פאביו קאפלו הוא לא קוסם. למרות הרקורד הפנטסטי שלו בקבוצות השונות בהן הוא אימן, שעם כולן זכה באליפויות – מילאן, יובנטוס, ריאל מדריד ואפילו רומא – כשהגיע לנבחרת אנגליה התוצאות לא היו בהתאם לציפיות.
אנגליה אומנם העפילה למונדיאל ב-2010 אבל בדרום אפריקה נראתה זוועה בכל משחקיה בבית המוקדם. כשפגשה את גרמניה התוססת והמבריקה, כבר לא עזר לאנגליה שום דבר, והיא חזרה הביתה בבושת פנים, עם רביעייה ברשת.
קאפלו הוליך את אנגליה גם ליורו 2012, אבל לטורניר עצמו, בפולין ובאוקראינה הוא לא הגיע. הוא התפטר אחרי שסרט הקפטן נשלל מג'ון טרי בניגוד לרצונו. אבל גם אם קאפלו היה מדריך את הנבחרת האנגלית ביורו, ספק אם היא הייתה מגיעה רחוק יותר מאשר הגיעה עם רוי הודג'סון.
העניין הוא שנבחרת היא לא קבוצה. בנבחרת אין אפשרות לעבוד עם השחקנים לאורך זמן, לבנות תכנית טקטית, לתת לשחקנים תחושה של ביחד. קאפלו היה אשף בקבוצות אותן אימן. הוא איש עבודה, שדורש מעצמו ומהשחקנים שלו מחויבות מוחלטת וגם מקפיד על משמעת חזקה. את זה אפשר לעשות בקבוצה. בנבחרת הרבה פחות.
ובקבוצה אפשר להביא שחקני רכש שיפתרו את הבעיות, יחזקו את נקודות החולשה. בנבחרת אין את הלוקסוס הזה. אתה טוב כמו השחקנים שיש לך במדינה. אי אפשר לבצע רכש.
וזה מה שקורה כרגע בנבחרת רוסיה, הנבחרת שאליה הגיע קאפלו. לא צריך להתרגש יותר מדי מהניפוי של אנדריי רשבין, רומן פבליוצ'נקו ופאבל פוגרבניאק. קאפלו הגיע למסקנה שכרגע עדיף שהם יהיו בחוץ מאשר בפנים. וההחלטה היא קודם כל מקצועית. אבל מי הגיע במקומם? למעשה אף אחד. זהו כמעט אותו סגל שהיה ביורו. כי זה מה שהדור הנוכחי של הכדורגל הרוסי יכול להציע. אם יהיו כישרונות חדשים, הם היו בסגל ואפילו בהרכב. אבל אין.
מה שקורה לליגה הרוסית בשנים האחרונות זה יבוא הולך וגובר של שחקני איכות זרים, שממלאים את הרכבי הקבוצות. הם מחזקים את הליגה, את הקבוצות הבכירות – אבל מונעים התקדמות מהכישרונות המקומיים המועטים.
נבחרת רוסיה היא עדיין נבחרת טובה, אבל היא לא נבחרת-על. לפני 4 שנים, ביורו 2008, הייתה לרוסיה התעלות חד-פעמית. הנבחרת המצוינת של חוס הידיניק הגיעה לחצי-הגמר ונראתה מצוין. אבל להישג הזה לא הייתה המשכיות.
רוסיה צריכה לסיים באחד משני המקומות הראשונים בבית הזה. בכך אין כל ספק. היא ופורטוגל טובות בדרגה אחת או יותר מישראל, אזרבייג'אן ולבטח לוכסמבורג וצפון אירלנד. וההערכה הזו לא תשתנה אפילו אם ישראל תצליח לנצח הערב ברמת גן.
אבל ברוסיה לא מסתפקים בעלייה למונדיאל. מבחינתם זה המינימום, למרות שהם לא עלו לגביע העולם בגרמניה 2006 ולדרום אפריקה 2010 – כשהפסידו בפלייאוף לסלובניה הקטנה בניגוד לכל התחזיות.
"לא משלמים לקאפלו 9 מיליון יורו בשנה כדי להיכשל", אומרים כולם ברוסיה. ואין ספק שהמאמן האיטלקי אמור לתת את האקסטרה הזה, שלא ייתן לרוסיה ליפול כמו לפני 4 שנים, על קו הסיום של המוקדמות. אבל מה מעבר לזה? אף אחד לא ממש אופטימי ברוסיה ואף אחד לא באמת מאמין שיהיה אפשר לעשות משהו משמעותי במונדיאל בברזיל. אולי במונדיאל הבא. כשרוסיה תארח את הטורניר ב-2018.