את יום הולדתו ה-29 העביר ליאו מסי בארה"ב עם נבחרת ארגנטינה. זה היה יומיים לפני ההפסד בגמר הקופה אמריקה סנטנריו לצ'ילה, ואם לא היה די בשברון לב נוסף עם האלביסלסטה, אז שבוע וחצי לאחר מכן הגיע גזר הדין בפרשת המסים.
מספר 10 שהגיע למסור עדות במשפטו יום לפני פתיחת הטורניר, נידון ל-21 חודשי מאסר בפועל יחד עם אביו, חורחה. לפי החוק הספרדי, הוא לא ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח מכיוון שנשפט לפרק זמן של פחות משנתיים, אבל זה לא משנה את העובדה שכוכב ברצלונה ירצה לשכוח את קיץ 2016 כמה שיותר מהר.
מאז הזכייה של הקטאלונים בדאבל בעונה שעברה, מסי גם הספיק לפרוש מנבחרת ארגנטינה בעיצומה של סערת רגשות אחרי ההפסד בגמר, לחזור אליה ולראות את כריסטיאנו רונאלדו חוגג עם ריאל מדריד ופורטוגל. הוא זכה בליגת האלופות בפעם השנייה תוך 3 עונות, ביורו, ואם לא תתרחש סנסציה אז כוכב הבלאנקוס גם יקבל את כדור הזהב וייבחר לשחקן השנה של אופ"א – תואר שהארגנטינאי אפילו לא בין 3 המועמדים הסופיים שלו.
בראייה לאחור, אם מסי היה מתבקש לבחור מתנת יום הולדת מאוחרת, יש סיכוי לא רע שהוא היה הולך על ה- Neuralyzer מסדרת סרטי "גברים בשחור". ה"מחיקון", בתרגום קלוקל לעברית, היה גאדג'ט שבו הסוכנים שגילמו וויל סמית' וטומי לי ג'ונס היו משתמשים כדי למחוק את הזיכרון לדמויות אחרות. לא נראה שמסי היה מתנגד להיות אחת מהן, אבל מכיוון שזה לא יקרה, אירועי החודשים האחרונים מובילים את מספר 10 לעונת 2016/17 בתחושה מעט מוזרה.
זה לא בדיוק רצון להוכיח לאחרים שהוא עדיין השחקן הטוב ביותר בעולם. מצחיק לומר שמי שזכה בכדור הזהב 5 פעמים, הפך למלך שערי בארסה בכל הזמנים בגיל 24 בלבד ומחזיק בשיא המועדון לתארים (29, ביחד עם אנדרס אינייסטה) עוד צריך להוכיח משהו למישהו. אבל השחקן הגדול ביותר שלבש את מדי הבלאוגראנה מאז ומעולם כן מתחיל את העונה הזו עם הרבה יותר מוטיבציה מבעבר. וזה לא מובן מאליו כשמדובר באחד שחתום על כל-כך הרבה פסגות בכדורגל האירופי. "מה שמבדיל את השחקנים האלה מאחרים זו היכולת להמציא את עצמם מחדש ולהיות תחרותיים בכל אימון", אמר לואיס אנריקה על הסגל שלו במסיבת העיתונאים לקראת תחילת הליגה.
בשנים האחרונות, כמו לא מעט משחקני בארסה, גם למסי לא ממש הייתה פגרה חופשית ממשחקי נבחרות. הקיץ הוא שיחק עם ארגנטינה בקופה אמריקה, גם בשנה שעברה וב-2014 היה את המונדיאל, כך שההכנה שלו לעונה לא אופטימלית כמעט על בסיס קבוע. הפעם, לעומת זאת, מסי כן הצטרף לאימונים כבר מתחילת המחנה שקיימו הקטאלונים באנגליה אחרי שהפתיע כשקיצר את חופשתו בשבוע.
זו לא הפעם הראשונה ולמעשה מסי עשה בדיוק את אותו דבר גם בשנה שעברה כשהקדים את שובו בשבוע, וגם אז זה היה אחרי הפסד בגמר הקופה אמריקה עם נבחרת ארגנטינה. החזרה המוקדמת בקיץ 2015 נבעה מתוך רצון להיות מוכן לסופרקאפ האירופי מול סביליה וכוכב בארסה היה בטירוף. הוא הבקיע בשני כדורים חופשיים לראשונה בקריירה באותו משחק כבר ברבע השעה הראשונה, ואחד נוסף שלו הפך לשער הניצחון של פדרו ב-4:5 משוגע בהארכה.
שנה חלפה וגם הקיץ מסי הראה שהוא מוכן לדבר האמיתי עם צמד כולל שער נהדר בכדור חופשי ובישול במספרת ללואיס סוארס ב-2:3 על סמפדוריה. לצערה של סביליה היא הייתה הקורבן הבא ושוב מסי ובארסה חגגו זכייה בתואר על חשבונה. הפעם זה היה בסופרקופה והקטאלונים ניצחו 0:5 במפגש הכפול כשמספר 10 מבשל למוניר אל חדאדי ולארדה טוראן, ואז כובש בנגיחה את השער ה-100 שלו תחת לואיס אנריקה. אגב, זה לקח לו רק 108 משחקים.
מסי וכל היתר
אם מסתכלים רק על בארסה, זה קצת מוזר למי שמביט מהצד לראות את מסי חוזר מהפגרה עם יותר נחישות ומוטיבציה דווקא אחרי עונות שיא בכל מה שקשור להישגים עם הקבוצה. בשנה שעברה הפרעוש הקדים את הצטרפותו לאימונים אחרי טרבל, והקיץ הוא עשה את זה אחרי דאבל. אבל האכזבות עם ארגנטינה הן אלה שיוצרות את הדרייב העצום הזה אצל כוכב בארסה. בשנתיים האלה מסי לא רק כבש 100 שערים, אלא גם בישל 60 נוספים (עם פציעה של חודשיים) והוביל את הקטאלונים לזכייה ב-8 תארים. למעשה, מאז שלואיס אנריקה חזר לקאמפ-נואו כמאמן, אלופת ספרד פספסה זכייה רק ב-2 תארים: הצ'מפיונס והסופרקופה בעונה שעברה.
וזה לא רק שמסי לא מאט את הקצב הרצחני, הוא רק מגביר אותו. דווקא אחרי תארים עם בארסה. במיוחד אחרי הפסדים כואבים עם ארגנטינה. הקטאלונים מנסים, בדרך כלל, לעשות הכל כדי שהכוכב הגדול שלהם יהיה מרוצה – למרות שלמרבה התדהמה הנהלת המועדון עדיין לא האריכה את חוזהו מעבר ל-2018, אבל יש גם משהו חיובי בשברון הלב שמסדרת ארגנטינה לקפטן שלה כבר 3 שנים ברציפות. לפחות מבחינת בארסה. הרצון הזה להשכיח מדי קיץ את מה שהיה, מצליח – איכשהו - לשדרג את מסי ועוזר לו לשמור על העקביות חסרת התקדים הזו. ויעידו רונאלדיניו, רומאריו ואחרים שהיו בטופ ולא הצליחו להישאר שם יותר ממספר שנים, כמה זה קשה.
הקו של מסי הקיץ ובזה שלפניו – להתחיל הכי מהר ולאט לאט להגביר – משפיע גם על שחקנים אחרים בבארסה. בנוסף לארדה טוראן שחזר להתאמן מוקדם יותר בהוראת לואיס אנריקה (ובינתיים נמצא בכושר נהדר) ומארק אנדרה טר שטגן שעשה את זה בגלל המאבק עם קלאודיו בראבו (שכבר הוכרע), גם סרג'י בוסקטס, חאבייר מסצ'ראנו, ג'רארד פיקה וסמואל אומטיטי קיצרו את חופשתם. זה נראה כאילו שבארסה מגיעה לעונה הזו אחרי שנת נפל, אבל היא בכל זאת זכתה בדאבל. ועדיין, התחושה היא שמשהו התפספס בעונה שעברה. עד כדי כך גבוהה רמת הציפיות וגם לואיס אנריקה מודע לזה. "אנחנו חיים בהווה", הוא אמר, "התארים האלה שייכים לעבר".
כמדי שנה, גם הפעם בארסה תסתער על כל התארים. אחרי שעיבתה את הסגל הקצר מהעונה שעברה עם אומטיטי, דניס סוארס, לוקה דין ואנדרה גומש, וכשבחלק הקדמי יש את שלישיית מסי, לואיס סוארס וניימאר שכבשה לא פחות מ-255 שערים תחת לואיס אנריקה, הקטאלונים רוצים לזכות באליפות שביעית ב-9 השנים האחרונות. "אל פיסטולרו" אחראי על 85 מאותם שערים, ו-59 מהם הגיעו רק בעונה שעברה, אבל מסי הוא עדיין זה שמשפיע יותר מכל על המשחק של בארסה בחלק הקדמי.
"בארסה היא ליאו", אמר פפ גווארדיולה שהיה זה שהזיז את מסי מעמדת הקיצוני הימני לזו של ה"פאלסו" (החלוץ המזוייף) בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה ב-2008/09. זה קרה בפעם הראשונה בקלאסיקו המפורסם של ה-2:6 וחזר על עצמו גם בגמר ליגת האלופות באותה עונה, בו הקטאלונים ניצחו את מנצ'סטר יונייטד 0:2 עם שער בנגיחה של מסי. "קו האורך היה מגביל אותו ועוזר ליריבה", הסביר פפ. בהמשך מספר 10 עבר באופן קבוע לעמדת ה"פאלסו", חזר לצד ימין תחת לואיס אנריקה כדי לאפשר ללואיס סוארס להיות החלוץ המרכזי וגם העונה, לפחות בתחילתה, רואים שינוי.
במרבית משחקי ההכנה לעונה הקרובה ובסופרקופה מסי זז יותר למרכז ומשאיר את האגף הימני במספר מקרים לאחד הקשרים - בדרך כלל לדניס סוארס. יכול להיות שכשניימאר, שייעדר מהמשחק מול בטיס במחזור הפתיחה, יחזור מהמשחקים האולימפיים, מסי ישוב לצד ימין, אבל בינתיים הוא מתופקד כמעט כ"10" (קשר התקפי), זז לעמדות אחוריות יותר ומרבה ליצור מצבים לחבריו. "למסי יש לו חופש לנוע לשטחים פנויים במגרש", אומר לואיס אנריקה, "הוא יכול לשחק באגף או מאחורי החלוצים ואנחנו תמיד עושים התאמות לתנועה שלו מסי כי זה עוזר לנו שהוא מעורב במשחק לעתים קרובות".
זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל מסי לא היה מלך השערים בליגה הספרדית מאז עונת 2012/13. הוא עדיין יכולת לכבוש בכמויות ו-41 השערים שלו בעונה שעברה הם עדיין יותר מהעונות הפוריות ביותר בקריירה של תיירי הנרי, סרחיו אגוארו ו-וויין רוני, אבל בארסה פשוט כבר לא צריכה את זה ממנו. הנוכחות של סוארס וניימאר מאפשרת למסי להתמקד גם בדברים אחרים כמו יצירת מצבים ובישולים. מבחינה מספרית זה אולי לא מה שהפרעוש היה מספק פעם, אבל הוא הופך את בארסה להרבה פחות צפויה. בפן הקבוצתי, מסי אפילו שידרג את עצמו.
אחרי שהארגנטינאי הפך למלך שערי בארסה בכל הזמנים, פפ שהיה המאמן באותה תקופה, אמר שמסי דומיננטי בכדורגל כמו שמייקל ג'ורדן היה בכדורסל. ועם המספרים קשה להתווכח. כמעט 12 שנים חלפו מאז שמספר 10 ערך את הבכורה במדי הבלאוגראנה ובפרק הזמן הזה בארסה זכתה ב-29 תארים. לפניו, לקח לה 25 שנים להגיע לכמות הזו – רצף שמתחיל אי שם בעונת 1973/74, זו שבה יוהאן קרויף השחקן הגיע לבארסה.
התואר האחרון של מסי, הסופרקופה, היה גם הראשון שהוא הניף כקפטן בארסה. אין ספק שהוא היה שמח לזכות בתואר אחר הקיץ עם הסרט על היד, אבל כמו שהוא כבר הוכיח לא מעט פעמים, זה לא יעצור אותו. להיפך.
כי כמו שכבר למדו היריבות – כשמסי עצבני, הוא הרבה יותר מסוכן.
Follow @Liraninho