בזמן שישראך עשתה אחר כבוד את דרכה אל מחוץ למונדיאל באופן רשמי, היו לא מכעט נבחרות אחרות שדווקא חגגו. מדובר בבלגיה, גרמניה ושווייץ, שהבטיחו את המקום הראשון והבטיחו את הכרטיס הנכסף לגביע העולם בברזיל.
אין ספק שההתרגשות הגדולה ביותר נרשמה בצד הבלגי, שם רשמו עליה ראשונה לטורניר היוקרתי מכולם לראשונה מאז 2002. ה-1:2 על קרואטיה בזאגרב שם החותמת הסופית: דור הזהב כאן כדי להישאר וכבר ניפק קבלה ראשונה. תתחילו לספור גם אותם.
כוכב המשחק היה רומולו לוקאקו, שכבש שני שערים מדהימים וסידר לנבחרתו העפלה. עם זאת, החלוץ נשאר צנוע. "לא אני ניצחתי, כי אם הרוח הקבוצתית שלנו", אמר חלוץ אברטון. "שיחקנו מצוין וננסה לקחת את הדברים הטובים למונדיאל. אנחנו גאים בעצמנו יותר מתמיד".
השחקן הצעיר, אותו ז'וזה מוריניו לא רצה העונה בצ'לסי, המשיך: "עדיין לא סיימנו את המשימה, יש לנו עוד משחק מול וויילס. נכון שכבר עלינו, אבל עבורנו אין משחק לא חשוב או חסר משמעות. נעשה את הכל כדי לנצח גם אותו".
גם מאמנו של לוקאקו, מארק וילמוטס, סרב לצאת בהצהרות פומפוזיות. "אנחנו לא ניכנס לאופוריה כי יש לנו עוד עבודה", סיפר שחקן העבר שרשם את הישגו הגדול ביותר על הקווים. "אנחנו שמחים, אבל עדיין לא חוגגים. אחרי המפגש עם וויילס נתכונן לדבר האמיתי".
נבחרת אחת שכבר רגילה ל"דבר האמיתי" היא גרמניה, שהבטיחה כצפוי עליה למונדיאל עם 0:3 ביתי וקליל על חשבונה של אירלנד. בניגוד לחבר'ה מבלגיה, אצל המאנשאפט ההעפלה לטורניר גדול היא כבר עניין של הרגל. "נתרגש הרבה יותר בחודש יולי", היטיב לבטא את הלך הרוח באסטיאן שוויינשטייגר, "אבל זו הרגשה מצוינת בכל פעם מחדש".
יוגי לב, שינסה להוביל את הנבחרת הסופר-מוכשרת לזכיה בטורניר גדול לראשונה מאז יורו 1996, נשמע דרוך גם כן. "אנחנו מרוצים מהתוצאה וגם מהדרך שלנו", סיפר המאמן שהוביל את שחקניו למאזן של 8 ניצחונות ותיקו אחד במוקדמות. "השיטה שלנו עובדת ונהיה טובים יותר בשנה הבאה".
