מסביב לעולם: המסע המופלא של מאמן קנדה

באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן.

לראשונה מזה 36 שנים, קנדה משחקת בשלב הבתים של המונדיאל. הקנדים נכנסו לזירה מול אחת הנבחרות החזקות והמנוסות ביותר, בלגיה, ונשארו עם המחמאות. הקנדים החטיאו פנדל, בעטו 22 פעמים לשער (לעומת תשע מנגד) והפסידו 1:0 לנבחרת שסיימה במקום השלישי במונדיאל הקודם, במה שאולי היה יריית הפתיחה של מדינת המייפל לפני המונדיאל הביתי ב-2026.

קנדה אמנם הפסידה, ולא מדובר בסנסציה כמו זאת של ערב הסעודית מול ארגנטינה או יפן מול גרמניה, אבל מדובר בהישג גדול של אחת הנבחרות המבטיחות בטורניר. שחקנים כמו ג'ונתן דויד ואלפונסו דיווייס בני ה-22, או הקשר סטפן אוסטקיו בן ה-25, היו מהטובים על המגרש מול נבחרת מנוסה בה משחקים, כנראה, השוער והקשר הטובים בעולם.

"היה כיף לראות את קנדה הלילה. משחק חי של קבוצה שלא מפחדת ומשחקת לפי האישיות של מאמנה, ג'ון הרדמן. מעניין מתי קבוצות מהפרמייר ליג יתקשרו אליו", כתב הפרשן סטיוארט ג'יימס. הרדמן עצמו אמנם היה מאוכזב אחרי ההפסד, אבל בסיום אסף את שחקניו על הדשא, החמיא להם על המאמץ ואמר להם ש"הם שייכים לכאן. אנחנו הולכים ל****  את קרואטיה. זה הסיפור".

הרדמן, הראשון אי פעם שאימן גם במונדיאל הנשים וגם במונדיאל הגברים, הפך קנדה לאחת הנבחרות המסקרנות בטורניר. הם אולי מגיעים למשחק מול קרואטיה, סגנית אלופת העולם שניצחה את אנגליה וארגנטינה במונדיאל הקודם, כפייבוריטים בהתחשב ביכולת של כל אחת מהמדינות במשחק הראשון. קנדה עלתה למשחק מול בלגיה באותה דרך שבה מאמנה חי את חייו, כפי שאפשר להבין מהציטוט הציורי שנתן בסיום: הרבה יוזמה, ניסיון לשלוט בתנאים ולשחק בדרך שלה, בלי לשים על אף אחד.

בגיל 17, למשל, הוא שאל את הטייסים בתמימות איך הם היו מגיבים אם הייתה פצצה על המטוס. הרדמן נעצר כמובן ברגע שהמטוס נחת. תשע שנים לאחר מכן, אחרי שאימן בקבוצות הילדים של סנדרלנד, הוא החליט לעזוב הכל ולטוס לניו זילנד.

בהתחלה הוא שימש שם כמאמן ילדים ובהדרגה התקדם דווקא לנבחרות הנשים של המדינה מאוקאניה. "חיפשתי הרפתקה, אני ובת זוגי (כיום אשתי) חשבנו שאנחנו מספיק צעירים בשביל אחת כזאת", אמר. הוא הגיע מהנבחרות הצעירות לבוגרות, איתן השתתף פעמיים במונדיאל ופעם אחת במשחקים האולימפיים (טורניר שווה בחשיבותו אצל הנשים, בלי הגבלת הגיל שקיימת בטורניר הגברים).

התקופה בניו זילנד, כך הוא אומר, השפיעה מאוד על יחסי האנוש שלו. "יש פתגם עתיק שאומר ש'אתה צריך לגעת למישהו בלב לפני שאתה נוגע לו ביד', ויישמתי אותו. למדתי הרבה על מנהיגות מהנבחרת ומהתרבות המאורית, כמאמן אתה רוצה להשפיע ולא רק מעמדת הכוח. הרגשתי שקריסטי היל, אחת משחקניותיי, הייתה מנהיגה יותר טובה ממני והייתי צריך להבין שאני לא 'הגבר'. המימד הרוחני הפך את הנבחרת לטובה יותר מסך חלקיה", אמר.

רוב מאמני הכדורגל המבטיחים מגיעים לפסגה בדרך אחרת, לא כמאמנים שהצליחו בנבחרות הנשים וביססו את האימון שלהם על השראה ממאמני ראגבי וטקסים של תרבויות מקצה העולם כמו הרדמן. למרות זאת, הוא המשיך להתקדם וקיבל הצעה מכדורגל הנשים הקנדי.

ב-2011 הרדמן הפך למאמן של הנבחרת הקנדית, ובהדרכתו היא הפכה לאחת הטובות בעולם. השילוב בין כישרון טבעי, הגישה המיוחדת של הרדמן ויכולת אימון טובה. תוך עשור מאז עבר לעיר הדרומית בעולם, כהגדרת, הוא הפך למנהל הטכני של נבחרות הגברים ולמאמן נבחרת הנשים.

הקנדיות, בהדרכתו, הגיעו למקום השלישי במשחקים האולימפיים של 2012 ו-2016.  אחת משחקניותיו, רובין גייל, אמרה בכתבה נרחבת אודות הרדמן ל"אתלטיק" ש"הוא יצר אור בקצה של מנהרה שלא הייתה קיימת לפניו". הוא הדריך את שחקניותיו בעזרת תקווה, אך בדומה למאמנים וכדורגלניות מוצלחים אחרים, הרגיש כאילו יש מעין תקרת זכוכית סביבו כמאמן נבחרת הנשים וכמי שלא היה שחקן או מאמן גברים בשום שלב בקריירה. למרות זאת, קנדה הפתיעה ומינתה אותו למאמן הגברים ב-2018.

הוא הגיע לנבחרת כשהוא שילב בין גישה כמעט אקצנטרית לחיים, לבין יחסי אנוש ושיטות אימון שונות מה"נהוג" בכדורגל גברים. בשונה ממאמנים אחרים כמו לואיס אנריקה או גארת' סאות'גייט הוא לא היה שחקן בחדר הלבשה עם גברים אחרים או אפילו עוזר מאמן באחד, אלא מי שכל חייו אימן נשים וילדים - בשיטות אימון שונות מהאסרטיביות של כדורגל הגברים.

"רוב המאמנים לא אימנו, אלא דרשו. ג'ון שואל את השחקנים שאלות. 'מהאתה חושב שאנחנו צריכים לעשות?'. הוא עוזר לשחקנים למצוא את העומס בעצמם", אמר אליוט דיקמן שאימן לצידו בסנדרלנד. הגישה של הרדמן לכדורגל מזכירה הרבה יותר מורה, או מדריך, מאשר 'מאמן' קלאסי.

לכן הדבר הראשון שהוא עשה בתור מאמן היה להראות לשחקניו קטעי וידאו מסיום האימון, מאשר מהאימון עצמו: השחקנים ראו איך הם מתחלקים באופן טבעי לחבורות קטנות ממבט על, צעד שהם הגדירו כמשמעותי בדרך לגיבוש כנבחרת. "ברגע שדברים מסתבכים הקבוצה הזאת מתפרקת. אם אנחנו לא מתקנים את זה אנחנו לא נגיע לשום מקום".

הגישה הישירה של הרדמן הצליחה לבנות שינוי בחדר ההלבשה, יחד עם חילופי הדורות. הוא נתן מקום בהרכב לג'ונתן דויד ואלפונסו דיווייס בתור בני נוער והרבה ביטחון לשניים מכוכביו הצעירים, שהפכו לחלק מרכזי בדור העתיד הקנדי.

מלבד השחקנים של באיירן מינכן וליל (רגע לפני מעבר למועדון גדול יותר), יש שחקנים כמו סטפן אוסטקיו בן ה-25 שמשחק בהרכב פורטו בליגת האלופות או טיון ביוקנן, בן ה-23 המבטיח מברוז' שהפך לשחקן הרכב בקבוצה שהדיחה את אתלטיקו מדריד מהצ'מפיונס.

כולם הפכו לשחקני הרכב בגיל צעיר, וכולם היו חלק מהקמפיין המרשים של קנדה במוקדמות המונדיאל. הקנדים הצליחו לשמור על הגישה הזאת במונדיאל עצמו. המשחק האחרון של קנדה בגביע העולמי היה מול נבחרת ברית המועצות, אך מול בלגיה הם שיחקו את הכדורגל שלהם בשילוב בין כוכבים (דיווייס ודויד, לו 9 שערים ב-15 משחקים בליגה הצרפתית העונה) ושיטה מהנה לצפייה.

קנדה מניעה את הכדור, יוצרת שטחים לשחקניה וזזה לאורך המגרש כקבוצה. היא יודעת לשחק על מעברים וגם לשלוט בכדור, מה שהופך אותה לקבוצה מסוכנת מול קרואטיה והוביל למחמאות מול בלגיה, במשחק בו הנבחרת לחצה את אחת הנבחרות הטובות בעולם. היכולת של כל החלק הקדמי לרוץ ביחד במתפרצות וליצור יתרון מספרי הייתה משמעותית במיוחד במשחקים אחרים שלה, ואולי תתורגם לשערים בהמשך הקמפיין.

יכול להיות שנראה את זה גם מול קרואטיה, שלא הרשימה בלשון המעטה מול מרוקו. בהתחשב באותו 0:0 מפתיע יש פתאום לקנדים סיכוי לא רע בכלל לשמינית הגמר,אבל רגע השיא של הנבחרת הזאת צפוי להגיע ב-2026. דויד ודיוויס יהיו בני 26, הנבחרת תגיע אחרי טבילת אש אחת במונדיאלים ועוד ארבע שנים עם המאמן המבטיח שלה. יחד עם הביתיות, קנדה יכולה להיות ההפתעה הגדולה של המונדיאל הבא.

אבל כל זה לא מעניין את הרדמן. כשנשאל על כך הוא אמר ש"הגעתי לקטאר בשביל המונדיאל הזה, 2026 עוד רחוקה". זאת הגישה שהפכה אותו למאמן מבטיח במיוחד אחרי שאימן ילדים ונשים בניו זילנד ובקנדה עצמה, והגישה שיצרה נבחרת קנדית חסרת פחד וכיפית לצפייה. בקרוב נראה אם הגישה הזאת תספיק גם בשביל לנצח את לוקה מודריץ'.