ה-26 במאי 2019 היה אמור להיות רגע מכונן בהיסטוריה של ולנסיה. השחקנים של מרסלינו הפתיעו את ברצלונה הגדולה 1:2 וזכו בגביע המלך בפעם הראשונה אחרי 11 שנים. פחות משלושה חודשים לאחר מכן, אותו מאמן שהונף אל על ע"י שחקני הקבוצה לאחר הזכיה בתואר הנשגב, הודח בבושת פנים על ידי ההנהלה. מדובר היה בסכסוך מתמשך בינו לבעלים פיטר לים והנשיא אניל מורטי על מדיניות הרכש של המועדון, אך בעקבות הפיטורים הבלתי פופולרים, שהעלו את חמתם של השחקנים והאוהדים, מרסלינו החליט לשבור שתיקה וחשף צד מעוות במיוחד באופן קבלת ההחלטות של הבעלים, פיטר לים.
"אני יודע שפוטרתי בגלל הגביע. במהלך העונה קיבלתי מסרים מההנהלה לוותר על התואר הזה ולהתרכז בליגת האלופות. אבל הגביע היה חשוב לנו, לשחקנים ולאוהדים. לאחר שזכינו בגביע, לא קיבלתי קרדיט מהבעלים פיטר לים. הוא רק בירך אותי על כך שהצלחתי להגיע לליגת האלופות". בהנהלה כיוונו לסיים במקום הרביעי בשביל להעפיל לליגת האלופות המבטיחה כסף גדול, אך כאמור מרסלינו ו-ולנסיה הצליחו לעמוד גם במשימה הזאת (עונה שניה ברציפות) ולרקוד על שתי חתונות. כל זה לא מנע מלים לשלוח את מרסלינו הביתה כבר בספטמבר ולמנות את אלברט סלאדס, חסר הניסיון במקומו.
את ההדרדרות המקצועית היה קשה מאוד לבלום. סלאדס היה שותף להדחה הברוטאלית מליגת האלופות לאחר שתי רביעיות שספג מאטאלנטה בשמינית גמר ליגת האלופות. זמן קצר לאחר שחזר מפגרת הקורונה, אקס ריאל וברצלונה קיבל את מכתב הפיטורים ונכון למחזור אחד לסיום העונה, העטלפים, עם המאמן הזמני הנצחי וורו על הקווים, ניצחו רק פעמיים בשבעה מחזורים ונראים כבויים. תשכחו מליגת האלופות ב-20/21, לוולנסיה המדורגת שמינית סיכוי קטן להגיע אפילו לליגה האירופית. אבל הרע עוד לפניה.
לפי הדיווחים השבוע ברחבי ספרד, הנהלת ולנסיה הודיעה לשחקנים הבאים לחפש קבוצה: פרנסס קוקלאן, הקפטן דני פארחו וג'פרי קונדוגביה, אליהם כבר הצטרף אסקייאל גראי שסיים חוזה בסוף יוני והעביר ביקורת קשה על ההנהלה. גם דניס צ'רישב, יספר סילסן וקווין גמיירו לא בתכניות. וזה עוד לא הסוף, בקבוצה שוקלים למכור את רודריגו (קיץ שלישי רצוף שהוא על המדף), גונסאלו גדש והכישרון העולה החדש, פראן טורס, שעל פי הדיווחים עשוי לחבור לפפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי. מכירת חיסול, הלכה למעשה. מהסגל המוכשר והאיכותי אותו אנחנו מכירים היום עלולים להשאר רק קרלוס סולר, חוסה גאיה, גבריאל פאוליסטה, מקסי גומס וקאנג אין, הקוריאני הצעיר, בן טיפוחיו של הפטרון, לים.
ההיגיון היחיד שאפשר למצוא בשגעון הוולנסיאני, הוא ההיבט הכלכלי. לפי אל פאיס, משבר הקורונה החריף ואי העפלה לליגת האלופות יחייבו את הקבוצה למכור שחקנים בשווי 100 מיליון יורו בשוק ההעברות הקרוב על מנת לאזן את התקציב ושכר השחקנים יקוצץ ב-20 אחוז. החובות של המועדון כבר הגיעו ל-560 מיליון יורו, מה שמעיד שהמצב הכלכלי של המועדון עדין במיוחד. ללא הכנסות מאירופה ומכירת מנויים, נראה שוולנסיה הולכת לתקופה פיננסית מאוד בעייתית. "הם רוצים למכור את כל השחקנים ולבנות קבוצה חדשה בזיל הזול", נכתב במארקה.
לים, שקנה את המועדון ב-2014 והציל אותו מפשיטת רגל, הסתמן אז כמשיח החדש שאיתו ולנסיה יכולה לחלום בגדול. אך ככל שעובר הזמן, הסינגפורי מתגלה כנמר של נייר ונחשב לבעלים הגרוע ביותר בכדורגל הספרדי. הוא מתערב מקצועית בסגל, ממנה מאמנים הזויים (גארי נוויל), יש לו טעם רע בבחירת יועצים ואנשי מקצוע והוא חסר סבלנות. הוא כבר פיטר שישה מאמנים בתקופת כהונתו, עוד שישה מנהלים ספורטיבים החליפו כיסאות ואפילו שני נשיאים שונים עבדו תחתיו. סיפור קטן שממחיש הכל התגלה בפיטוריו של סלאדס ביוני. המנהל הספורטיבי ססאר סאנצ'ס הודיע בבוקר לשחקנים כי המאמן יישאר. בערב הוא קרא בתקשורת שוולנסיה פיטרה את סלאדס ובתגובה החליט למסור את המפתחות.
יכול להיות שיותר נוח ללים לבצע את מכירת החיסול הזאת בימים שאין אוהדים ביציעים, אבל התסיסה נגדו בקרב הקהל צפויה לגבור בתקופה הקרובה (בטח עם המכירה הצפויה של פארחו וטורס) ואפילו אגדות העבר לא יכולות לשתוק לנוכח המצב הכאוטי. "האם אני סומך על פיטר לים? ממש לא. אני קורא לו למכור את הקבוצה ולהשאיר אותה כמו שהיתה מקודם. רעה, אבל לפחות שמחה. עכשיו המצב ממש מחורבן", תקף שחקן העבר, מריו קמפס. אם במקרה תהיתם, אז לים לא מתכוון למכור את הקבוצה.
במהלך כל שנות שלטון לים במסטאיה, הוא לא השכיל לקרוא תיגר על ברצלונה, ריאל מדריד ובקושי על אתלטיקו מדריד, אבל החל מהעונה הבאה נראה גרסה הרבה יותר מצומצמת ורזה של ולנסיה. ממועדון קבוע בליגת האלופות ובליגה האירופית לכזה שבקלות עלול למצוא את עצמו סתם במקום רע באמצע הטבלה וגרוע מכך. ולנסיה אולי ניצלה מפשיטת רגל בזכות לים, אבל היא עלולה לחזור בדיוק לאותה נקודה, אם לא כלכלית, אז לפחות תדמיתית ומקצועית.
זהו פיטר לים, הבעלים הגרוע ביותר בכדורגל הספרדי. מאז שרכש את ולנסיה ב-2014, מונו תחתיו שבעה מאמנים, שישה מנהלים ספורטיבים, שני נשיאים והשיא הגיע השבוע: שחרור חצי קבוצה. האיש שהציל את העטלפים מפשיטת רגל, מדרדר אותה לאותו מקום (אם לא כלכלית, אז לפחות תדמיתית/מקצועית) pic.twitter.com/O8ZAelNGst
— Dani Porath (@DaniPorath) July 16, 2020
