המחצית הראשונה של הקלאסיקו אתמול הזכירה לי את המחצית הראשונה במשחק ליגת האלופות בין יובנטוס למנצ'סטר יונייטד, שאותו שידרתי לא מכבר. זה היה כמעט שידור חוזר, רק עם קבוצות אחרות. מצד אחד הייתה קבוצה ששלטה במשחק באופן מוחלט, החזיקה בכדור והניעה אותו בביטחון, יצרה מצבים ואחרי 45 דקות הוליכה בהפרש קטן בהרבה מהפער האיכותי. ומהצד השני הייתה קבוצה עם שם גדול, עם עבר מפואר, אבל כזו ששיחקה כדורגל פחדני, שנראה היה שכל מה שהיא מנסה לעשות זה להפריע ליריבה. כי הרבה יותר מזה היא לא מסוגלת.
אם נחזור שוב למשחק בין יובה ליונייטד, שם הקבוצה הטובה יותר שיחקה בחוץ, ומה שהיה חשוב לאיטלקים זה הניצחון, 3 הנקודות, לא הרבה מעבר לכך.
זה לא מה שהיה אתמול. בארסה שיחקה בקאמפ נואו, מול האוהדים שלה, שמייחלים בכל עונה לראות את ריאל מדריד מושפלת. ארבע שנים ברציפות שבארסה לא הצליחה לנצח את ריאל במבצרה הביתי, ואתמול זו הייתה הזדמנות מצוינת לעשות זאת.
כבר כתבתי ואמרתי מספר פעמים שגורלו של ז'ולן לופטגי נחרץ עוד לפני הקלאסיקו. בעצם ההחלטה נפלה כבר לפני שבוע, אחרי הפסד הבית המביש ללבאנטה. הנשיא פלורנטינו פרס לא חתך מיד משתי סיבות: ראשית בגלל לוח הזמנים הצפוף, המשחק בליגת האלופות מול ויקטוריה פלזן והקלאסיקו. שנית, הוא ניצל את השבוע האחרון כדי לסגור את כל הפינות באשר למאמן הבא.
על פי השמועות הדי מבוססות, הפור נפל בסופו של דבר על אנטוניו קונטה האיטלקי, למרות שהייתה מחשבה להקפיץ את סנטיאגו סולארי מקבוצת המילואים, בדיוק כפי שנעשה עם זינדין זידאן לפני שלוש שנים. באיטליה טוענים שפלורנטינו אמר לקונטה כבר לפני כמה שבועות לא להתפתות ולחתום במילאן, אלא לחכות בסבלנות.
למה קונטה? בעיקר בגלל שהשחקנים הבכירים, בראשם סרחיו ראמוס, ייעצו לפלורנטינו שבמצב שנוצר ריאל צריכה מאמן חזק וסמכותי, רס"ר משמעת, כדי שיחזיר את השליטה לחדר ההלבשה ויעשה סדר בקבוצה שיש בה לא מעט שחקנים צעירים.
הבחירה בקונטה היא בעייתית. סגנון הכדורגל שלו הוא לא מה שאוהדי ריאל מדריד מצפים לראות. הוא מזכיר להם יותר מדי את מוריניו. כלומר, תוצאות יהיו, הקבוצה תשתפר מבחינת המיקום בטבלה, היא תיראה הרבה יותר טוב מבחינה טקטית. אבל כדורגל התקפי מרהיב? זה לא מה שמעניין את קונטה.
רק שבמצב העניינים הנוכחי אין כנראה ברירה. ריאל במשבר עמוק והיא חייבת מישהו שיציל לה את העונה. האוהדים מביטים על הטבלה ולא מאמינים. הקבוצה שלהם במקום התשיעי, כשמקדימות אותה אלאבס, אספניול, ויאדוליד, לבאנטה וחטאפה. המאזן של ריאל בחמשת משחקי הליגה האחרונים: ארבעה הפסדים ותיקו. כן, היא צברה רק נקודה אחת מתוך 15. זה לא הגיוני. וגם העזיבה של כריסטיאנו רונאלדו בקיץ לא יכולה לשמש כתירוץ.
לופטגי כמובן אינו האשם היחיד, למרות שרק הוא ישלם את המחיר. גם השחקנים אשמים. קרים בנזמה יכול היה אתמול להשוות ל-2:2, בדקות הטובות של ריאל בתחילת המחצית השנייה, אבל החמיץ הזדמנות נוחה. השער שהבקיע מול ויקטוריה פלזן הגיע אחרי בצורת של תשע שעות. בנזמה בירידה גדולה כבר שנתיים וזו תהיה כנראה עונתו האחרונה בריאל.
אבל איפה היו אתמול גארת' בייל, איסקו ולוקה מודריץ'? לריאל לא היה בכלל קישור במחצית הראשונה. רפאל וראן חזר רע מאוד אחרי הזכייה במונדיאל. סרחיו ראמוס איבד מהחדות ומהאגרסיביות שלו. נכון, כשקבוצה נקלעת למשבר זה משפיע על כל השחקנים. ועדיין, משחקנים שזכו בליגת האלופות שלוש פעמים ברציפות אפשר לצפות להרבה יותר.
ואי אפשר בלי האיש שנמצא בראש הפירמידה, כבוד הנשיא פלורנטינו פרס. בסופו של דבר הוא האחראי הראשי – גם בהצלחות וגם בכישלונות. כשהימר על זינדין זידאן וגרף את כל הקופה עם שלוש זכיות בליגת האלופות, לא היה מי שלא הילל אותו על התעוזה והחזון.
אבל המינוי של לופטגי היה מלכתחילה מוזר. לא רק באופן שזה נעשה, כאשר הוא "נחטף" מנבחרת ספרד. אלא גם לאור הרזומה שלו. לופטגי היה מאמן נבחרות מוצלח, הוליך את הנבחרות הצעירות של ספרד לתארים והעלה את הנבחרת הלאומית למונדיאל. אבל כשאימן את פורטו, נכשל.
לופטגי היה ברירת מחדל של פלורנטינו. הוא רצה מאוד את מאסימיליאנו אלגרי, אבל המאמן האיטלקי של יובנטוס, שידע כנראה שרונאלדו בדרך לקבוצה שלו, אמר בנימוס "לא" כי לא היה מוכן לוותר על החלום הגדול שלו, לזכות עם יובה בליגת האלופות. קונטה הוצע לפרס בקיץ, אבל הוא ויתר עליו. מהסיבות שנכתבו כאן קודם לכן. עכשיו הוא מקבל אותו באמצע העונה, כשהקבוצה במשבר, וכשאין לו יותר מדי זמן ללמוד אותה ולהתאקלם בה.
אבל זה לא הכל. הפרויקט הכי גדול של פלורנטינו בעת הזו לא קשור לקבוצה, אלא לאצטדיון. מדובר בשיפוץ ושדרוג הברנבאו ב-400 מיליון יורו. וכאשר סכום עתק שכזה מיועד לטובת האצטדיון לא נותר יותר מדי כסף כדי לרכוש מחליף ראוי לרונאלדו. לכן, השמועות על ניימאר ועל קיליאן אמבפה לא היו מבוססות. לריאל אין כרגע את הכסף הדרוש לכך, פשוטו כמשמעו.
הכותרת הראשית היום ב"מארקה" אומרת הכל: "האשמה היא לא רק של לופטגי". ובכותרת המשנה נכתב: "אנטוניו קונטה הוא 'הכבאי' שיגיע כדי להשליט משמעת על הסגל וכדי למקסם את המערך המקצועי שבנה פלורנטינו". ברצלונה הוכיחה אתמול שהיא יכולה להסתדר בלי ליאו מסי. אבל זה קורה כששחקנים בכירים, כמו לואיס סוארס, לוקחים אחריות. זה קורה כאשר הקבוצה נשארת נאמנה לסגנון שלה. בריאל מדריד איבדו את הדרך – ועכשיו הם צריכים למצוא את הדרך חזרה.
