קצת לפני פתיחת המונדיאל בברזיל, "הטלגרף" קיבץ עיתונאים מכל העולם שיחד הרכיבו רשימה של 100 השחקנים הגדולים בתולדות המפעל. מירוסלב קלוזה לא הוזכר שם. יש כאן אבסורד מטורף: איך לאחד מגדולי הסקוררים בכל הזמנים לא נמצא מקום?
קשה לחשוב על החלוץ הגרמני בנשימה אחת עם פלה, דייגו מראדונה וזינדין זידאן. יש הרואים בכך חילול הקודש מכיוון שבניגוד אליהם, קלוזה הוא לא סופרסטאר. הוא ניסה להיות, זה לא הצליח לו. אחרי שקרע רשתות במדי קייזרסלאוטרן ובוורדר ברמן, הוא הגיע לבאיירן מינכן, שם היה חלק מחוד אימתני לצד לוקה טוני. "מירו" היה סקורר אדיר, אבל לא הצליח לנגוס בתהילה שהלכה ברובה המוחלט לאיטלקי. מעבר לכך, הצמד לא הצליח לשמור על שליטה בבונדסליגה ולא זכה בליגת האלופות. מאוחר יותר, מריו גומז הוחתם וזה כבר הפך את קלוזה לדמות משנית. המעמד שלו נפגע עוד לפני שהספיק ליצור אחד. המעבר ללאציו ב-2011 לא הוסיף. מפוארת ככל שתהיה, הקבוצה הרומאית אינה מהפנינות של אירופה. היא כבר מזמן מחוץ למאבק על הסקודטו והרחיקה אותו עוד יותר מהתודעה, למרות המספרים היפים שלו שם.
נסתכל על ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ולואיס סוארס. למה ישר חושבים על ההופעות שלהם כשמגיע מונדיאל? כי הם חלק בלתי נפרד מסדר היום. קלוזה תמיד היה יותר דומיננטי מהם שם, אבל הפך לתופעה שמצפים לה כ"בדרך אגב" רק אחת ל-4 שנים. כמו נבחרות ארה"ב ומקסיקו, או הריקודים של הנבחרות האפריקאיות כשהן כובשות. זה מחיר האין-תהילה. יש עוד קוף על הגב שלו - העובדה שאיתו גרמניה לא זכתה בגביע, למרות שבשלושת המונדיאלים הקודמים הייתה מהפייבוריטיות ואף אירחה טורניר מהם. בניגוד לרונאלדו וזידאן, למירו עדיין אין את ה"ווינר-גול" שהפך לרגע היסטורי. היו לו הופעות אדירות, אבל הסתכלו עליהן בביטול. בכל זאת, השלושער לרשת ערב הסעודית ב-2002 לא בדיוק הכה גלים.
ובכל זאת, מה שהתחיל אצל רודי פלר, נמשך עם יורגן קלינסמן וכעת יואכים לב שומר עליו, קלוזה נותר באנקר בכל טורניר גדול - לא משנה מאיזה מועדון הגיע, כמה תשומת לב הוא מושך ולאיזו רמת סיקור הוא זוכה. "כשהוא כשיר, הוא חשוב מאין כמותו לנבחרת", מספר מאמן המאנשאפט הנוכחי, יוגי לב. "הסוד הוא המקצוענות, החוזק והרצון שלו".
עם סוללת הצעירים שמשחקים בשורותיה כיום, הנבחרת הגרמנית לא יכולה הייתה למצוא מודל לחיקוי יותר טוב ממירו. שימו לב למתחרים בדור שלו: רונאלדו פרש, רוד ואן ניסטלרוי גם ותיירי הנרי משחק בליגה האמריקאית. וקלוזה? הוא רק חתם לאחרונה על הארכת חוזה באולימפיקו וגם בגיל 36 ימשיך לשחק ברמות הכי גבוהות. זה השכר על גוף מתוחזק עם 11 שעות שינה, כמעט ללא שתיית אלכוהול (קצת קשה בגרמניה) ולמידה לפני כל משחק של ההגנה שתתמודד מולו. ותוסיפו לזה שהפסיק עם הסלטה המוכרת אחרי כל שער כדי "להקטין את הסיכויים לפציעה". בגלל זה הסלטה שלו הייתה קצת חלודה אחרי ה-2:2 שקבע מול הגנאים, הוא הרשה לעצמו להסתכן הפעם. "אני לא זוכר מתי עשיתי את זה בפעם האחרונה", סיפר בחיוך. בכל זאת, לא כל יום הופכים למלך שערי המונדיאל.
"כשהוא עולה לשחק, יש לו השפעה אדירה", ממשיך לב עם המחמאות. "זה נהדר לנבחרת, עבורי ובשבילו". כבר הרבה שנים שבנבחרת הגרמנית אין שם שנמצא מעל כולם. זה כנראה הולך להשתנות ובאופן סמלי במיוחד, יד ביד עם סיום דרכו של מירו במאנשאפט. בגלל אותה סיבה, הצלחתו הבין-לאומית באה בצורה כזאת חלקה: אף שחקן לא זכה למעמד גבוה יותר ממנו, למרות שבמועדונים שלהם רובם מרוויחים ומצליחים יותר מהחלוץ.
גרמניה עברה שינוי גדול מאוד ב-12 השנים האחרונות. היא הפכה לאחת הנבחרות האטרקטיביות בעולם עם משחק טכני ומהיר. בלי שום סימנים של גיל מתקדם, קלוזה השתלב היטב בשיטה ועם הזמן הפך בזכותה לקילר טוב יותר. הוא הראה שהוא שחקן ענק, אבל גם שהיה פספוס עצום: "בבקשה אל תשוו אותי לגרד מולר, לעולם לא יזכירו אותי ואותו בנשימה אחת". מירו צודק. אמנם לפני המונדיאל הפך גם למלך שערי נבחרת גרמניה בכל הזמנים (שיא שלקח למולר), אבל אף אחד לא יחזיק ממנו כראוי לתואר מכיוון שאין סביבו אבק כוכבים. בגלל אותה סיבה, רבים קיוו שלא ישבור את שיאו של רונאלדו, שבעצמו אמר ש"יתפלל בכל הכוח שזה לא יקרה". העדיפו שהישג היסטורי שכזה יישאר אצל הפנומן, עוד כינוי שהגרמני לעולם לא יהיה ראוי לו.
קלוזה חיפה על קריירת מועדונים בינונית יחסית בגביע העולם. זה היה המפלט שלו והוא הפך את הטורניר לבית. כאן הוא מנהל את העסק, בניגוד לשגרת היום-יום. זה הסיפור של המונדיאל: פעם ב-4 שנים כולנו מתנתקים מהטירוף של הליגות, מהוויכוחים האין-סופיים על כריסטיאנו או מסי, מהבזבוזים של פ.ס.ז' ומעוד רעש חולף של מוריניו. פעם בארבע שנים אנחנו פותחים את הטלוויזיה ואת עצמנו כדי להכיר שמות חדשים, להיזכר בנבחרות הצבעוניות שיש בעולם ומפנים את הבמה לשחקנים שביום רגיל פחות נתרכז בהם.
כבר 4 מונדיאלים שאנחנו מעניקים למירו קלוזה את תשומת הלב. והוא שחקן שבקביעות מוכיח שגביע העולם הוא מחוז עם גיבורים משלו, וממש לא משנה איפה אתה משחק וכמה זכיות בצ'מפיונס יש לך. אין ראוי ממנו להיות מלך השערים ואין יותר יפה מכך שעשה זאת בטורניר האחרון שלו ואחד בו גרמניה יכולה ללכת עד הסוף. בארבעת המונדיאלים האחרונים מירוסלב קלוזה בנה עולם חדש שבו שולטים השחקנים הפשוטים. ממש כמוהו. יחי המלך.
