לפני שמדברים על ליאו מסי, בואו נדבר על עובדות באשר לסגנית האלופה. כן, תתחילו להתרגל לסטטוס הזה, כי הוא לא קורה בכל שנה, ודאי לא מאז הכניסה של הקטארים לכדורגל הצרפתי. פ.ס.ז' תפתח את העונה עם התואר המפוקפק - סגנית האלופה - לאחר כישלון חרוץ בעונה שעברה ואובדן הכתר לליל המפתיעה. סגנית האלופה היא אפילו לא אלופת האלופים, שכן מחזיקת הגביע והקבוצה העשירה בצרפת הפסידה לאלופה, כן שוב ליל, במשחק שנערך בתחילת החודש בבלומפילד.
קיץ 2017 היה האחרון שבו פאריס מצאה את עצמה בסיטואציה דומה. וכמו כל אימפריה שחווה עונת אכזבה עצומה, נעשה מאמץ אדיר כדי לשנות את הסטטוס הזה ואין דוגמא טובה יותר מזו שלפניכם. נאסר אל חליפי, הבעלים, רשם את הצ'ק הכי מפורסם בעולם הכדורגל - 226 מיליון יורו - והביא את ניימאר מברצלונה על תקן השחקן היקר בעולם. באותם ימים חמים צורף גם קיליאן אמבפה, כוכב האלופה דאז ממונאקו - על סכום של 180 מיליון יורו בארבעה תשלומים. עד עצם היום הזה מדובר ברכישות הכי גרנדיוזיות בהיסטוריה של המשחק.
בימי הקורונה וכאשר רוח הפייר פליי עדיין מרחפת, פ.ס.ז' פועלת בצורה מעט יותר 'שפויה' ומאוזנת והקיץ עבדה בצורה יסודית מאוד: אשרף חכימי אומנם עלה 60 מיליון יורו - סכום גדול עבור שחקן הגנה, אבל יתר החדשים הגיעו בחינם. ג'יג'י דונארומה ממילאן, סרחיו ראמוס מריאל מדריד וג'ורג'יניו וינאלדום מליברפול. כולם לדברי המאמן מאורסיו פוצ'טיניו - "שחקנים עם מנטליות נכונה וניסיון עבר מוכח" - שאמורים לעבות את אחד הסגלים המרשימים ביותר באירופה ולחתור לניצחון בכל מחיר בליגה ובעיקר בליגת האלופות.
אם אפשר לשים את האצבע על מכנה משותף רחב לכל הארבעה, הרי שמדובר בווינרים. סרחיו ראמוס כבר כתב על זה פרקים מיוחדים באותיות של זהב בהיסטוריה של ריאל מדריד (עם ארבעה תארי צ'מפיונס ליג) ונבחרת ספרד. חכימי מגיע על תקן, כנראה המגן הימני הטוב ביותר באירופה, אחרי עונת אליפות קסומה עם אינטר. וינאלדום היה שותף לאליפות הראשונה של ליברפול אחרי 30 שנה וזכה בליגת האלופות (בשלוש השנים האחרונות) ואילו דונארומה מגיע כאלוף אירופה עם נבחרת איטליה והשוער המצטיין של היורו.
ועכשיו שוב צץ הנושא שמסעיר את הכדורגל העולמי. פ.ס.ז' בנתה את הקיץ האחרון מתוך מחשבה שמסי יישאר בברצלונה, שהרי הוא כבר דחה אותה בקיץ הקודם - ונשאר בקאמפ נואו אחרי יצירת טלנובלה ספרדית-ארגנטינאית. כעת עורכי הדין ורואי החשבון המיומנים של המועדון ינסו לגשר על הפערים, כשנפתחה הזדמנות (פז?) חדשה. עכשיו, כשזה מאוד קרוב להפוך למציאות, הפנומן הארגנטינאי יגיע כמובן בחינם אבל בשכר עצום שספק אם בכלל ניתן לשלמו באקלים הכלכלי הנוכחי. גם כך, צריכה פאריס לשחרר עוד 3-4 שחקנים (ביניהם פאבלו סרביה, טילו קרר, אנדר הררה, עבדו דיאלה) על מנת לפנות מקום בתקציב, ללא קשר לבואו האפשרי (או הבלתי אפשרי) של גדול שחקני תבל.
בדיוק לפני 10 שנים, וסליחה על ההשוואה, הביאה פ.ס.ז' את הרכש הגדול הראשון שלה בעידן הקטארי - חאבייר פאסטורה - שאומנם לא הפך לסופרסטאר של ממש, אבל פתח את הדלת לעוד עשרות עסקאות ענקיות שהציבו את המועדון בחוד החנית של הכדורגל האירופי. מעבר אפשרי של מסי ישנה כמובן את כל התמונה ובקונסטלציה מסויימת אולי נראה על כר הדשא את הגאון הארגנטינאי לצד שני השחקנים היקרים בעולם - התקפה שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם, שכן אמבפה יישאר העונה בפאריס, וזה כבר די ברור וניימאר חתם על חוזה חדש. וגם אם זה לא יקרה, פ.ס.ז' שיכללה את עצמה והשתדרגה באופן כזה, שכל דבר פרט לאליפות וזכיה בליגת האלופות העונה, ייחשב לכישלון.
