ז'וזה מריו דו סנטוס פליקס מוריניו היקר, שלום רב.
לפני שאפתח את דבריי עליך אני אדגיש שזאת רק דעתי האישית עליך. למרות שהעברתי עליך ביקורת ברוב הטורים שכתבתי כאן, תתפלא. אני רוצה לעשות את זה שוב. אני מודה שאני לא אחד מהמעריצים שלך, לא מאמין בך ויסלחו לי חסידיך שטוענים שאתה המאמן הכי טוב בעולם ו"המיוחד". לפי דעתי, אתה ממש לא.
ייאמר לזכותך שלקחת תארים בקבוצה כמו פורטו, ניצחת את מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר למרות שהשופט פסל שער חוקי של פול סקולס ובעצם עזר לך. ולא נשכח שניצחת את מונאקו בגמר. היום אגב, היא נמצאת בליגה השניה בצרפת.
כל אחד הולך לפי הדרך. והדרך שלך היא לגמרי שונה מזו של מאמן גדול או ווינר אמיתי. מאמן גדול הוא כזה זה שיודע לנצח ויודע להפסיד. לך, בדרך כלל, קשה להפסיד בכבוד. אחרי ההפסד ללבאנטה, הטענות שלך היו מופרזות כרגיל. הרבה תירוצים והאשמות על השופט שהרחיק את סמי חדירה. עד שהגיע לריאל, הוא היה שחקן חביב משטוטגרט, אבל אתה הפכת אותו לקילר במגרש. שחקן שמקבל שני צהובים בתוך רבע שעה, הוא לא ממש שחקן כדורגל.
הטענות שלך כלפי לבאנטה שהשחקנים שלה גררו את ריאל לפרובוקציות, בזבזו את הזמן ועיצבנו בבונקר ולא בכדורגל, פשוט מגוחכות. שכחת שכך שיחקת באינטר נגד ברצלונה וזכית בליגת האלופות, וכך שיחקת עם ריאל מדריד לא פעם.
אתה אלוף, גאון ואפילו מיוחד. אבל בדיבורים ובפרובוקציות. מאמן צריך לשמש דוגמא ומודל לחיקוי לשחקנים שלו. אבל איך אתה יכול להיות מודל לחיקוי כשאתה מתעסק בכל דבר אחר מלבד בכדורגל? להכניס אצבע לתוך העין של עוזר מאמן ברצלונה ואז לחזור כאילו לא קרה כלום? זה מראה בדיוק איזה אדם אתה בדיוק מוריניו.
אנשים מהללים אותך על זה שאתה מביא תוצאות. אבל אנשים גם זוכרים את הדרך. אפשר לראות בבירור את הקנאה שלך לברצלונה ובמיוחד לפפ גוארדיולה. נכשלת לנצח אותם על המגרש. הגעת לריאל מדריד במטרה אחת, לקחת את ההגמנוניה מבארסה. ונכשלת. ואז כמובן הגיעו הטענות שלך שאתה תמיד מצליח בעונה השניה. זה לא תירוץ מספק, לא למאמן שמחשיב את עצמו לגאון ולמיוחד.
אנשים כמוך הם אנטי כדורגל, אנשים שרוצים לנצח בכל דרך ולא משנה איך. אנשים שמרחיקים את הקהל מהמגרשים. למזלך, לקבוצה שאתה מאמן יש מסורת אדירה, והיא ממלאת את האצטדיון בכל משחק ביתי. כדורגל זה משהו יפה, אבל אצלך הפירוש של הכדורגל הוא שיעמום.
אני מציע לך להתרכז בכדורגל. אך ורק בכדורגל, במקום להאשים את השופטים או את הקבוצה היריבה ואת איכות המגרש. תאשים רק את עצמך. ואל תשכח שאתה מאמן בקבוצה ענקית עם היסטוריה ולא במועדון קטן וסתמי. אתה צריך לכבד את החולצה של ריאל מדריד ולכבד את היריב שלך כדי שיכבדו אותך.
ולמרות הכל, עוד דבר חשוב. ייאמר לזכותך שאתה המאמן השלישי הכי טוב בעולם אחרי אלכס פרגסון ופפ גוארדיולה. זו כנראה המחמאה היחידה שאני מסוגל לחשוב עליה.
