במשחק הכדורגל לא מנצחים בלי לכבוש שערים. וכמו שהקלישאה הקלאסית אומרת: מי שלא כובש, נענש וסופג בצד השני. הערב (רביעי) קיבלנו דוגמא מצוינת באחד ממשחקי הקלאסיקו המרתקים של השנים האחרונות, בו ברצלונה ניצחה 0:3 את ריאל מדריד בברנבאו ועלתה לגמר גביע המלך אחרי 1:4 בסיכום הכללי.
דווקא המארחת שלטה בקצב לאורך כל המחצית הראשונה, והגיעה להרבה הזדמנויות, אך לא כבשה. ויניסיוס, שהיה השחקן המסוכן ביותר על הדשא וניסה להראות למה שווה לסנטיאגו סולארי לתת לו קרדיט, לקה בסיומת והרבה להחמיץ. גם את מארק אנדרה טר שטגן ראוי לציין, אחרי סדרת הצלות שעזרה לו לשמור על שער נקי.
במחצית השנייה הבלאנקוס נענשו, ולואיס סוארס לצד עוסמאן דמבלה היו אחראיים לאחת ההשפלות הקשות שהקהל הלבן חווה במשחק ביתי. בשלושת האיומים על המסגרת כבשו הקטאלונים שלושה שערים, כאשר סוארס רשם צמד (50 ו-73) בעוד רפאל וראן הרס לו שלושער עם שער עצמי (69). דמבלה היה אחראי עם בישולים של שני השערים הראשונים.
מה שכל הקהל בוודאות יזכור מהערב הזה הוא ה"פננקה" שסוארס שלח מהנקודה הלבנה בשער האחרון. החלוץ השלים את ההשפלה עם צ'יפ מעל קיילור נאבאס, וחגג עליה לגמר הקופה דל ריי בקלילות, אחרי ה-1:1 הביתי שמעט הלחיץ את ארנסטו ואלוורדה. האורוגוואי עם 11 שערים במשחקי קלאסיקו, וברצלונה הגיעה ל-100 שערים בכל המסגרות העונה בזכותו.
דווקא ליונל מסי, שרשם את ההופעה ה-40 שלו במשחקי קלאסיקו בקריירה, לא בלט הערב, ובפעם השמינית (מתוך 8 הזדמנויות) לא כבש מול ריאל במשחק גביע. מנגד, סולארי, מאמן ריאל, העדיף לפתוח עם גארת' בייל על הספסל, בצל השמועות על עזיבתו הצפויה של הוולשי. ייתכן כי זאת הייתה החלטה לא חכמה במיוחד, שכן ההתקפה של הבלאנקוס אכזבה מאד.
