מספרים שהוא מאמן מוערך בדרום אמריקה, ושהוא מועמד ראוי לאימון רוב הקבוצות והנבחרות שם. אומרים שהוא תלמיד מובהק של מרסלו ביילסה, דוגל במשחק קבוצתי ומלא-נשמה ובמקביל מאפשר סגנון יצירתי וחופשיות.
טוענים שהשחקנים תחתיו ממוקמים בדיוק במקום הנכון עבורם, שהפוטנציאל שלהם ממוצה עד תום ושזה בא לידי ביטוי בתוצאות. מציינים שהוא זכה באליפות ארגנטינה עם קבוצת נעוריו, והוכיח את עצמו ברמות הגבוהות כשהגיע עם פראגוואי עד רבע גמר המונדיאל בדרום אפריקה. אבל הכי חשוב? הוא הפייבוריט של מסי.
חרארדו מרטינו, או בכינויו "טאטה", הוא מאמן חביב ואהוב בארגנטינה. אי אפשר לקחת ממנו את ההצלחה הכבירה עם ניואלס הצנועה, אותה לקח כשהייתה על הקרשים – כלכלית ומקצועית – וסחף אותה בעונה שעברה עד לאליפות המקומית. לפני כן הוא הצעיד את פראגוואי כל הדרך עד לשמונה הגדולות בעולם, כשנפל במונדיאל 2010 רק מול ספרד. וגם זה, אחרי 1:0 קטן. אין מה לומר, האיש עשה את שלו. הוכיח שיש לו את מה שצריך כדי להצליח. אבל מכאן ועד להפוך למאמן באחד המועדונים הגדולים, הלחוצים ועתירי-השאיפות בעולם? קיים מרחק גדול. גדול מאוד.
כבר כמה ימים שבורסת השמות סביב מחליפו של טיטו וילאנובה כמאמן בארסה שוצפת וקוצפת. איכשהו, שמו של מרטינו היה שם כל הזמן. ברקע. ויותר מזה, מסיבה לא ברורה הוא גם תמיד נחשב כמועמד המועדף. מקצועית הוא לא עשה יותר מדי, ניסיון באירופה גם אין לו, והקשר העיקרי בינו לבין ברצלונה היה כששיחק חצי עונה בקבוצה אקוודורית הנושאת את אותו השם. אף אחד לא חשב מדוע הוא הוא מועדף, אף אחד גם לא ניסה להבין. ספקולציות הן חלק מהמשחק במצבים מהסוג הזה. ואז הגיע המינוי.
בנסיבות מצערות טיטו וילאנובה הודיע על עזיבתו, ובכך תפס את בארסה לא מוכנה ועם זמן קצר מאוד למצוא לו מחליף. ומסי? הוא דווקא מיד ידע את מי הוא רוצה כמחליף: "אני באמת אוהב את חרארדו מרטינו. הוא מורה מצוין. אני מכבד ומעריך אותו מאוד". כל כך מעריך, עד שברצלונה מינתה אותו תוך 72 שעות בשיחת וידאו? האם מדובר צירוף מקרים? לכו תדעו.
מי שלא עוקב אחרי הכדורגל הארגנטינאי לא יודע הרבה על מרטינו או על סגנון המשחק שלו, וזה בדיוק העניין. שלא צריך לדעת. כי זה, כאמור, בדיוק מה שברצלונה רצתה. ובאופן מעלה תמיהה, אולי גם מה שמסי רצה. ומה לגבי העובדה שמרטינו הוא האליל של אבא של הפרעוש? כל זה כבר לא חשוב.
ומרטינו? הוא בחור שקפץ על ההזדמנות. ולא יחלום להגיד "לא" להצעה מברצלונה. להיפך, הוא יגיד כן. הוא ילמד מה שצריך ללמוד והוא ידריך את בארסה בשיטה שהיא מכירה. אולי מדובר בהגזמות ואולי לא, אבל קשה להתעלם מהקולות הטוענים שבארסה ממנה בובה. לפחות עד שמסי יחליט אחרת.
