב-2010 לורנסו זכה ככה באליפות הראשונה שלו. מעבר לכך, בעונה שעברה הוא הראה שיש לו אופי של אלוף אמיתי כשהחזיק מעמד מול הלחץ הבלתי פוסק שהפעיל עליו פדרוסה, שאחרי שלוש סגנויות בשבע עונות במוטו GP יצפה מקבוצת הונדה לתמוך בו כרוכב בכיר, עם כל הכבוד לרוקי המבטיח. בגיל 27 וללא תואר, אין ספק שזה הרוכב הרעב מבין המועמדים לאליפות, והוא בטח ישמח להשאיר למארקז רק פירורים.
אבל גם אם העונה הזו לא תסתיים כשמארקז מעורב עמוק בקרב על האליפות, הרי שגם שנה טובה עם כמה הצלחות והתברגות בצמרת היא בהחלט משהו שימשיך את הנסיקה שלו. מארקז עצמו מודה כי הוא עומד להתרגש מאוד כאשר ישב על ההונדה מספר 93 שלו בעמדת הזינוק בקטאר – לא חווייה שכל רוכב בן 20 מצפה להגיע אליה כל כך מהר. מי שעד לא מזמן היה מוקף בפוסטרים של רוסי, פדרוסה ולורנסו, יהיה מוקף השנה באנשים האלה בכבודם ובעצמם, ובמקום ללכת לישון כשהוא חולם על לעקוף אותם, הוא יסתובב בשנה הקרובה ברחבי הגלובוס כשהוא מנסה להיצמד להם לזנב. אם יצליח, זו כבר תהיה שנה גדולה. השנה בה המלך מארקז החל את דרכו לשלטון.
