ארגנטינה, אחת הפייבוריטיות לזכיה, חיזקת את תחושת הלאומיות וכתבה: "אנחנו לא נבחרת, אנחנו מדינה".
קולומביה רשמה משהו דומה: "כאן לא נוסעת נבחרת, נוסעת מדינה שלמה".
גרמניה גם הכניסה את עניין הלאום, אבל גם הבהירה מה עובר לה בראש בלילה: "אומה אחת, קבוצה אחת, חלום אחד".
אנגליה עשתה משהו דומה: "החלום של נבחרת אחת, פעימות הלב של מיליונים".
ספרד הזכירה לכולם מי נושאת את הכתר: "בלב שלנו, תשוקה של אלופה"
ברזיל, המארחת, הלכה בכל הכוח על המטרה: "תתכוננו, הגביע השישי מגיע!".
צ'ילה נשארה על הקרקע ולקחה שיר אוהדים: "צ'י צ'י צ'י, לה לה לה! יחי צ'ילה!"
צרפת היתה מעט הומוריסטית: "בלתי אפשרי? אין מילה כזו בצרפתית".
הרוסים העלו חיוך: "אף אחד לא יתפוס אותנו".
היוונים השתמשו בהיסטוריה של ארצם: "גיבורים משחקים כמו יוונים".
היפנים הלכו רחוק: "סמוראים, הגיע זמן המלחמה".
מקסיקו: "תמיד מאוחדים, תמיד אצטקים".
ארה"ב, שפירסמה אמש את הסגל שלה למשחקים, אך יודעת כי קיים סיכוי קטן שתגיע רחוק, עדיין חולמת: "מאוחדים על ידי הנבחרת, מונעים מתשוקה".
איטליה השתמשה בצבע המדים של הנבחרת: "נצבע בכחול את חלום המונדיאל",
ההולנדים גם הלכו עם הצבע: "גברים אמיתים לובשים כתום".
השוויצרים מתיימרים להגיע לנקודה הסופית: "תחנה אחרונה, 13.7.2014 במראקנה".
הבלגים השאירו אותנו עירניים: "תצפו לבלתי ייאמן!".
דרום קוריאה היא אולי היחידה שנותרה על הקרקע סביב עניין החלומות והשאיפות: "אדומים, תהנו".
אורוגוואי הלכה על הפן הדתי: "שלושה מיליון מאמינים, קדימה אורוגוואי".
האוטובוס שייקח את רונאלדו ונבחרת פורטוגל מזכיר להם: "העבר הוא היסטוריה, העתיד הוא ניצחון!".
האיראנים לא ישכחו מה מהות הכל: "הכבוד של פרס".
הנבחרות מאפריקה הלכו עם הסמלים.
חוף השנהב: "הפילים דוהרים לכיוון ברזיל",
קמרון: "אריה נשאר אריה".
אלג'יריה: "לוחמי המדבר בברזיל".
גאנה: "הכוכבים השחורים כאן בשביל להאיר את ברזיל".
רק ניגריה עשתה משהו סולידי: "רק ביחד נוכל לנצח".
גם בוסניה האירופית השתמשה בסמל: "דרקונים בלב, דרקונים על המגרש".