יום חדש הגיע בברצלונה: היום (שני) הוצג צ'אבי הרננדס רשמית כמאמנה החדש של הקבוצה. האיש שגדל במועדון, והיה שותף מרכזי בהפיכתו לאימפריה של העשור הקודם - עם לא פחות משמונה אליפויות ספרד, שלושה גביעים וארבע זכיות בליגת האלופות - מתחיל קריירה חדשה, של מאמן. המשימה שלפניו תהיה קשה, מאחר והמועדון נמצא במצב מקצועי וכלכלי מורכב, אבל במועדון מקווים שהוא יוכל לשחזר - ולו במעט - את ההישגים מקריירת המשחק, גם בתור מאמן.
והאמירה הידועה היא ש"לא כל שחקן טוב הופך להיות מאמן טוב". למען האמת, השחקנים הגדולים באמת בתולדות המשחק (דייגו מראדונה המנוח למשל) לא ממש הצליחו בטרנספורמציה מהמגרש לקווים. ובכל זאת, ישנם 10 אנשים שכן הצליחו לעשות את המעבר בהצלחה. עשרה שחקנים גדולים, שהצליחו להפוך גם למאמנים מוצלחים ומשפיעים, שזכו בהישגים. אז לפניכם, הדוגמאות שמהן צ'אבי יוכל ללמוד - בכניסתו לתפקיד החדש:
10) לואיס אנריקה
הקשר ההתקפי, שגדל בחיחון, היה ידוע בתור מי שהצליח בשתי היריבות הגדולות - ריאל מדריד (שהיתה, למי ששכח, הקבוצה הראשונה בה שיחק) וברצלונה. הוא זכה עם שתי הקבוצות באליפות (עם ריאל פעם אחת ועם בארסה פעמיים), ואף זכה עם הקטאלונים בגביע המחזיקות. לואיס אנריקה השכיח את ההתחלה בריאל, והפך לשחקן שמזוהה יותר עם ברצלונה - ושם גם החל את מסלול האימון, כשאימן בברצלונה ב'.
אחרי קדנציות קצרות ברומא וסלטה ויגו, הוא הגיע לאמן את ברצלונה - ורשם איתה הצלחות גם על הקווים: שתי אליפויות (2015 ו-2016), כולל זכייה מרשימה בליגת האלופות - עם השלישייה הידועה כ-MSN (מסי-סוארס-ניימאר). היום, הוא מאמן את נבחרת ספרד.
9) בוב פייזלי
בניגוד לקודם ברשימה, הוא היה גבר של קבוצה אחת. האיש שנולד בליברפול שיחק 15 שנה בקבוצה הבוגרת, הוביל אותה לזכייה באליפות ב-1947, והיה שחקן הרכב קבוע במועדון. אחרי שפרש ב-1954, הוא הפך לעוזר מאמן - ומשם, לאחד המאמנים הגדולים בתולדות המועדון. פייזלי נכנס בהצלחה לנעליו של ביל שאנקלי האגדי והביא את המועדון לתקופת הזוהר שלו: שש אליפויות אנגליה, זכייה אחת בגביע אופ"א ולא פחות משלוש זכיות בגביע אירופה לאלופות (1977, 1978, 1981). פייזלי היה האיש שהפך, כשחקן וכמאמן, את ליברפול ממועדון צנוע לאחד ממותגי הכדורגל הגדולים בעולם - הצלחה שאת הפירות שלה הם קוצרים עד עצם היום הזה.
8) ויסנטה דל בוסקה
האיש עם השפם הכה מזוהה, גם הוא הפך לאייקון בריאל מדריד. 16 שנה הוא שיחק במדי הבלאנקוס כקשר, ורשם במדים הלבנים 445 הופעות ליגה. על הדשא, הוא סחב את המועדון לחמש אליפויות בין 1974 ל-1980 - והיה לאגדה עוד כשחקן פעיל. אלא שאת מעמדו הוא שדרג כמאמן: הוא אימן בריאל מדריד קסטיליה משנת 1987, ושימש כמאמן זמני בשתי הזדמנויות שונות בשנות התשעים.
הרגע שבו החלה ההצלחה קרה בשנת 1999, כשהחליף את ג'ון טושאק שפוטר. באותה עונה, 1999/2000, הוא סחב את ריאל לזכייה בלתי נתפסת בליגת האלופות, ומאז בשתי אליפויות (2001 ו-2003), ובעוד זכייה בצ'מפיונס (2002, בעזרתו האדיבה של זינדין זידאן). דל בוסקה אימן בריאל בסה"כ ארבע שנים, אבל הצליח לרשום הצלחה אדירה. בהמשך הוא אימן תקופה קצרה בבשיקטאש הטורקית, וביולי 2008 הוא מונה לאמן את נבחרת ספרד - וגם איתה רשם הצלחה גדולה, כשזכה איתה בגביע העולם ב-2010 וביורו 2012.
7) סר קני דלגליש
אוהדי ליברפול תמיד יזכרו אותו בתור "המלך". האיש שבכלל החל את הקריירה בסלטיק, עבר לליברפול בשנת 1977 כמחליפו של קווין קיגן והיה זכור ככוכב. הוא זכה עם ליברפול בשש אליפויות אנגליה ושלוש זכיות בגביע אירופה. באופן טבעי, אחרי שפרש הפך גם למאמן הקבוצה - והמשיך להצליח גם על הקווים, עם שלוש זכיות באליפות, כולל האליפות הזכורה במיוחד של 1990. דלגליש התנסה גם בקבוצות אחרות, כמו בלקבורן, ניוקאסל וגם סלטיק כמאמן - ובינואר 2011 אפילו חזר לאמן את ליברפול, וזכה איתה בגביע הליגה. עד היום, אפשר לראות אותו ביציעי אנפילד - אגדה של המייטי רדס, בכל אשר עשה.
6) קרלו אנצ'לוטי
"קרליטו" מזוהה היום כמאמן הדומיננטי של ריאל מדריד, אבל לפני שהיה מאמן ענק - היה גם שחקן יוצא דופן. הוא שיחק רק בשלוש קבוצות באיטליה - פארמה, רומא ומילאן - אבל הספיק לזכות בשלוש אליפויות (אחת עם רומא ושתיים עם מילאן), שתי זכיות רצופות בגביע אירופה עם הרוסונרי, ומקום שלישי במונדיאל 1990 עם נבחרת איטליה. וגם כאן, השחקן הגדול הפך גם למאמן יוצא דופן: אנצ'לוטי זכה באליפויות על הקווים בארבע מחמש הליגות הבכירות (איטליה, אנגליה, צרפת וגרמניה) - כשבספרד הוא אמנם לא הניף אליפות עם ריאל, אבל הוביל אותה לזכייה גדולה בליגת האלופות. בסה"כ יש לו שלוש זכיות בליגת האלופות גם על הקווים, כולל שתיים עם מילאן. האם בריאל הוא ימשיך את המגמה?
5) דייגו סימאונה
"צ'ולו" הצליח לשמור על הזהות שלו - כשחקן וגם כמאמן. פיזי, קשוח, כזה שתמיד נותן את הנשמה. מי שנולד בבואנוס איירס רשם קריירה מגוונת וארוכה - כששיחק בסביליה, אינטר, לאציו וגם באתלטיקו מדריד איתה זכה באליפות בשנת 1996. את המעגל הוא סגר כשהגיע לקבוצה גם כמאמן, בדצמבר 2011, וזכה איתה בשתי אליפויות (2014 ובעונה שעברה), כמו גם מרחק נגיעה מליגת האלופות - שני גמרים מול ריאל (2014 ו-2016), כשבשניהם נוצח בצורה דרמטית במיוחד. אגדה בחייו, שנכתבת גם ברגעים אלה.
4) פפ גווארדיולה
איש שקריירת האימון שלו האפילה על הקריירה כשחקן. גווארדיולה כשחקן זכה עם ברצלונה בשש אליפויות, והיה שותף גם לזכייה בגביע אירופה לאלופות 1992. היה זכור כקשר יציב, אבל יותר מכל - ייזכר כמאמן מהפכני. האיש שהגיע לברצלונה בקיץ 2008 כמחליפו של פרנק רייקארד, והביא - ככל הנראה - את הקבוצה הגדולה בתולדות המועדון: זו שתזכה בשלוש אליפויות ספרד, פעמיים בליגת האלופות תוך שלוש שנים, ושיחקה את כדורגל ה"טיקי טאקה" בשיאו. בהמשך, הוא זכה בעוד שלוש אליפויות עם באיירן מינכן, ועוד שלוש עם מנצ'סטר סיטי. אולי גדול המאמנים הפעילים כיום, עוד דוגמא למעבר מוצלח.
3) יוהאן קרויף
אגדה כשחקן, אגדה כמאמן. הקשר ההתקפי יליד אמסטרדם הוביל את אייאקס לתקופת השיא של המועדון, והתפתח גם כשחקנה של ברצלונה שהוביל אותה לתהילה מקומית ובינלאומית: 8 אליפויות בהולנד, עוד אחת בספרד עם בארסה. אבל סוד הקסם של קרויף, הוא שכמו אחרים ברשימה, ידע לתרגם את היכולת כשחקן - גם לקווים: הוא זכה עם אייאקס בשתי אליפויות, אבל לעיקר התהילה זכה בברצלונה עם ארבע תארים מקומיים וזכייה אחת בגביע אירופה (1992). האבא הגדול של ברצלונה המודרנית הלך לעולמו לפני חמש שנים, אבל המורשת שלו מתקיימת עד היום - מפפ, דרך מסי, ועד צ'אבי שמתחיל את דרכו בקבוצה.
2) אנטוניו קונטה
האיש והשיער מלא הברק נודע כשחקן בעיקר בזכות הקדנציה ביובנטוס, כשזכה בחמש אליפויות ואף הוביל את יובה לזכייה ב-1996 (על חשבונה של אייאקס בפנדלים). בתור מאמן, הוא זכה ארבע פעמים בסריה א' - שלוש פעמים עם יובה ועוד אחת בעונה שעברה עם אינטר, והוסיף גם זכייה דורסנית בפרמייר ליג עם צ'לסי (2017). עכשיו, הוא ינסה להמשיך את התנופה בטוטנהאם. עם מערך אינטנסיבי וכדורגל חכם, האיטלקי הפך משחקן טוב למאמן יוצא דופן.
ובמקום הראשון: זינדין זידאן
כמו קרויף, עוד אחד שזכה לתהילה של אמת כשחקן - והמשיך זאת על הקווים. הקשר האלג'יראי-צרפתי, שהיה ידוע ביכולות העילאיות שלו, זכה בשתי אליפויות עם יובנטוס והוביל אותה לשני גמרי אלופות, עד שעבר בקיץ 2000 לריאל מדריד, אותה הוביל לאליפות ב-2003 ולליגת האלופות ב-2002, כולל שער ניצחון בגמר מול לברקוזן אותו כבש במו רגליו. "זיזו" החל את הקריירה כמאמן בתור מחליף זמני לקרלו אנצ'לוטי במדריד, אבל הקדנציה שלו נגמרה בהיסטוריה - המאמן הראשון שזכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות (2016, 2017 ו-2018) עם ריאל, והוסיף לזה גם שתי אליפויות ב-2017 ו-2020. היום הוא מחפש את התחנה הבאה, בה יוכל להמשיך את הקריירה המטאורית.
