השיח סביב המונדיאל בקטאר קיבל תפנית לאור הדיווחים של אנשי התקשורת שנמצאים שם על תחושות לא נעימות. אני לעולם לא מתווכח עם תחושות, לא עם ציפיות ופערים, אבל אני חושב שיש פה משהו גדול מזה.
ראשית כל, צריך להבין את הפער בין התפישה של עולם הספורט את פיפ"א כריבון של עולם הכדורגל. ראיתי את זה גם במחלוקת בין הפועל ת"א לפיפ"א בשאלת חובות הפירוק, בעוד שהעולם המשפטי ראה בזה סוגיה מורכבת, תקשורת הספורט הניחה שהריבון הספורטיבי הוא כל יכול, אלא שפיפ"א היא לא ריבון, היא בסך הכל ארגון, ארגון חזק, מקושר, בעל השפעה אדירה על עולם הספורט, אבל ארגון, שתפקידו העיקרי הוא ניהול תחרויות הכדורגל.
למעשה, זה ארגון שתפקידו העיקרי הוא חברת ההפקה של עולם הכדורגל. חברה עסקית, עם מחויבות לשורה התחתונה, חברה שמארגנת ומנהלת את עולם הכדורגל, מכניסה כסף, מעבירה כסף ויש לה עוצמות שנובעות מהרעיון שהיא ארגון עסקי. מי שרואה ועוקב יודע שיש לארגון הזה גם בעיות, אפשר לראות את חלקם בנטפליקס וזוהי אכן המלצת צפייה.
ברגע שמבינים את מגבלות הכוח של ארגון, כל ארגון עסקי, הציפיות מונמכות, פיפ"א אינה מעל מדינות, אינה מעל חוק מדינה ואינה יכולה לעשות כל דבר ולפתור כל בעיה.
למוסדות שלה יש גם מערכת שיפוטית, יש חוקים ותקנונים, אולם הם כאלו שנועדו לעזור לארגון העסקי להגשים את מטרותיו, לפיפ"א אין פסקת התגברות על החיים עצמם ולכן מפה אפשר להבין את הפער.
מונדיאל הוא הפקה. הפקה גדולה, מרגשת, עוצמתית, אבל הפקה. ארגון מונדיאל דומה יותר לארגון תחרות האירוויזיון, לא לניהול סדרי עולם, כאשר פיפ"א הארגון בוחרת מדינה לארח מונדיאל, היא בוחרת לשתף פעולה עם מדינה ריבונית, היא באה לשת"פ הזה בנחיתות מובנית של ארגון שקושר קשר עסקי עם מדינה, ככה שמונדיאל שאמור להיות מסיבת הכדורגל הגדולה ביותר אינו יכול להיות חוויה קבועה ואחידה, מונדיאל במדינה ערבית יהיה חוויה שונה ממונדיאל במדינה אירופאית וכך הלאה.
גם לממד הזמן יש משמעות, גם לבחירה בעיתוי (חורף מול קיץ) ולכן ברגע שבחרה פיפ"א לקיים מונדיאל בקטאר, היא מראש הגדירה שזה יהיה מונדיאל אחר,. האם העובדה שזה מונדיאל אחר היא פגיעה במחויבות העסקית של פיפ"א לצרכנים שלה? כנראה שכן, אבל זו המציאות, בחירה במדינה גוזרת מראש דינמיקה שונה.
סוג המבקרים יהיה שונה, החיבור עם התרבות והאופי של אותה מדינה מארחת ישפיעו יותר על החוויה מכל הנחיה או שאיפה של חברת ההפקות העולמית, אני חושב שגם אם מקבלים את הנחת העבודה שהבחירה הייתה סופר אובייקטיבית (ומהדיווחים עולה שזה לא המצב), הבחירה משנה את האופי והחוויה של האירוע.
לנו כישראלים, למונדיאל בקטאר יש יתרונות וחסרונות, פיפ"א כופפה את המדינה המארחת לקבל את כל מי שרוצה להגיע, זה לא טריוויאלי, אבל מפה והלאה היא לא יכולה לכפות על הנהג שמסיע עיתונאים להיות "נחמד", היא לא יכולה לשלוט בכל מה שקורה באינטראקציה בין מבקרים ישראלים לכל שאר המבקרים, היא לא יכולה להעלים לתקופת האירוע את המורכבות הגיאופוליטית באזור והיא בטח שלא יכולה לספק לנו כישראלים חוויה דומה במונדיאל היפותטי שהיה מתקיים במדינה אחרת, נוחה יותר.
את הפער הזה אנחנו צריכים לקבל משום שגם מקומות אחרים, פחות מסוקרים, הדילמה הזו של ארגון עסקי גלובאלי צפה ועולה, לא תמיד נקבל את היחס השווה, לא תמיד נוכל לצפות שארגון עסקי יבחר בחירות אובייקטיביות, אתיות עבורנו, הסתדרנו לא רע עם המורכבויות האלה בעבר ונעשה את זה גם בעתיד.
ועדיין דומה שאם נניח את הציפיות בצד, המונדיאל בקטאר הוא גם מקור לאופטימיות, לקטאר הגיעו בפעם הראשונה ישראלים עם דרכון ישראלי, הרי ישראלים עם דרכון זר היו בקטאר גם בלי תעודת עיתונאי. ישראל שלחה משלחת מכובדת לקטאר, מהסושיאל אני למד שעבור המשתתפים החוויה היא מורכבת, הם מצד אחד מרגישים באי נוחות שבאה עם הטריטוריה ומצד שני הם חלק מהמסיבה הגלובאלית על אדמת מדינה שלא מוכנה לקבל אותנו למסיבות אחרות בשטחה.
המורכבות הזאת עוד תפגוש את עולם הכדורגל הישראלי בעוד סיטואציות, פיפ"א לא תוכל לפתור עבורנו את כל הדילמות, כשהייתה לנו בעיה באסיה עברנו לאירופה, כשיש מקום לפתרונות גמישים, הם בדרך כלל נמצאים, במדינות אחרות במרחב הגיאוגרפי שלנו יש עניין גדול בקשר טוב יותר עם הכדורגל הישראלי, יש לנו קול במוסדות של פיפ"א ועדיין בסופו של דב, ברמה הכלכלית אנחנו נישתיים מדי כדי לבקש שאת הבחירות העסקיות של חברת ההפקה הזו היא תקבל בצורה נקייה וטובה יותר עבורנו.
לנציגי המשלחות שם אוכל רק להגיד שאני מקנא בעוצמת החוויה שהם עוברים, זה באמת נראה משהו מיוחד, אבל זו החוויה הכי טובה שהם יוכלו להגיד ואם יש פער בין הציפייה לביצוע, אפשר גם בשקט לשאול, האם גם הציפייה הייתה מעט מוגזמת.
