אז מה, נבחרת ארגנטינה בגמר המונדיאל. למרות עוד משחק איום, למרות עוד 120 דקות נטולות כדורגל ושערים, ליונל מסי רחוק 90 דקות מלהניף את גביע העולם ולהירשם גם בספרי ההיסטוריה לצידו של דייגו מראדונה. האלביסלסטה עברו את הולנד עם 2:4 בפנדלים - ומי זוכר עכשיו ששעתיים של כדורגל הסתיימו ב-0:0 איום? הבעיה היא שביום ראשון מחכה לארגנטינים במרקאנה נבחרת גרמניה. ותשאלו את ברזיל כמה שזה יהיה קשה.
ולמען האמת, הפעם לגיבור של ארגנטינה לא קראו מסי. גם לא אנחל די מריה ובטח שלא סרחיו אגוארו או אסקיאל לאבסי. זה היה, בראש ובראשונה, סרחיו רומרו. השוער המושמץ, ששמע כבר שהוא לא ממש ראוי לעמוד בשער, שמר על רשת נקיה זה משחק נוק-אאוט שלישי ברצף, וחשוב מכך: הגיע בדיוק במאני טיים. כלומר, עצר שני פנדלים, של רון פלאר ושל ווסלי סניידר, ולפתע - הפך ליקיר האומה. גם חבייר מסצ'ראנו ראוי לכל מילה טובה, אחרי שסיפק עוד משחק עצום ועל הדרך מנע שער בטוח מאריאן רובן בדקה ה-90.
אלא שאחרי המילים הטובות, צריך להגיע גם הנגטיב. וארגנטינה, שוב, שיחקה פשוט כדורגל לא טוב וחסר השראה. למזלה, גם הולנד לא היתה ממש טוב והשתיים הצליחו לקושש גם יחד הזדמנות וחצי בשעתיים של כדורגל, שהביאו איתם את ה-0:0 הראשון אי פעם במונדיאלים בחצי הגמר. וכפי שכבר ציינו, קשה להאמין שיכולת כזו תספיק מול גרמניה, שתגיע כפייבוריטית ענקית אחרי ההצגה הענקית מול ברזיל, שעדיין נמצאת בטראומה קשה.
המשפט הזה כבר נאמר לכל אורך הטורניר, אבל צריך להיאמר פעם נוספת: כשמסי ביום בינוני, ארגנטינה היא נבחרת בינונית מינוס. חבורת השחקנים שמקיפה את הפרעוש, בוודאי ללא אנחל די מריה הפצוע, לא מצליחה שום דבר חיובי כשהכוכב הגדול נעצר. הברקות של מסי סידרו ניצחונות על בוסניה, איראן, ניגריה ושווייץ, הפעם המזל היה לצידו ולצד חבריו. מול תומאס מולר, טוני קרוס ויתר החברים - ספק גדול שההגנה תצליח לשמור על שער נקי - ואז רק נס, או כמה הברקות של מסי, יסדרו גביע.
עם זאת, גם במשחק האיום שראה העולם בסאו פאולו, נראה כי ארגנטינה ראויה יותר לגמר, גם אם במעט, מהולנד. המסע של לואיס ואן חאל, שקטף אינספור מחמאות בטורניר האחרון, הסתיים עם 4 שעות של כדורגל בלי אף שער. לא זכות ולא חובה. לא בפנדל ולא במצב נייח. ולנבחרת שמסיימת בשני 0:0, בשני משחקים רצופים - עם כל הכבוד לאריאן רובן - לא מגיע להיות בקרב על הגביע. הפעם, בפנדלים, לוואן חאל לא נותר חילוף וטים קרול השאיר את הבמה לייספר סילסן. שוער אייאקס הוא בוודאי לא האשם בהדחה, אבל בהתחשב בעובדה שהוא לא עצר פנדל מימיו בבוגרים, הרי שה-4 מ-4 של האלביסלסטה לא מפתיע איש.
אז כן, ארגנטינה תהיה בגמר אחרי 24 שנים שחונות - והיא תפגוש שם את אותה גרמניה - שניצחה אותה ב-1990. בשני המונדיאלים האחרונים, אגב, גרמניה היתה התחנה האחרונה עבור החבורה מדרום אמריקה, אלא שאז זה קרה ברבע הגמר. הפעם, מדובר במעמד מחייב בהרבה - ולמרות שהמנשאפט נראים עדיפים בהרבה - גם הקלישאה אומרת שב"משחק אחד הכל יכול להיות". ואם זה יקרה, זה יבוא רק דרך מסי. ואז, הוא יעלה לדרגת אל בארץ מולדתו. או אולי אפילו לדרגה הגבוהה יותר, זו של דייגו מראדונה.
הפנדלים
רון פלאר בעט שטוח לאמצע, רומרו הודף. 0:0
ליונל מסי הקפיץ בסטייל לאמצע. 0:1 לארגנטינה.
אריאן רובן לא לקח הרבה תנופה ובעט שטוח לפינה השמאלית של השוער. 1:1.
אסקיאל גאראיי בעט טיל חזק שלא הותיר סיכוי לשוער. 1:2 לארגנטינה.
ווסלי סניידר בעט בחצי גובה לאמצע ורומרו זינק והציל את הכדור. עדיין 1:2.
סרחיו אגוארו בעט לא טוב, אבל סילסן לא הצליח להגיע לכדור 1:3 לארגנטינה.
דירק קאוט בעט לפינה הימנית וצימק ל-3:2
מקסי רודריגס בעט טיל למרכז, סילסן הדף רק פנימה. 2:4, ארגנטינה בגמר.
מהלך המשחק
ארנגטינה פתחה טוב יותר: בעיטה חופשית של מסי (14) מצאה את סילסן מוכן וגם גראיי (24) הגיע למצב נגיחה טוב אחרי כדור קרן, אך לא דייק. מאותו רגע ועד לשריקה של השופט, לא ראינו ולו מצב אחד. 0:0 חלש במחצית. גם במחצית השניה לא ראינו מצבים ובדקה ה-90 הולנד היתה חייבת להבקיע. רובן השתחרר מהשמירה, לראשונה במשחק, ודהר לאחד על אחד מול רומרו, אבל מסצ'ראנו הגיע משום מקום, גלש נפלא וקבע הארכה. 0:0 לאחר 90 דקות. פלאסיו, שנכנס כמחליף, יכול היה לקנות את עולמו כשעמד באחד על אחד מול סילסן, אבל נגח חלש לידיים של סילסן. 0:0 אחרי 120 דקות נוראיות, פנדלים.
הרכבים
ארגנטינה: סרחיו רומרו; פאבלו סבאלטה, מרטין דמיצ'ליס, אסיקיאל גאראיי, מרקוס רוחו; לוקאס בילייה, חאבייר מסצ'ראנו, אנסו פרס (רודריגו פלאסיו /80); אסיקיאל לאבסי (מקסימיליאנו רודריגס /100), ליאו מסי, גונסאלו היגוואין (סרחיו אגוארו /80).
הולנד: יאספר סילסן; דיילי בלינד, סטפן דה פריי, רון פלאר, ברונו מרטינס אינדי (דריל ינמאט /46), דירק קאוט; ג'אורג'יניו וינאלדום, נייג'ל דה יונג (יורדי קלאסי /61), ווסלי סניידר; אריאן רובן, רובין ואן פרסי (קלאס יאן הונטלאר /95).
