מאות אוהדים חיכו לשחקני ברצלונה לאחר אימון פתוח של הקבוצה. השחקנים החלו לצאת החוצה עם המכוניות שלהם ממתחם האימונים, כשרבים מהם עצרו וחלקו כבוד עבור הממתינים. תורו של ארדה הגיע והוא החל לצאת לאט עם מכוניתו מן המבנה.
ההיגיון הבריא אמר שלאור מצבו הרגיש בקבוצה, סביר יהיה להניח שהוא לפחות ינסה לתקן את המעוות עם מעט האוהדים שנשארו נאמנים לו. אבל ארדה רק האט טיפה עם הרכב, נזהר שלא לדרוס אף אחד מהאוהדים והמשיך בדרכו הסלולה הרחק מן ההמון, גבוה במגדל השן שלו. קללה בקטאלונית נפלטה אל האוויר מכיוון אחד האוהדים, אך טוראן שספר כבר חמש שנים בספרד ועדיין לא השכיל ללמוד ספרדית או קטאלנית, ככל הנראה לא נתן לה פרשנות מסוימת.
זה לא סוד שברצלונה התקשתה לנער מעליה את כובד החוזה של טוראן, 8 מיליון יורו לעונה לפני בונוסים. הרושם שהותיר הטורקי על ברצלונה שואף לאפס, בעוד מד השכר שואף לכדי 70 מיליון יורו שנשפכו על השם ארדה טוראן, צעצוע תעמולתי של ברתומאו שהתגלה כחרב פיפיות. להוציא מספרת יוצאת דופן מול חטאפה וצמד שערים מפתיע בסופר קופה מול סביליה אשתקד, טוראן לא החזיר אפילו מעט מהסכום המופרז שנשפך עליו. נוסף על כך, הנזק שהביא עלה על התועלת המועטה.
אם נשאל את האוהדים הקטאלונים, ההפסד 2:1 בקלאסיקו אשתקד בקאמפ נואו ל-10 שחקנים של ריאל נפל על כתפיו של הטורקי, שנכנס כמחליף ונראה כצל של עצמו. "אי אפשר להפיל את כל האשמה על שחקן אחד", גונן עליו אז לואיס אנריקה לאחר המשחק, אך זה לא עזר בלרכך את מערכת היחסים המתוחה בין הטורקי לאוהדי ברצלונה. מחוץ לכר הדשא, בכל יום פורסמו דיווחים על הקריסה המנטאלית של הטורקי, כשבמרכזה התמכרות של טוראן לחיי הלילה הפרועים בקטאלוניה, שהובילה למחלה כרונית של איחורים קבועים לאימונים והשמנה.
כך, הקשר זכה בתקופתו בברצלונה בכבוד המפוקפק להיות במקום הראשון מבין שחקני ברצלונה, בטבלת הנקנסים על עבירות משמעת. מתי שכבר הגיע בזמן, טוראן נטש את האימון מוקדם בהצגת טענות מגוחכות. חוסר החשק התלווה לחוסר מקצועיות במהלך פגרות קיץ גרגרניות עם עליות דרמטיות במשקל גופו, מה שהוסיף לאנטגוניזם של אוהדי ברצלונה כלפי הרכש היקר.
את הזמן שלא ניצל לטובת הרס עצמי בקטאלוניה, טוראן ניצל כדי להתבזות בטורקיה מולדתו. קפטן הנבחרת נראה עייף במשחקים הבינלאומיים ונמצא מחויך בהפסדים המביכים עם נבחרתו. הוא הגדיל לעשות כשהסתכסך עם המאמן הלאומי פתיח טרים, בצל פרשיית בונוסים כספיים מתוקשרת של התאחדות הכדורגל הטורקית.
השיא הגיע במהלך הטיסה חזרה מהמשחק מול מקדוניה, בו ארדה טוראן אחז בגרונו של אחד העיתונאים על המטוס, הצמיד אותו לקיר וצרח בפניו, אחרי שהשני הזכיר פרשיית כספים נוספת אליה נקשר ביורו 2016.
"מיסטר בונוס" כונה טוראן בתקשורת הטורקית, כינוי עוקצני שמרמז על העיקרון המנחה את הקפטן שלהם. ממחנה האימונים של הנבחרת, הקשר נזרק עקב אותה עבירת משמעת, כשמיד לאחר מכן הוא הדהים ופרש מהמדים הלאומיים. "אני פורש מהדבר עבורו נלחמתי במשך 30 שנה", הוא סיפר, "אין אף אחד שמסוגל לכבד את מה שעשיתי".
עם דרישות שכר מוגזמות ותדמית מוכתמת, טוראן וסוכנו נכשלו בקיץ לשכנע מועדון כלשהו באירופה, להניח את כספו על קרן הצבי ולממן את חוזהו של הטורקי. בשנה שעברה הגיעה במפתיעה הצעה קונקרטית על שולחן ברצלונה, 44 מיליון יורו נכנסו לתמונה, הליגה הסינית היקרה, אך הפחות יוקרתית קראה בשמו של טוראן. אולם ההצעה הזו הסתכמה לבסוף בסירוב מכיוונו של סוכן השחקן. "ארדה טוראן לא הולך לשום מקום. ברצלונה מרוצה ממנו ומאוד מאמינה בו", סיפר הסוכן אחמד בולוט, "השמועות על עזיבה מרגיזות את ארדה, המועדון גם הוא לא אוהב אותן. ארדה רוצה להישאר בברצלונה עד תום החוזה ב-2020".
למרות ההתעקשות הלא משכנעת של אחמד בולוט, טוראן המשיך להתייבש ביציע, כשלכולם היה ברור שאין מנוס מעזיבה. "טוראן יימכר או יושאל מברצלונה בינואר", סוכנו שינה את גרסתו לקראת ינואר, "אני נמצא בשיחות עם ארבעה מועדונים שונים, מהפרמייר ליג, הסרייה א' ומהליגה הספרדית".
דיווחים הצביעו על אברטון כמועמדת בולטת לקלוט את טוראן ואוהדי הטופיז הגיבו בהתלהבות, גם ארסנל גיששה כבר זמן רב בסקרנות. באיטליה העלו את מילאן כמקום נחיתה אפשרי, אך עבור טוראן שפרש באופן לא רשמי מהרמות הגבוהות, האופציה הריאלית ביותר הייתה לחזור הביתה לטורקיה, לחיי הנוחות במולדתו.
תחילה, הוא התלבט האם לסגור מעגל עם גלאטסראיי, אצלה עלה לגדולה, אך בשל העובדה כי פתיח' טרים, המאמן עמו הסתכסך בנבחרת, נמצא כעת בגלא, התסריט הזה נזרק מהחלון מהר מאוד. טוראן יכול היה למצות עד תום את תפקיד הנבל, אותו ביצע בחלקלקות עד עכשיו ולערוק לבשיקטאש, היריבה המיתולוגית של גלאטסראיי. לבסוף בתום מירוץ הצבים הזה בניצוחם של אחמד בולוט וארדה טוראן, הקשר החליט לחתום בבשקאשיר הטורקית. ואם נשאל את אוהדי ברצלונה, מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
טוראן יצר לעצמו מוניטין של פליימייקר נהדר, דריבליסט בחסד עם שתי רגליים זריזות וגם של שחקן למשחקים גדולים, עם שערי ניצחון מרשימים שכבש מול יובנטוס, צ'לסי וריאל מדריד בתקופת הזוהר שלו עם אתלטיקו מדריד, שהפכו אותו לטורקי המצליח ביותר בהיסטוריה.
אלא שימי העבר, לא מזכירים את ההווה של טוראן. כעת, כשאות קלון מודבק על מצחו, הוא בורח מאור הזרקורים וחוזר הביתה בניסיון לשקם את הקריירה ואת התדמית הרעה שנוצרה לו. אם ימשיך לעסוק בהכל חוץ מכדורגל גם בטורקיה, גם אחרוני הנאמנים ל"מיסטר בונוס", כבר לא ייזכרו לו את הרגעים שהפכו אותו לאגדה.
