"רקוב". מילה שמזוהה בחודשים האחרונים עם הכדורגל הישראלי, אך נראה שנבחרת צרפת בהחלט יכולה לתת לנו פייט ראוי בנושא. לפני שצולבים אותם, צריך להיות קצת הגונים: דירוג פיפ"א הוא שערורייה מאחר והגריל אותם לאותו בית עם ספרד ולא נתן להם להיות ראש בית בעצמם, למרות המסורת.
מצד שני, אפשר להבין גם למה הסתבכו עם אוקראינה ומדוע, ככל הנראה, לא יטוסו בעוד קצת יותר מחצי שנה לברזיל. עם כמה שלכאורה שוקמו ההריסות אחרי בושת האוטובוס במונדיאל 2010 ועם כמה שעל הנייר יש לטריקולור יופי של דור נוכחי, נבחרת צרפת שבירה ולא מאיימת.
אי אפשר לקחת מדידייה דשאן את הישגיו כמאמן במונאקו ובמארסיי. עושה רושם שכשבחרו בו כמאמן, קיוו שההילה שלו מהזכייה בגביע העולמי ב-1998 תחלחל אל שחקניו ותוציא אותם לדרך חדשה. הבעיה היא שהם פשוט סירבו לקחת אפילו מעט ממנה.
הטריקולור עשו סימנים של שינוי כשסחטו תיקו בספרד בפתיחת הקמפיין עם שער דרמטי של אוליביה ז'ירו בתוספת הזמן. היה נראה לזמן קצר שיש להם סיכוי לתת קרב על ראשות הבית, אבל אז הגיעו ההסתבכויות מול גאורגיה ובלארוס, והמשימה של אלופת העולם הפכה לקלה מדי.
צריך גם להסתכל על השחקנים שעומדים לרשות דשאן. כישרון יש שם, אבל עד כמה הוא גדול כדי להכריע נבחרות אפורות כמו אוקראינה? נבחרות שיעשו הכל עבור צ'אנס להיות במונדיאל. מה זה הכל? האדום של קוצ'ר, שהיה אדום של לחימה, של שמירה על התוצאה, בניגוד ללורן קוסיילני, שספג אדום של טיפשות ולא הצליח לשלוט בתסכול. קוסיילני הוא המחשה לבעיית האיכות של צרפת. לא ניקח מהבלם את ההתקדמות האדירה וההפיכה לאחד השחקנים היותר חשובים בפתיחת העונה הנהדרת של ארסנל, אבל על דבר אחד הוא לא מצליח להתגבר - הפזיזות שלו. הוא עושה יותר מדי עבירות מיותרות ברחבה וסופג לא מעט אדומים. אולי יעשה טוב לצרפת שקוסיילני יוחלף בגומלין ברפאל וראן. אולי דווקא הבלם הצעיר יהיה אחראי יותר, משהו שהיה חסר לצרפתים ביום שישי.
הגיע הזמן להכיר בזה שסמיר נאסרי פשוט לא מסוגל לסחוב את הנבחרת, בייחוד במצבים קשים כמו שנקלע אליו בקייב. הקשר של הסיטי שוב נעלם, והופעתו ממש לא תעזור לו בניסיון שיקום תדמיתו במדים הלאומיים. מלבד נאסרי, היה נראה שכל הבעיות שיש לצרפתים, פשוט צפו באותו משחק. ז'ירו, שכמו קוסיילני, רשם העונה התקדמות אדירה ביכולתו, הזכיר את החלוץ הרך של תחילת דרכו בפרמיירליג. תוסיפו לכל זה שקארים בנזמה רק מתאושש מתקופה לא קלה בריאל מדריד וקשה להאמין שבסטיאוציה שכרגע בנבחרת הוא יוכל להביא את זה גם לשם. הנה, קיבלתם אלטרנטיבה שכרגע פשוט לא מספיק טובה.
התלות בפרנק ריברי מסתמנת כגדולה מדי. דשאן התלונן בסיום המשחק שהאוקראינים "בעטו בריברי יותר מדי", אבל גם צריך להבין שזהו עוד מפתח בניצחון הענק שלהם, שזו הדרך שלהם להראות שכמה שהצרפתים רוצים להיות במונדיאל, באוקראינה רוצים קצת יותר.
אין ספק שיש אמת במחשבות של צרפת על יורו 2016 אותו יארחו ואותו סימנו כשיא השיקום, אבל האם בגלל זה אלופת העולם לשעבר מוותרת בכזאת קלות על מקום בברזיל? הם נבחרת שצריכה להיות תמיד, אבל תמיד, מועמדת לגיטימית לזכייה, אבל זה מרגיש שהם שכחו מזה, או מעדיפים להתעלם.
"התוצאה רעה מאוד לנו, אבל אנחנו חייבים להאמין", אמר דשאן, שהבין שהכישרון שעומד לרשותו כרגע לא מספיק והוא צריך גם מזל ובעיקר אמונה, אותה הוא צריך להביא ממקום אחר. ממוטיבציה, אולי מפטריוטיות. שאיכשהו השחקנים האלה יאמינו שהם מסוגלים להרבה יותר וסוף-סוף יוציאו את זה מעצמם.
המאמן ינסה לשחזר ביום שלישי את מה שהעלה אותו לגדולה בנבחרת: לרשום בפארק דה פראנס את התוצאה שהביאה לטריקולור את הישג השיא שלהם, הגביע העולמי שאירחו לפני קצת יותר מ-15 שנה. הפעם זה לא יספיק לזכייה בטורניר, זה יספיק רק להעפלה אליו, אבל דשאן כבר יודע - זה מה שהשחקנים שלו שווים כרגע. הם יכולים להשיג את מקומם רק בשיניים ואחרי כל מה שעבר עליהם בקמפיין הזה, לטוס למונדיאל בקיץ ישמח אותם באותה מידה כמו לזכות בו.
