נשיא ריאל מדריד, פלורנטינו פרס, היה ידוע במשך שנים בחיבתו לרכישת שחקנים בעלי שם. הוא אהב להפתיע ולהוציא לפועל עסקאות שאף אחד לא מאמין שיקרו. תחת כהונתו, השמות הגדולים בעולם נחתו בסנטיאגו ברנבאו ונראה היה, לפעמים, שהשיקול השיווקי גובר על המקצועי. אלא שבשנים האחרונות, הנשיא האגוצנטרי שינה כיוון. מאז קיץ 2015, מדיניות המועדון היא לרכוש שחקנים צעירים, רצוי מקומיים, במחשבה לעתיד, כששיא התהליך היה במינוי ז'ולן לופטגי למאמן.
מאמן ספרד הצעירה והבוגרת בעבר אימן את מרבית השחקנים הספרדים בסגל, ומינויו היה הבעת אמון בהם. איסקו, חביבו מתקופת הנבחרות ושחקן שהוכיח את עצמו ברמות הגבוהות ביותר, אמור היה להפוך לפנים של המהפכה. אך שנה עברה, וניתן להכריז שהניסוי נכשל. הצעירים זכו ליותר דקות, ואיכזבו. לופטגי פוטר כבר באוקטובר. אלופת אירופה בשלוש השנים שלפני כן איבדה את התואר, וסיימה במקום השלישי בליגה, 19 נקודות מאחורי האלופה והיריבה הנצחית ברצלונה.
פרס שב לסורו, הוציא סכום שיא של 303 מיליון אירו על הרכש העונה, והיד עוד נטויה וכדי לאזן את התקציב, אותם ספרדים מבטיחים נמצאים כעת על המדף. במקרה של יורנטה וסבאיוס לא מדובר בהפתעה, אך גם איסקו, מי שהיה אמור להיות המנהיג עד לא מזמן, נכנס לרשימת ההעברות.
מוגבל טקטית
עד לא מזמן, לכולם היה ברור שאיסקו בדרך הנכונה. בעונת 16/17 החליט המאמן זידאן להעניק לו יותר אשראי בהרכב, ובכדי להוציא ממנו את המיטב שינה מערך במיוחד עבורו – מ-4:3:3 הספרדי המסורתי, ל-4:1:2:1:2, המכונה שיטת היהלום. בשל כך, הקבוצה הסתמכה פחות על התקפות מעבר מהירות ויותר על פריצת הגנות היריב ממרכז השדה.
הצבתו של איסקו כשחקן חופשי, ללא משימות הגנתיות, אפשרה לו להציג את הטכניקה העילאית ויכולת הכדרור המרהיבה בדרך לשער. "הוא יכול לעשות דברים שאחרים לא יודעים לעשות", החמיא זידאן. "אני שמח שהוא מראה זאת כעת על כר הדשא". הוא בישל 9 שערים והוסיף לכך 11 גולים, יותר ממה שכבש בשתי העונות הקודמות יחדיו. אלא שבעונה שלאחר מכן, היריבות החלו לחשוף את שיטת היהלום של ריאל במערומיה. בשיטה זו, האגפים חשופים עקב חסרון בשחקנים שיעזרו למגינים. ואם בעונה שלפני כן קרבחאל ומרסלו הצליחו לסגור את החורים, ברגע שהם חוו ירידה ביכולת, היריבות הביכו את הבלאנקוס שוב ושוב.
בניסיון לבלום את המפולת ולהחזיר את האיזון, המאמן הצרפתי חזר ל-4:3:3 בו לאיסקו פשוט אין מקום. הספרדי לא מספיק מהיר ודינמי בכדי לשחק כקיצוני באגפים, ומאט את משחקה של קבוצה. העמדה הטבעית שלו היא במרכז המגרש, כקשר התוקף בשלישייה באמצע. אך במערך 4:3:3, מצופה מהשחקן בתפקיד הזה להשתתף בנטל ההגנתי. בין אם ללחוץ על שחקני היריבה ובין אם לחסום קווי מסירה, בטח בקבוצה כריאל מדריד, שלרוב מתהדרת בשלישייה התקפית שפחות משתתפת במאמצים הטקטיים. לעומת מודריץ', שהוכיח את יכולתיו בתפקיד זה בצורה נפלאה, איסקו הראה שבפן ההגנתי הוא לוקה בחסר.
אם בעבר זה לא הדאיג את ראשי ריאל, בגיל 27 כבר ציפו ממנו לראות שיפור בתחום. פרסומים אודות אכזבת זידאן מאיסקו צצו עוד לפני שהצרפתי עזב, ולאחר שהמאמן חזר, הקשר איכזב בכל הזדמנות שניתנה לו. תחת לופטגי הוא נחל הצלחה מסוימת, אך בהמשך פיספס ארבעה משחקים בשל דלקת בתוספתן. כשהחלים, לופטגי פוטר ותחת סנטיאגו סולארי איבד את הקרדיט. הארגנטינאי דרש משחקניו משחק מהיר וישיר, ולא אהב את הסגנון מלא הכידרורים של הקוסם.
בנוסף, בתקשורת הספרדית טענו כי המאמן לא אוהב את חוסר המחויבות של הקשר למשחק ההגנה, וזה התווסף לפרסומים עוד מהעונות הקודמות, לפיהם שחקנים מקבוצתו חושבים שהוא עצלן ולא ממושמע. "כדורגלן חייב לתת 100 אחוז מעצמו בכל אימון כדי שיוכל לעמוד לרשות הקבוצה בכל מצב", טען סולארי, וכשנשאל בנוגע לציוץ של איסקו – בו רמז הקשר שהוא לא משותף עקב סיבות לא מקצועיות – ענה כי "כדורגל מסתמך על כישרון, אך גם על עבודה קשה. כולם צריכים לעבוד קשה בכדי לשחק". וכך נוצר מצב שבעונה בה ריאל הייתה אמורה להיות הקבוצה של איסקו, הוא הפך לשחקן ספסל.
מעמד שונה לחלוטין
כעת, מי שלפני פחות משנתיים חתם על חוזה עד 2022 עם סעיף שחרור של 700 מיליון אירו, מוצב למכירה ע"י זידאן, המאמן שתחתיו פרח. פול פוגבה וכריסטיאן אריקסן מועמדים להגיע על המשבצת שלו. מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, פ.ס.ז', נאפולי ויובנטוס של רונאלדו הן בין הקבוצות שהוזכרו כמועמדות לקלוט אותו, אחרי שבעבר התעניינה בו מנצ'סטר סיטי. עם זאת, על פי התקשורת הספרדית, השחקן עצמו מעוניין להישאר כחלק מסגל הבלאנקוס בעונה הבאה, גם כשחקן ספסל.
המשאלה שלו להישאר במדריד נובעת אולי מכך שהוא עדיין נחוש להשלים את המשימה ולהפוך לשחקן הרכב קבוע בריאל או שפשוט הוא לא רואה סיטואציה טובה יותר עבורו. גם העובדה שהוא ובת זוגו מצפים לילד עוזרת להחלטה, אבל כרגע לא בטוח שזה תלוי בו. כל קבוצה בה ישחק תזכה בכישרון יוצא-דופן, אך כזה שזקוק לחופש פעולה ממאמנו. שחקן שצריך לבנות סביבו את שיטת המשחק, אך יכול להביא להתקפה של קבוצתו יצירתיות שמעטים יכולים לספק. בין אם ישאר ובין אם יעזוב, הקוסם יצטרך לתפוס את עצמו בידיים, אחרת הקסם יפוג.
