רק לפני שבוע חגגו בריאל מדריד את הזכייה בגביע העולם למועדונים, עם הניצחון 0:1 על גרמיו הברזילאית. נכון, לא מדובר בתואר הכי חשוב שיש, ובכל זאת שחקני ואוהדי הבלאנקוס ציינו שמדובר בתואר השביעי מאז שזינדין זידאן מונה למאמן, לפני פחות משנתיים. אין ספק, מדובר בנתון די מדהים. במיוחד כאשר זוכרים שעד שהחליף את רפא בניטס, זידאן אימן רק את קבוצת המילואים של ריאל בליגה השלישית.
זידאן נכנס להיסטוריה כמאמן הראשון שזוכה בליגת האליפות פעמיים ברציפות. ואת העונה הנוכחית הוא החל עם ניצחון כפול ומרשים על ברצלונה בסופר-קופה: 1:3 בקאמפ נואו ו-0:2 בברנבאו. אז, בחודש אוגוסט, נראה היה שאין כוח בעולם שימנע מריאל לזכות העונה באליפות נוספת. והיא גם הייתה המועמדת הראשית לזכות שוב בצ'מפיונס ליג, בפעם השלישית ברציפות.
ארבעה וחצי חודשים לאחר מכן וזידאן נמצא ברגע הקשה ביותר שלו מאז שנכנס לתפקיד. התבוסה 3:0 לברצלונה בברנבאו הייתה עבורו מכה כפולה. ראשית, פער 14 הנקודות שנפתח בין בארסה לריאל (למרות המשחק החסר) משמעותו אחת: ריאל לא תזכה העונה באליפות. הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס. וגם אם זידאן לא מודה בכך בפומבי - אתמול אחרי המשחק הוא טען שהכל פתוח - עמוק בלב הוא יודע שהסיפור סגור.
שנית, ההפסד אתמול היה קודם כל שלו. גם טקטית וגם אסטרטגית. ההימור הטקטי שלו לפתוח עם מתיאו קובאצ'יץ' בהרכב, כדי שיעזור לסגור את ליאו מסי, התפוצץ לו בפנים. זה הצליח במחצית הראשונה, כשריאל הצליחה ללחוץ את בארסה על כל המגרש. אבל כשהלחץ התרופף במחצית השנייה, זידאן שילם את המחיר. השער הראשון של בארסה הובקע אחרי שאיבן רקיטיץ' רץ באין מפריע 30 מטר באמצע המגרש - כי קובאצ'יץ' חשב איך הוא נצמד למסי, ולא עשה דבר כדי לעצור את חברו לנבחרת.
השער הראשון שינה את הדינמיקה של המשחק, אבל זידאן לא הגיב ולא שינה דבר. החילוף הראשון שלו היה כפוי, רק אחרי שדני קרבחאל הורחק, מסי כבש בפנדל, בארסה עלתה ל-0:2, והיה צריך להכניס את נאצ'ו להגנה. נאצ'ו נכנס במקום קרים בנזמה - שקיבל בוז אדיר מהאוהדים של ריאל. ולא בפעם הראשונה.
זידאן, האיש ששידך את בנזמה לריאל ב-2009, אמר שהוא יילך איתו "עד המוות". לא משנה שבנזמה עובר עונה זוועתית, בה כבש רק 6 שערים, מהם שניים מול אפואל ניקוסיה, מקומו בהרכב מובטח. אף אחד לא מבין את ההתעקשות הזו של "זיזו", ובנזמה ממשיך לאכזב משחק אחר משחק. זידאן לא מנע בקיץ את עזיבתם של אלברו מוראטה וחאמס רודריגס, שיכלו לעשות הבדל אם היו נשארים בקבוצה. אבל המאמן היה בטוח שהסגל שעומד לרשותו מספיק כדי לזכות גם העונה בכל התארים החשובים. בדיעבד זו הייתה טעות קשה.
המחשבה הייתה שהצעירים המבטיחים שהצטרפו לקבוצה יהיו מחליפים ראויים בעת הצורך. אבל מבין כל הצעירים היחיד שהיה אתמול בסגל היה המגן השמאלי תיאו הרננדס. הוא לא שיחק אפילו דקה, כמובן. היתר - דני סבאיוס, בורחה מיוראל, חסוס ואייחו ומרקוס יורנטה - כולם שחקני הנבחרת הצעירה של ספרד, סגנית אלופת אירופה, נשארו ביציע. מספר הדקות שהם צברו העונה ביחד בליגה ובליגת האלופות הוא מזערי. אם הייתה כוונה לשלב אותם בקבוצה, בינתיים זה לא באמת קורה.
ריאל מדריד שעלתה אתמול לקלאסיקו הייתה קבוצה מבוגרת, עם שישה שחקנים בני 30 או יותר. נכון, כמה מהם הינם עדיין שחקנים אדירים, בלי קשר לגיל, ובכל זאת יש תחושה שהגיע הזמן לרענן את השורות. בנזמה ומרסלו למשל נראים הרבה מעבר לשיא.
מבחינת הליגה, הסיפור גמור. מה שנשאר לריאל מדריד העונה זו ליגת האלופות. הבעיה היא שההגרלה זימנה לבלאנקוס את אחת משתי היריבות הקשות ביותר על הנייר: פריז סן ז'רמן. ב-14 בפברואר תארח ריאל את סן ז'רמן ושלושה שבועות לאחר מכן תגיע לפארק דה פראנס לגומלין. צמד המשחקים הזה יקבע את גורלו של זידאן. ריאל מדריד לא הודחה בשמינית גמר הצ'מפיונס מאז 2010. מי שהדיחה אותה אז לפני 8 שנים הייתה ליון, קבוצה צרפתית.
הכוכב הגדול של סן ז'רמן הוא ניימאר, הכוכב הברזילאי שעזב בקיץ את ברצלונה ועל פי השמועות הוא היעד הראשי של ריאל מדריד בשנים הקרובות. פלורנטינו פרס אפילו אמר לא מכבר: "לניימאר יהיה סיכוי טוב יותר לזכות בכדור הזהב אצלנו". רמז עבה מזה לא יכול להיות.
זידאן יודע שמעתה ועד פברואר הוא חייב לשמור את הקבוצה שלו בפוקוס, כי אם התבוסה בקלאסיקו תייצר ויברציות שליליות בקבוצה, זה רק יקל את המלאכה על ניימאר וחבריו. כן, החודשים הקרובים יהיו גורליים מאוד עבור ריאל מדריד ולא פחות עבור זינדין זידאן. המאמן הצרפתי ירצה להוכיח לכל העולם שמה שקרה בשבת בצהריים היה תאונה, ושהוא יודע איך להחזיר את הקבוצה למסלול הנכון. חובת ההוכחה היא עליו.
