אומרים שקשה לדמיין את הליגה הספרדית ללא ליאו מסי. כמעט 17 שנה עברו מאז הפרעוש דרך לראשונה על הדשא בקאמפ נואו ושינה את המסלול של ברצלונה ולה ליגה לתמיד. אז ברשותכם, נגלול אחורה בזמן ונזכר מה היה פה בעונה האחרונה לפני שזה קרה: ולנסיה היתה אלופת ספרד, רפא בניטס היה באופנה, רונאלדו הברזילאי סיים כפיצ'יצ'י, בברצלונה שיחקו אז אדגר דוידס, גאבי ורושטו רצ'בר, דפורטיבו לה קורונה הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות, פורטו של ז'וזה מוריניו הדהימה וזכתה במפעל ויוון הוכתרה לאלופת אירופה. כן, זמנים אחרים לגמרי.
מעבר להיותו, כנראה, הכדורגלן הגדול אי פעם, להפיכתו למלך שערי ברצלונה בכל הזמנים, ליצרן על של דריבלים, בישולים, למכונת התארים, לסמל התיירות של ברצלונה, מסי וכמובן זמן קצר לאחר מכן כריסטיאנו רונאלדו, הציבו רף גבוה שמשך את כל הקבוצות הספרדיות כלפי מעלה. אם בשנה שקדמה להגעתו של המשיח, ולנסיה זכתה באליפות עם 77 נקודות, היום זה בקושי היה מספיק לה כדי לסיים שלישית עם הפרש שערים עדיף על סביליה. בימים אלו פחות מתואר אירופי אחד בשנה או עליה לגמר ליגת האלופות, מהווה כישלון עבור הקבוצות הספרדיות, שהפכו לשליטות הכדורגל ביבשת הישנה.
ז'ואן לאפורטה, נשיא ברצלונה, סיפר במסיבת העיתונאים הדרמטית בשבוע שעבר כי "אין שחקן גדול יותר ממועדון" ונימק את ההסברים לעזיבתו של מסי בכך שהקטאלונים לא יכולים לעמוד בחוקי הפייר פליי של הליגה, בעניין חריגת המשכורות, ובכך בחר להציל את עתיד המועדון, שיש לו אגב פחות עוקבים (99 מיליון) מהכוכב עצמו (240 מיליון) באינסטגרם. ההתנהלות הכלכלית הבעייתית של ברצלונה היא כמובן לב הסיפור, אבל החזאים מספרים כי המועדון עלול להנזק קשות עם לכתו של מסי. שווי המותג של בארסה צפוי לצלול ב-11 אחוזים וב-137 מיליון יורו כתוצאה מירידה במכירות של מרצ'נדייז, כרטיסים וכו'.
העזיבה של מסי היא רעידת אדמה מבחינת הליגה הספרדית, ולא פחות עבור בארסה ומיליוני המעריצים שלה, שחלקם לא מכיר את המועדון בלעדיו. כאמור, היא מגיעה בזמן הגרוע ביותר, עדיין בתוך מגפת הקורונה. ללא קהל במגרשים, ההכנסות של לה ליגה קוצצו ב-29.7 אחוזים ל-3.5 מיליארד יורו ב-2020/21. בעונה הקרובה יחזרו האוהדים בתפוסה של עד 40 אחוז בלבד, לעומת מדינות אחרות כמו אנגליה שיהנו מתפוסה מלאה, וכסף מלא בכיסים (הכל יחסי כמובן). במשחק הפתיחה של ברצלונה מול סוסיאדד אושרו רק 30 אלף אוהדים, כולם חברי מועדון, בקאמפ נואו.
הליגה הספרדית הגיעה לנקודת שיא במכירת זכויות השידור האחרונות שעמדו על 3.5 מיליארד יורו, והן עדיין לא מתקרבות להסכם חסר התקדים של הפרמיירליג. המציאות החדשה של המגיפה, ביחד עם אובדן הכוכבים כמו מסי ורונאלדו, שהיו חלק מהחבילה בהסכם הקודם, עלולה להוביל למצב של ירידה במכירה הבאה, שמתכוננת החל מעונת 2022/23. ההערכות הכלכליות מדברות על כך שחברות התקשורת טלפוניקה ומדיה-פרו יגישו הצעה נמוכה יותר ב-15 או 20 אחוז פחות. וכל זה בלי לדבר על הנסיגה הצפויה של ספונסרים, תיירים והכנסות אחרות של ברצלונה והליגה.
מעבר לנזק התדמיתי והכלכלי, יש כמובן את השאלה המקצועית. כיצד יראו הקבוצות הספרדיות, מה יעלה בגורל ברצלונה? מאחר שאין תמורות משמעותיות אצל היריבות, אפשר להניח שהקטאלונים ימשיכו להאבק על האליפות המקומית, אבל באירופה יהיה לה קשה שבעתיים - בטח שעם מסי הגיעה רק לשמינית הגמר בעונה החולפת. ראו מה קרה לריאל מדריד מאז שנפרדה מרונאלדו לטובת יובנטוס: בשלוש השנים הללו שהבלאנקוס נעדרו מגמר ליגת האלופות, הקבוצות הספרדיות איבדו את ההגמוניה לאחר 8 שנים, כשבעונה החולפת הפרמיירליג כבשה את המקום הראשון בדירוג של אופ"א.
הליגה הספרדית הצליחה בשנים האחרונות להיות תחרותית ומשגשגת למרות הפערים הכלכליים הגדולים שנפערו בינה לבין הפרמיירליג, אך הכוח שלה הולך ודועך מעונה לעונה, ונטישת שחקנים מצטיינים לפרמיירליג מגולמת באופן ניכר גם בנבחרת הספרדית. כמובן שהשיא מגיע בקיץ הזה, עם אובדן הנכס המשמעותי ביותר של הליגה. יש שיאמרו כי למסי לא נותר עוד הרבה שנים לשחק וברצלונה היתה כבר אמורה להכין את הקרקע לכך. אבל יורש, זה כבר ברור, לא ממש יגיע בקיץ הקרוב. כמו במקרה של ריאל מדריד, שלא מילאה את החלל לאחר מכירתו של רונאלדו לסריה A ובשנתיים האחרונות לא הוציאה אפילו סנט על שחקן רכש, כלשהו.
המצב הנוכחי מסביר מדוע בארסה וריאל כל כך דחפו להקמת הסופרליג, שהן עדיין שייכות לה, ברמה ההצהרתית, ומייחלות להקמתה. זה גם מסביר מדוע לפני כחודש יו"ר ההתאחדות הספרדית, לואיס רוביאלס, העלה רעיון של שינוי פורמט הליגה, הקטנת מספר הקבוצות, הגדלת מספר המפגשים בין אותן קבוצות (כלומר יותר משחקי קלאסיקו) ומחשבה על ייצוא המשחקים הגדולים למדינות אחרות כמו ארה"ב. שתי הגדולות של הכדורגל הספרדי גם מתנגדות להסכם החדש של קרן ההשקעות CVC שעומדת לרכוש כ-10 אחוז ממניות הליגה עבור 2.7 מיליארד יורו. ובסופו של דבר, לא צריכה להיות לנו מידה של רחמים, הן יאכלו את מה שבישלו.
אי אפשר לסיים בלי מידה של אופטימיות. הכדורגל, כמו שאתם מכירים אותו, מלווה במחזוריות של גאות ושפל. הדינמיקה יכולה להשתנות בכל זמן נתון ואם לא הקיץ, אז בקיץ הבא. הרי שבקונסטלציה שבה בעתיד (הנראה לעין), קיליאן אמבפה יחבור לריאל מדריד וארלינג הולאנד לברצלונה, ההערכות הכלכליות והמקצועיות של הליגה יקבלו טוויסט חדש. כרגע נסתפק בדויד אלאבה, ממפיס דפאי, קון אגוארו ורודריגו דה פול, שחקני הרכש הבולטים של קבוצות הצמרת בעונת 2021/22. זה אולי אפור, אבל חשוב לזכור, שהיו חיים גם לפני מסי. הליגה היתה סופר תחרותית והאלופה לא היתה בארסה או ריאל. ממש כמו בפתח העונה הנוכחית. למרות הכל, מותר ורצוי להתרגש גם מזה.
