"מושיע? הוא יכול להחזיר את הצ'ק" (הטלגרף). "המונדיאל יהיה טוב עבורו. הוא יקל על סבלו בארסנל" (BBC SPORT). "צריכים להעיף אותו אחרי מופע האימה מול באיירן מינכן" (GOAL), "הוא לא שיפר דבר במשחק שלו בשנתיים האחרונות" (ראלף רנגניק, מאמן שאלקה לשעבר).
מסוט אוזיל, קשר , רק בן 25 וכבר עומד בצומת המשמעותי בחייו. מי שנחשב לאחד הכדורגלנים המבריקים באירופה, שפרח מאז החל לשחק בגיל 6 ועד שהפך להעברה הגרמנית הגדולה בהיסטוריה, חווה שנה קשה ביותר. כמו בגביע העולם ב-2010, המונדיאל בברזיל יכול להיות קרש קפיצה חזרה לאותו מקום אהוב בפסגה, אבל יכול גם להיות הוכחה לצדקת הביקורת. כדי להבין את הנפילה של אוזיל, צריך להתחיל מההתחלה. והסיפור שלו מתחיל עוד הרבה לפני שהוא נולד.
רבותי, ההיסטוריה
בשעה שאדולף היטלר טבח ביהודים, הוא פגע גם באומה הגרמנית. עוד לפני עליית השלטון הנאצי, רפובליקת ויימאר סייעה לגרמניה להפוך למעוז תרבותי ומדעי. הקולנוע האקספרסיוניסטי עלה על המסך, התיאטרון של ברטולד ברכט היכה גלים, רודולף פון לאבן ומרי ויגמן המציאו את המחול המודרני ובבית הספר "באוהאוס" צמחה האדריכלות המודרנית. ב-1933, עת עלה היטלר על הכס, תור הזהב הגרמני הפך לעיי חורבות. כאוס. גרמניה לאחר המלחמה הייתה שבר כלי.
ב-1954 קרה הבלתי ייאמן. מתוך ההריסות, הדכאון, השפל הכלכלי והחברתי הגיח אור קטן. נבחרת גרמניה המערבית זכתה במונדיאל במה שמכונה "הנס של ברן" כשניצחה 2:3 את הונגריה בשווייץ. כובש שער הניצחון היה הלמוט ראהן, דודה של אימו של קווין פרינס בואטנג. האופוריה עטפה את המדינה. השמחה פשטה ברחובות ההרוסים והכניסה תקווה בעם שלאט לאט החל להתאושש.
באותן שנים גרמניה חוותה "נס כלכלי". הממשלה החליפה מטבע והחלה לבנות מחדש את התעשייה. לשם כך, היא פתחה את שעריה למהגרים. גרמניה חתמה על הסכמי עבודה עם 9 מדינות, אחת מהן היא טורקיה, וכך חזרנו לסיפורו של אוזיל. סבו של מסוט היגר מטורקיה והתיישב בגלזנקירשן.
שני אנשים באדם אחד
"אוזיל מאוד ביישן, אבל על המגרש הוא התפוצץ. תנו לו כדור, ותראו אדם אחר" [מאמנו הראשון]
ב-1988 הגיח לעולם תינוק קטן עם עיניים גדולות. לא רק פיזית, אלא גם בדיוק כפי שהביטוי רומז: ילד שרוצה לטרוף הכול, לפעמים אולי מעבר למה שהוא יכול. "משום מה הצלחתי לעשות כל מה שאני רוצה עם הכדור", סיפר על עצמו. במגרש בשכונת העוני המכונה "כלוב הקופים", מסוט החל להתאמן וכבר כילד בחר מודל לחיקוי, זינדין זידאן. פליימייקר בן מהגרים. לימים יגיד עליו מוריניו שהוא הפליימייקר הטוב בעולם. לימים תהפוך אותו הקנצלרית אנגלה מרקל לסמל למהגרים שהצליחו בגרמניה.
בבית הספר בעיר פגש את מי שייקח בעתיד תפקיד משמעותי בנקודת השפל שלו, מנואל נוייר. "מסוט הוא היה קטן מאוד, שקט מופנם. אבל על מגרש הכדורגל הוא היה מוחצן. הוא היה הכוכב של הקבוצה שלנו", אמר עליו מאמנו ראלף מראון.
לאורך הקריירה תמיד היה נראה שתפקיד הכוכב לא באמת התיישב על אוזיל. הוא הרי שיחק ליד כריסטיאנו רונאלדו, כוכב בלתי מעורער. אבל מאז ילדותו, תמיד תהיה למסוט משיכה לשם. כמו קריפטונייט, המקום המרכזי תמיד יהיה העילוי והשפל, נקודת השיא והבור ממנו ינסה לברוח. הרצון הפנימי הקמאי להיות סופרסטאר וחוסר היכולת האישיותית. שני צדדים למטבע, הטורקי והגרמני.
ההתקדמות של אוזיל הייתה מטאורית. הוא נכנס לקבוצה הצעירה של שאלקה, עבר לוורדר ברמן והוביל אותה לגמר הליגה האירופאית וזכיה בגביע המקומי. ב-2009 זכה עם הנבחרת הצעירה ביורו אחרי שכבש ובישל שני שערים ב-0:4 על אנגליה בגמר וב-2010 פרח כשחקן מרכזי בנבחרת הבוגרת בדרום אפריקה.
"אוזיל הוא דוגמא נהדרת לאינטגרציה", אמר עליו יואכים לב. "האמונה המוסלמית והתרבות הטורקית נשמרו יחד עם המשמעת הגרמנית. זה אות לגדולה". לאחר המונדיאל הוא קיבל את הצעת חייו ועבר לריאל מדריד. שם אוזיל לא היה הכוכב, אבל בהחלט לקח חלק משמעותי באחד המועדונים הגדולים באירופה.
הדעיכה
בקיץ האחרון הגיע המפנה. מוריניו עזב ואנצ'לוטי הביא למדריד שחקנים שאיימו על הדקות של אוזיל, גארת' בייל ואיסקו. לגרמני לא הייתה ברירה, אלא לחפש את משבצת הכוכב במועדון אחר. במדינה אחרת.
ארסנל שילמה 42 מיליון יורו בשביל שיציל אותה מהשממון. אחד המעברים המסקרנים של הקיץ התפוצץ בענק במשחקים הראשונים בממלכה. הוא כבש 5 שערים ב-17 משחקים ובישל עוד 8, ובעיקר הביא את ארסנל לצמרת ולפתיחה חלומית של העונה.
אי שם בדצמבר הכל השתנה. אוזיל פשוט דהה. נעלם. הוא הפסיק לכבוש ולבשל, הפסיק לרוץ ולמסור. השיא הגיע בליגת האלופות במשחק האימה מול באיירן. אוזיל החמיץ פנדל לאחר שחבר ילדותו מנואל נוייר קפץ בדיוק לנקודה הנכונה והדף את הכדור. העסק הדרדר בעימות עם מתייה פלאמיני וחילופי האשמות עם חברו לנבחרת פר מרטסאקר. אוזיל איבד את הכדור 14 פעמים והעביר רק 20 מסירות מדויקות באותו משחק, מול 142 של טוני קרוס מנגד. רק לשם השוואה.
התותחנים שפשפו עיניהם בתדהמה. אוזיל לא חזר למשחק לאחר מכן, ולא חזר כלל למשך כל העונה. הוא פשוט היה גרוע, הפך לבדיחה של התקשורת, וקיים על המגרש כל רבב של ביקורת שהופנתה כלפיו. אחרי שגדל כאתרוג עטוף בצמר גפן, פתאום התקשורת האנגלית חרצה את גורלו. הכוכב נפל.
למרות העונה הכושלת, יוגי לב ממשיך לתת לו את המושכות. המקום שלו בנבחרת מובטח, מעין אמון עיוור של המאמן בילד המבריק מגלזקירשן. גרמניה פתחה נהדר את המונדיאל בברזיל, אבל בין אם המנשאפט תרשום הישג ובין אם לאו, הוא יצטרך להתמודד שוב עם האנגלים כשיחזור בתום הקיץ לממלכה.
הסיפור של אוזיל הוא הסיפור של גרמניה כולה. משיאים אדירים לנפילות ענק, מהמקומות הכי גבוהים לתהומות העמוקים ביותר, אך גם בחזרה למעלה. כמו המונדיאל ב-1954, כמו הנס הכלכלי. אולי דווקא השיבה למקום הבטוח בנבחרת תחזיר לאוזיל את הצבע שבגללו הפך להיות שחקן ששווה עשרות מיליוני יורו.
הביישנות שצריכה להתמודד עם הצהובונים האנגלים, הכמיהה להכרה עולמית מול הילד משכונת העוני, השילוב של עדינות הרחת לוקום עם התעשייתיות של הפרנקפורטר – כל אלה הפכו את מסוט אוזיל לאחת הדמויות המעניינות בכדורגל העולמי. יצליח לחזור לעצמו או לא? זו בכלל לא שאלה, הוא יצליח.
