הכינוי "דור הזהב" מוצמד לנבחרות לאומיות בדרך כלל על פי הישגים יוצאי דופן. בשנות ה-90 נהגו לכנות כך את הנבחרת הפורטוגלית של לואיס פיגו ורוי קושטה שזכתה בשתי אליפויות העולם לנוער ברצף, אף על פי שתוצאותיה ברמת הנבחרת הבוגרת לא תאמה תמיד את הציפיות. לעומת זאת, בבלגיה נוטה התקשורת המקומית להדביק את הכינוי המחייב - דור הזהב - לנבחרת הכדורגל על סמך מאגר כישרונות אדיר שלא הצטיין במיוחד עם קבוצות הנערים והנוער, אך מצד שני יש לתושבי בריסל יותר מסיבה אחת טובה להאמין שאוסף השחקנים הנוכחי מסוגל להחזיר את "השדים האדומים" אל ימי העבר המפוארים בצמרת העולמית.
במקסיקו 1986, היו אלה אנצו שיפו, יאן קולמאנס ואריק חרטס שהוליכו את בלגיה להישג השיא שלה - חצי גמר גביע העולם. בברזיל 2014 אמורים לתפוס את המושכות אדן הזאר, וינסנט קומפאני, אקסל ויטסל וחבריהם. התיאבון של הבלגים להצלחה גדול מאוד בעיקר משום שלא הרגישו כבר זמן רב את טעם הניצחון כשמאז מונדיאל 2002, נעדרה המדינה מכל הטורנירים הגדולים.
בקמפיין המוקדמות היורו האחרון, הייתה תחושה שהפעם הדברים יראו אחרת אבל למרות התקוות, הנבחרת סיימה רק במקום השלישי אחרי גרמניה וטורקיה וראתה את יורו 2012 דרך הטלוויזיה. הבלגים ספגו ב-8 מתוך 10 המשחקים בשלב המוקדמות (כשחלק ניכר מהשערים הובקע בדקות מאוחרות) והסתפקו בתואר הנבחרת הנאיבית והסימפטית של הבית. המאמן ג'ורג' ליקנס שניבא כי "בלגיה תהיה חזקה יותר מהולנד בגביע העולם ב-2014" המשיך לקבל את האשראי מההתאחדות הבלגית, אך עזב על דעת עצמו בתום הקמפיין (לטובת חוזה בקלאב ברוז') ובמקומו מונה מארק וילמוטס.
וילמוטס, למי שכבר הספיק לשכוח, היה כוכב הנבחרת שהעפילה לשמינית גמר גביע העולם ביפן ודרום קוריאה לפני 10 שנים. הוא מעולם לא נחשב לשחקן טכני במיוחד, אבל כיפר על כך בזכות פיזיות, עבודה קשה, קור רוח בתוך הרחבה והרבה ווינריות. את התכונות שהיו לו כשחקן מנסה וילמוטס להנחיל לחניכיו בחודשים האחרונים מאז קיבל את הג'וב היוקרתי.
המאמן בן ה-43, שלקח הפסקה קצרה מכדורגל לטובת קריירה פוליטית לא מוצלחת במיוחד (היה חבר בסנאט הבלגי מטעם המפלגה הרפורמיסטית), חזר לפני שלוש שנים כדי לשמש כעוזר של דיק אדובקאט ולאחר מכן של ליקנס בנבחרת, עד שכאמור נקרא אל הדגל במאי האחרון. לפחות בינתיים נראה שווילמוטס יודע מה הוא עושה ובלגיה שלו נמצאת בנתיב הנכון.
בשלושת משחקי הפתיחה של מוקדמות המונדיאל יש לווילמוטס ונבחרתו כבר 7 נקודות מתוך 9 ואחרי הניצחון הגדול על סרביה בבלגרד ביום שישי (0:3), יש להניח שרק קרואטיה החזקה תעמוד בין בלגיה לבין העפלה לגביע העולם מהמקום הראשון. ההגנה, שספגה 15 שערים ב-10 משחקים בקמפיין מוקדמות היורו, החלה להתייצב סוף סוף.
וינסנט קומפני, אולי השחקן הטוב ביותר של מנצ'סטר סיטי בעונת האליפות וקפטן ארסנל תומאס פרמאלן מאיישים את לב ההגנה המרשים, שכולל גם את המגן השמאלי העולה של טוטנהאם יאן פרטונגן. השינוי העיקרי שביצע וילמוטס בקו האחורי הוא בקרדיט שהעניק לשוער הצעיר של אתלטיקו מדריד, טיבו קורטואה, המושאל מצ'לסי ועתיד יום אחד לרשת את פטר צ'ך. בקישור המרכזי מציב וילמוטס תמיד שלושה שחקנים בעלי אוריינטציה התקפית, עוד שני שחקני כנף מהירים וחלוץ חוד אחד.
הקשר בין בלגיה לליגה האנגלית, כפי שוודאי שמתם לב, הלך והתהדק הקיץ. במשחק מול קרואטיה בבריסל (1:1) לא פחות משבעה משחקני ההרכב הגיעו מהפרמיירליג. כולם, בלי יוצא מהכלל, הם שחקנים מובילים בקבוצות שלהם וחוץ משחקני ההגנה שכבר צוינו, אפשר להוסיף לרשימת "האנגלים" גם את אדן הזאר (צ'לסי), מרוואן פלאיני, קווין מיראלס (אברטון) מוסא דמבלה (טוטנהאם) וכריסטיאן בנטקה (אסטון וילה).
בכלל, מדובר בסגל מרשים ביותר. אחרי שאקסל ויטסל נמכר מבנפיקה לזניט סנט פטרסבורג תמורת 40 מיליון יורו, חשבו ומצאו בעיתונות הבלגית שההרכב שפתח מול הולנד (2:4) במשחק ידידות באוגוסט שווה 186 מיליון יורו (על סמך שווי העברות בלבד). רק שתי נבחרות אחרות - ברזיל ופורטוגל - מתגאות בסגלים יקרים יותר. גם כשמנתחים את גיל הממוצע של שחקני הנבחרת (פחות מ-24), מבינים עד כמה הפוטנציאל הבלגי הוא עצום.
"לפני 7 או 8 שנים לא היו לנו בכלל כוכבים. היום אם אתה רוצה להגיע להרכב, אתה חייב לשחק בליגה בכירה", מסביר רודי נויינס מהעיתון "הט לטסטה ניוז" הבלגי, "אפילו אם אתה משווה את הנבחרת הזאת לנבחרת של שנות ה-80, אני חושב שכעת יש לנו יותר כישרונות. הקבוצות הבלגיות היום, בראשות אנדרלכט וסטנדארד ליאז', שמות הרבה יותר דגש על טיפוח מחלקת הנוער, למרות שחלק מהקבוצה הנוכחית מורכבת משחקנים שעזבו בגיל צעיר".
נויינס מתכוון לכך ששחקנים כמו הזאר, פרטונגן ופרמאלן התחנכו באקדמיות בצרפת והולנד עוד לפני שמלאו להם 16. אחרים כמו קומפני, דמבלה וקורטואה נטשו את הליגה המקומית בטרם חגגו יומולדת 20 והמשיכו להתפתח כשחקנים בגרמניה, הולנד וספרד.
מתוך לקט הכישרונות, נראה שבכל זאת הנבחרת תקום ותיפול על שחקן אחד. הזאר, שהתאקלם מצויין בצ'לסי הקיץ אחרי שנתיים מופלאות בליל (כולל זכייה דאבל), סופג לא מעט ביקורת על כך שהוא לא מצליח להביא לידי ביטוי את היכולת האמיתית שלו במדים הלאומים.
"זה נכון שבנבחרת אני פחות אפקטיבי מאשר בליל או בצ'לסי", הודה לא מזמן התכשיט של השדים האדומים, "למה זה קורה? אין לי הסבר. אולי זה בגלל שהציפיות הם יותר מדי גדולות. אנשים מצפים שאבקיע שלושער בכל משחק וזה לא אפשרי", הוסיף הזאר שעד כה כבש רק 2 שערים ב-32 הופעות בינלאומיות ולא היה מעורב באף אחד מששת השערים שכבשה בלגיה במוקדמות המונדיאל. אם וילמוטס ידע להפיק מהזאר יותר, אפשר יהיה לפנטז על ריו דה ז'אניירו ועל השוואות קונקרטיות יותר עם דור הזהב האמיתי של שנות השמונים.
