הגורלות של רוברטו מרטינס וברנדן רוג'רס קשורים זה בזה. ברגעים החשובים של קריירת האימון שלהם, הדרכים של השניים הצטלבו והאחד תמיד היה קרוב לשני. הרבה מעבר לקבוצות אותן אימנו, זאת הפילוסופיה, האמונה באותן היסודות ובאותה השיטה.
מדובר בשני מנג'רים צעירים (בני 40), שעל פי קצב ההתקדמות יכולים לראות עצמם כחלק מדור העתיד בטופ של הכדורגל האירופי. ההווה דאג שהשניים שוב יגיעו לאותו מקום, אבל עשה את זה בצורה הכי מרגשת שיש - כל אחד נשלח לצד אחר של ליברפול. מחר (שישי) ב-14:45 הם יתמודדו בדרבי, כשהקטע הפיקנטי בסיפור מגיע מכיוון מרטינס, שלא היה רחוק מלהיות לבדו מההתמודדות הזאת, אבל דווקא בצד האדום.
כל הדרכים מתחילות בסוונסי
הברבורים ביססו עצמם בשתי העונות האחרונות כקבוצה עם כדורגל סוחף, התקפי ויצירתי. מי שאחראי להנחת היסודות האלה הוא רוברטו מרטינס, שקיבל את הקבוצה בשנת 2006 בג'וב הראשון שלו כמאמן, זאת לאחר שסוונסי הייתה התחנה הלפני אחרונה בקריירת השחקן שלו.
כבר מהרגע הראשון, מרטינס שינה לחלוטין את הקבוצה וניסה להנחיל כדורגל התקפי, אך התקשה לגלות איזון. הוא שם דגש רב על אחזקה בכדור, אבל ספג ביקורות שהשחקנים שלו מתמסרים יותר מדי בחלק המגרש שלהם ללא תועלת. אחוזי השליטה של סוונסי היו גבוהים בצורה יוצאת דופן, אבל לא מעט ממשחקיה נגמרו בתוצאה מאופסת והקבוצה סיימה את עונת 2006/07 במקום השביעי.
למרות הכל, הספרדי האמין בדרך שלו והצליח למצוא את הנוסחה כעבור עונה עם 4-5-1 ושחקנים מהולנד וספרד, מדינות שמזוהות עם כדורגל התקפי וששחקנים משם ניתן למצוא במועדון גם כיום. השינוי עשה את שלו: הברבורים סיימו במקום הראשון, עם פער של 10 נקודות מהמקום השני והעפילו לצ'מפיונשיפ. למרות שלא הצליח לעלות כעבור עונה לפרמיירליג, הישגיו של המאמן הצעיר לא נעלמו מעיניהם של קבוצות מהליגה הבכירה ובשנת 2009 הוא עזב לוויגאן, לאכזבתו הרבה של בעלי סוונסי, יו ג'נקינס. "מרטינס הוא איש מאוד שאפתן", אמר, "וכשאתה מעסיק אנשים כאלה, לוקחים בחשבון שהם ירצו רק להתקדם ולהתקדם".
לאחר שמיודעינו, פאולו סוזה, החליף את מרטינס ונכשל במשימת ההעפלה גם הוא, בקיץ 2010 מונה לתפקיד המנג'ר ברנדן רוג'רס. הצפון-אירי מאמין מאוד במורשת של מרטינס אבל במקביל אימץ לעצמו גם את המשמעת הטקטית של סוזה. בניגוד לקודמיו בתפקיד, ההצלחה של רוג'רס הייתה מיידית והוא עלה ליגה כבר בסיום אותה עונה. ברנדן עשה לעצמו שם כבר בשנת הבכורה שלו כמאמן בפרמיירליג, עד כדי כך שקבוצתו זכתה לכינויים "טוטאל-פוטבול" ו"סוונסלונה"', אבל הוא לא שכח למי מגיעות מחמאות: "מרטינס השאיר קבוצה נהדרת והפך את המשימה שלי שם לקלה יותר. הפילוסופיה שלו מאוד השפיעה עליי כמאמן".
מי הכי יפה בעיר?
החיים של מרטינס בוויגאן לא הפכו לקלים יותר עבורו ובכל עונה מצא עצמו נאבק בתחתית. עם פיטוריו של קני דלגליש מליברפול בקיץ 2012, הספרדי היה המועמד המוביל להחליפו ואף נפגש עם הבעלים ג'ון הנרי במיאמי, אך בסופו של דבר שוכנע להישאר. "לא הרגשתי שזה המהלך הנכון עבורי לעזוב לליברפול באותו הזמן", הסביר מרטינס. באנפילד לא התרגשו מהדחייה וכעבור זמן קצר מינו את רוג'רס, לא לפני שהדפו שמועות אחרות. "נכון שהוזכרו שמות נוספים, אבל אנחנו התרכזנו אך ורק בברנדן - לא הגשנו הצעה רשמית לאף מאמן", טען המנכ"ל טום וורנר.
רוג'רס התקשה להביא לידי ביטוי את הכדורגל שלו וסיים את עונתו הראשונה באנפילד במקום השביעי. עם זאת, המנג'ר הצליח להניח יסודות לאיך הקבוצה שלו צריכה להיראות והוא נהנה מכך היום. הוא ביצע רכישות נבונות לשיטה של 5-3-2 שבה המגנים משמשים כקיצוניים, הפך את דניאל סטארידג' ופליפה קוטיניו משחקנים גמורים לקטלניים ועשה את לואיס סוארס לחד יותר מאי פעם.
לעומתו, מרטינס זכה בגביע האנגלי אבל גם ירד ליגה עם וויגאן - אלא ששוב זאת הייתה הדרך שסידרה לו את היעד הבא. כשמינויו של דיוויד מויס למנג'ר מנצ'סטר יונייטד הפך לרשמי, מרטינס היה המועמד הטבעי להחליפו באברטון. בדומה לרוג'רס בליברפול, גם רוברטו הגיע לגודיסון פארק כדי לשנות: מלבד זה שהוא נכנס לנעליים גדולות שלא הוחלפו 11 שנים, האתגר של המנג'ר הפך לגדול יותר כשכוכב הקבוצה, מרוואן פלאיני, עבר גם הוא לשדים האדומים.
אחרי שהתרגלה לכדורגל הלוחץ והלוחמני של מויס, אברטון עברה בבת אחת לכדורגל סבלני, יצירתי ומלא בהחזקת כדור. עם שחקנים כמו ג'יימס מקארת'י, ג'רארד דאולופאו, גארת' בארי ובעיקר רומלו לוקאקו שהגיעו, הטופיז התרגלו לשינוי במהרה ובצורה נפלאה, עד כדי כך שזה גורם למנג'ר שלהם לא להתחרט על העבר: "כל דבר שקורה, ובעיקר בעולם הכדורגל, קורה לטובה. אין לי סיבה להסתכל אחורה שלא בחרתי בליברפול, אני מאושר לאמן את אברטון ומתרגש לקראת הדרבי הראשון שלי כמאמן".
הבעיה הגדולה של הספרדי זה שאת רוג'רס הוא מעולם לא הצליח לנצח בליגה, ארבע פעמים הוא הפסיד ופעם אחת סיים בתיקו. אין לדעת מה היה קורה לו מרטינס היה מגיע לאנפילד, אבל אם הוא רוצה לפחות עתיד ורוד באברטון, ניצחון ראשון שלו בדרבי יכול להיות זה שיסדר לו את זה.
