פלורנטינו פרס, מנהל כריזמטי, מוכשר ומנוסה, הוא טיפוס של שוּפוּני. מגלומן שמצליח לרתום את המציאות לצורך הגשמת חלומותיו, וגם מכופף את הבנקים בעת הצורך כדי שישחררו קצת את הרסן. הוא יוצר לעצמו מרחב פעולה באמצעות מכירת פנטזיות – לאוהדים, לנותני החסויות, לרוכשי זכויות השידור, לציבור הצופים. אלא שהפעם מדובר במצב שונה. נשיא ריאל מדריד נכנס לקדנציה חדשה בלי בחירות ובתקופת משבר עמוק בין המועדון לבין החברים המרכיבים אותו. דווקא ניצחון בתחרות היה נותן לו לגיטימציה מחודשת מצד הבוחרים. בהיעדרה, הוא הרים ראש, נעזר באף הממולח שלו וריחרח לעצמו מוצא מהמבוך.
במקום לפזר שוב אבק כוכבים, פלורנטינו פרס עשה צעד לקראת האוהדים מבית. אלה שנפגעו מהתנהגותו של מוריניו, מהשמועות על סכסוכים בחדר ההלבשה, מהכתמת התדמית האצילית ומספסולו של איקר קסיאס. דווקא הם, עשרות האלפים בתוך ספרד ולא המיליונים שמחוצה לה, יחרצו בעתיד את גורלו. הוא מבין זאת, ולכן מיהר להחזיר את ריאל מדריד הביתה.
הכשלון של ז'וזה מוריניו בריאל מדריד לא היה המחסור בגביעי אלופות או העובדה שהעונה החולפת הסתיימה בלי תארים. הפורטוגלי היה זה שהרים את הבלאנקוס מקצועית ומוראלית, החזיר אותם לדרג הראשון של הכדורגל האירופאי ואף הוביל לקטיעת הרצף של ברצלונה. אבל הוא נכשל בהבנה שזהו מועדון אוהדים ולא עוד צעצוע של אוליגרך מזדמן. והמשבר מחוץ למגרש היה חמור בהרבה מזה שנוצר עליו. לכן מיהר פלורנטינו פרס לבצע שלושה מהלכים: 1) להיפטר ממוריניו על אף עלויות הפיצויים הגבוהות. 2) להפוך את זינדין זידאן למנהל הספורטיבי. 3) להחתים את קרלו אנצ'לוטי, מאמן מצליח וטיפוס שיודע להתחבב על כולם.
למעשה, מינוי זידאן הוא הבסיס לריאל החדשה. הכוכב האחרון שהביא במו רגלו האימתנית את גביע האלופות התשיעי והאחרון למדריד, הוא זה שאמור להביא לה גם את העשירי. גדול הגלאקטיקוס מהקדנציה הראשונה של פלורנטינו פרס כנשיא הוא זה שקיבל מידיו את המפתחות להרכבת הסגל החדש. והכל תחת מסגרת ברורה: שיקום המשבר מול חברי המועדון.
אז איך מגשרים על התהום? קודם כל, בהחזרת הזהות. בזמן שאיקר קסיאס קיבל אור ירוק לדבר על התקופה הקשה שעבר תחת מוריניו, זיזו החל לעבוד. הצעד הראשון שלו היה החתמת דני קרבחאל. על פניו, לא משהו מסעיר. אלא שמגן לברקוזן הצעיר הוא שחקן שגדל בריאל מדריד ונבחר להרכב המצטיינים בעונה החולפת בבונדסליגה. אם מוסיפים לכך את העובדה שהוא יתחרה על דקות עם אלבארו ארבלואה, היחיד שהתעקש לתמוך בפומבי במוריניו על חשבון חבריו המקומיים, המסר הופך יותר ויותר ברור.
צעדים נוספים להחזרת הזהות המקומית נעשו לאחר מכן. פרס העביר מסר לאלבארו מוראטה, חלוץ ספרד הצעירה, שהוא בונה על הישארותו במועדון. גם חסה רודריגס מהנבחרת עד גיל 20 קיבל מסר דומה. בתווך, במועדון מיהרו להשלים את רכישתו של קאסמירו, קשר קבוצת המילואים ששיחק במדריד כמושאל מסאו פאולו. ואז, כמיטב המסורת, הגיעה ההחתמה הגדולה הראשונה של הנשיא. אך הפעם גם זו הגיעה בתחפושת פייסנית. 27 מיליון יורו פלוס בונוסים על איסקו – קשר מקומי בן 21, גיבור לאומי מהזכיה ביורו הצעירות, כשרון שהוכיח את עצמו העונה בליגת האלופות. בכך הוא הפך להחתמה הספרדית היקרה ביותר של פלורנטינו פרס. מבחינה תדמיתית, מדובר במתכון מנצח.
ועדיין, בקיץ בו ברצלונה שופכת ערימות של כסף על כוכב נוצץ כמו ניימאר ובאיירן מינכן של גווארדיולה מאיימת להתחזק עוד יותר, ריאל מדריד עדיין לא החזירה לעצמה את ההרתעה והמשיכה. ריקרדו קרבאליו עבר למונאקו, פפה על הכוונת של מנצ'סטר סיטי, קאייחון בדרך לנאפולי, היגוואין קרוב לארסנל, אסיין חוזר לצ'לסי, קאקה יילך וגם אנחל די מריה מבוקש במספר מועדונים. בנוסף, קסיאס, ראמוס, אלביול, ארבלואה ומרסלו יחזרו מחופשה רק ב-22 ביולי. בינתיים, חוזהו של כריסטיאנו רונאלדו עדיין לא הוארך והשמועות על הגעת כוכבים דוגמת קבאני, סוארס, פלקאו, רוני, בייל או אגוארו נותרו בגדר דיבורים. למה? כי לפני הרכישה הנוצצת האחרונה, זו שתיתן את החותמת כי זו עדיין מדריד הגדולה, זידאן ואנצ'לוטי מתעקשים לפתור עוד בעיה אחת.
המאמן החדש רוצה להחתים אנצ'לוטי משלו, קשר אחורי חכם וחזק שייצב את מרכז השדה. מילא עזיבתו של אסיין, הפציעות של ח'דירה והאוריינטציה ההתקפית של מודריץ', אבל מצבו של צ'אבי אלונסו יצר בעיה אמיתית. הקשר הבאסקי בן ה-31 קיבל הצעה לשנתיים נוספות במדריד, אבל לא ממש ממהר לחדש את חוזהו, המסתיים בקיץ הבא. בזמן שצ'לסי, פ.ס.ז' וליברפול מחכות לרגע הנכון לעוט על השלל, הוא עבר ניתוח במפשעה שגרם לו להחמיץ את גביע הקונפדרציות ואת מרבית ההכנות לעונה הקרובה.
לא מעט שמות עלו כמועמדים להגיע כתחליף. יובנטוס כבר סרבה בעבר להצעה למכור את ארתורו וידאל תמורת 45 מיליון יורו, פאוליניו עבר לטוטנהאם ובפ.ס.ז' מסרבים כרגע לשלוח גם את מרקו וראטי למדריד. כך נותרו בסל ארבעה מועמדים צעירים. אנצ'לוטי מעוניין מאוד באיליקאיי גונדוגאן מדורטמונד, זידאן היה רוצה לראות אצלו את ז'ופרי קונדוגביה מסביליה והיחסים הטובים עם הנהלת בנפיקה פתחו גם את האפשרות לרכוש את נמניה מאטיץ' הסרבי. ויש עוד אחד.
עם ההנחה שהוא חייב קשר דפנסיבי, אנצ'לוטי ישב לפני מספר שבועות לצפות בשידור משחק מהיורו 21U בישראל. הוא רצה לעקוב קצת אחרי וראטי במפגש בין איטליה לספרד, אבל מצא יהלום מהעבר השני. כמו כל מי שזכה ללכת כאן למשחקים, גם את עינו של האיטלקי המנוסה צד מספר 3 באדום. בפגישה הבאה עם זידאן הוא גילה שהשם אסייר יראמנדי נמצא גם ברשימת המועמדים של המנהל הספורטיבי. על פי "מארקה", זה גם השם היחיד שהשניים הסכימו עליו. שניהם קלטו את הפוטנציאל העצום – כשרון צעיר, ספרדי, מנוסה בזירה המקומית ואחד שלא צריך להסתגל לשפה או לחיים במדינה. מיד החלו בדיקות בנוגע לקשר הנפלא של ריאל סוסיאדד, שסכום השחרור מחוזהו עומד על 30 מיליון יורו. דבר עוד לא נסגר סופית, אבל בכלי התקשורת במדריד הובהר: אם "ירא" יצורף, כל המאמצים יופנו להחתמה אחת נוצצת ובכך יושלמו הקניות של ריאל בקיץ.
פלורנטינו פרס, בניגוד לנמרים אחרים, יודע לשנות קצת את חברבורותיו. ייבוא נוצץ זה מנוכר? אז הולכים קודם על חומר מקומי, על שחקנים צעירים, על עתיד טוב יותר. יהיה גם רכש למטרות השווצה, הרתעה ומשיכה, אבל הפעם זה יוצג רק כקישוט שאחרי השיפוץ. ככה זה בריאל מדריד, הפוליטיקה לא פחות חשובה מהתפקוד על המגרש. בטח כשצריך לשקם את הקשר עם הבוחר אחרי הסבוטאז' שעשה מוריניו.
