"כישרון דורי", או במונח המוכר שלו יותר באנגלית, 'Generational Talent", הוא ביטוי שהפך לנפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הספורט. הכוונה ברורה - בדור כל כך מוכשר של ספורטאים בכל התחומים, יש את מי שבכל זאת נפרד מהם. לא כל כדורסלן אירופי מוכשר הוא לוקה דונצ'יץ'. לא כל חלוץ צרפתי מהיר הוא קיליאן אמבפה. לא כל פרוספקט שמטביע הוא ויקטור וומבאניאמה. באנגליה מאמינים, למעשה בטוחים, שגם בדור כל כך מוכשר של כדורגלנים אנגלים, יש כישרון דורי אחד שבולט מעל כולם, ויהיה המיוחד מכולם. ג'וד בלינגהאם.
באוקטובר 2005, להקה בריטית צעירה בשם 'ארקטיז מאנקיז', הוציאה את הסינגל הראשון שלה. "I Bet You Look Good on the Dancefloor". עם סולן צעיר וכריזמטי בשם אלכס טרנר (כישרון דורי בתחומו), הציפיות מטרנר וחבריו הצעירים משפילד, אז בקושי בני 20, היו להפוך לקול של דור. "להציל את המוזיקה". במשפט שהפך למפורסם ביותר בקריירה שלו, בהופעה הטלוויזיונית הראשונה שלהם, רגע לפני שהוא מתחיל לשיר, אומר טרנר "We Are The Arctic Monkeys. Dont Believe The Hype". טרנר הצעיר, רצה שישפטו אותו ואת הלהקה שלו על פי המוזיקה שהם עושים, שיקשיבו. לא על פי המבקרים וההבטחות. ארטיק מאנקיז עמדו בהייפ העצום סביבם ובגדול. במונדיאל הזה, גם בלינגהאם עושה זאת.
ביולי 2017, ברמינגהאם ביצעה את מה שנתפס אז כאחד המעשים ההזויים של מועדון כדורגל. אם המכירה של ג'וד בלינגהאם בן ה-17 לבורוסיה דורטמונד תמורת כ-35 מיליון יורו הייתה מהלך כלכלי מדהים עבורה, ההחלטה להפריש את המספר שלו, אחרי עונה אחת בלבד בבוגרים, הייתה מוזרה, בלשון המעטה. עם 32 הופעות, ארבעה שערים ועונה שהסתיימה בקושי עם הישארות בליגה השנייה באנגליה, המספר 22 של בלינגהאם הופרש. בירמינגהאם הפכה לבדיחה בבריטניה כולה. אולי הם ידעו משהו שאנחנו לא יודעים.
This is the most tinpot thing I think I’ve ever seen in my life.
— Ryan (@RJBrayshaw) July 23, 2020
The lad didn’t even finish one season.
בלינגהאם השתלב מיידית בבורוסיה דורטמונד, הפך לאחד הקשרים המוכשרים בעולם, ובמונדיאל הזה מוכיח על הבמה הגדולה ביותר, שהוא הדבר האמיתי. הדרך שבה הוא השתלט על הקישור האנגלי העמוס והמוכשר, המנהיגות שהוא מגלה, הוורסטיליות, כל אלו כמעט בלתי נתפסים ל"ילד" בן 19. ההופעה שלו בשמינית הגמר נגד סנגל, בה הוביל כמעט בכוחות עצמו לשני השערים הראשונים כאשר נבחרת שלושת האריות הייתה תקועה, היו הוכיחה לכישרון, אבל לא פחות מכך, לאופי שלו.
פאולו קונדו, אחד העיתונאים הוותיקים ביותר באיטליה ומי שסיקר כמות עצומה של גביעי עולם, אמר לאחר אחת התצוגות שלו בטורניר: "הוא פלא של כדורגל. הוא הבמאי, המפיק והמוציא לפועל על הדשא. המשחק שלו הרמוני, אבל באותה עת ישיר. בלינגהאם הוא הקול והדובר האמיתי של הדור החדש".
לנבחרת אנגליה לאורך השנים היו לא מעט חסרונות שמנעו ממנה ללכת עד הסוף בטורנירים הגדולים. דבר אחד אף פעם לא חסר לה. קשרים ברמה העולמית. פול סקולס, פרנק למפארד, סטיבן ג'רארד, הם רק חלק מהשמות הבולטים. ובכל זאת, נראה שבבלינגהאם יש משהו אחר. "הוא יכול לעשות הכל. נדיר מאוד שאתה רואה קשר שמרגיש בנוח בחלק הקדמי, בדיוק כמו שהוא מרגיש בנוח מאחורה. הוא קשר אחורי? הוא קשר תוקף? הוא הכל מהכל", אמר עליו גארי נוויל, מי שהיה חבר לנבחרת של אותו דור זהב אנגלי.
לצד האופי המיוחד שלו ("בן ה-19 הכי מבוגר שאימנתי בחיי", אמר עליו מאמן דורטמונד אדין טרזיץ'), בלינגהאם באמת פשוט עושה הכל על הדשא. הוא משחק באותה רמה כקשר 6 בדיוק כפי שהוא משחק כקשר 50-50 או קשר התקפי. הוא השלים 84% מהמסירות שלו בעונה שעברה בדורטמונד, והוסיף 8 בישולים. הוא תורם כ-2.6 תיקולים מוצלחים במשחק, ויודע איך להעביר את כובד המשקל מהחלק האחורי לקדמי במהירות מסחררת ועם שליטה נפלאה בכדור, בדיוק כפי שראינו נגד סנגל.
הוא ערך הופעת בכורה בנבחרת אנגליה בגיל 17 ו-137 ימים (השלישי הכי צעיר אי פעם אחרי תיאו וולקוט ו-וויין רוני), מחזיק כבר במעל 100 הופעות בבונדסליגה, ואף שימש כקפטן של דורטמונד. "אני לא חושב שהיינו יכולים לחזות כמה מהר הוא יתבגר וישתלב בנבחרת. הוא הפך לשחקן ברמה אחרת לגמרי", אמר עליו מאמן נבחרת אנגליה, גארת' סאות'גייט, איש מקצוע מקובע לרוב שנשאר נאמן לשחקנים שלו, אבל הבין שבמונדיאל הזה, בלינגהאם חייב לקבל את המושכות. האמת? לא נשארה לו ברירה.
בלינגהאם קיבל את הצ'אנס שלו, קודם כל בזכות הפציעה של קלווין פיליפס, מי שאמור היה להיות השחקן של אנגליה בקישור, אבל סבל מפציעה, ורשם בסך הכל 14 דקות רשמיות העונה במדי מנצ'סטר סיטי, לפני שבכל זאת נכלל בסגל של הנבחרת. הקשר עצמו הודה: "כשיש בעמדה לפנייך שחקן כמו ג'וד, מאוד קשה להראות למאמן שאתה יכול לעשות את העבודה כמוהו, בגלל שהוא פשוט כל כך טוב. זה מדהים".
בתולדות המונדיאלים, היו לא מעט בני עשרה שכבשו את הכדורגל, אך דומה ושניים בולטים מעל כולם. פלה כמובן, עם הזכייה בגביע העולמי ב-1958, כאשר בגיל 17 הפך הברזילאי לסמן ההיסטורי של הופעות בלתי נשכחות של צעירים. במונדיאל הקודם, קיבלנו את השחזור הקרוב ביותר לאותה הופעה של פלה, כאשר קיליאן אמבפה בן ה-19 כבש ארבעה שערים בטורניר, כולל צמד נגד ארגנטינה בשמינית, וזכה עם נבחרתו צרפת בתואר הגדול מכולם.
ביום שבת הקרוב, בלינגהאם ונבחרת אנגליה יפגשו את אותו אמבפה ואת אותה צרפת. בניגוד להרבה צעירים, כבר אין היום ספק שהחלוץ של פריז סן ז'רמן הוא הדבר האמיתי. הכישרון הדורי שלקח את המושכות מליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. זה יהיה הרגע הגדול ביותר עד כה בקריירה של בלינגהאם, הרגע עליו כנראה חשבו בבירמינגהאם כאשר הפרישו את החולצה שלו, כבר בגיל 17. הקישור הוא באופן יחסי נקודת החולשה של נבחרת צרפת (במקרה שלה, גם נקודת החולשה היא עדיין מרשימה יותר מכמעט כל נבחרת אחרת בעולם), וסאות'גייט יודע שבלינגהאם הוא כנראה השחקן היחידי בהרכב שלו שמחזיק ביתרון איכותי על פני מי שמשחק מולו בצרפת.
יסיים את הדרך כבר בשבת הקרובה, או ימשיך עם אנגליה עד הסוף, בלינגהאם הוא כנראה השם הצעיר החם ביותר היום בכדורגל האירופי, וזה לא ישתנה. שאלת עתידו המקצועי כבר מעסיקה עיתונאים וכתבים לפחות שנתיים, וזה רק יילך ויגבר. בלינגהאם מעורר עניין בכל מועדון גדול בעולם, אבל לפחות על פי הדיווחים האחרונים, גם מגרמניה וגם מאנגליה, הוא צפוי להצטרף לליברפול.
יורגן קלופ נחשב מעריץ גדול של השחקן, הוא מחזיק כמובן ביחסים מיוחדים עם הנהלת בורוסיה דורטמונד, ועל פי הדיווחים האחרונים, גם משפחתו של בלינגהאם רוצה שהוא יצטרף לליברפול. במועדון שמשווע לחיזוק במרכז המגרש, הקשר הצעיר, שרכישתו בוודאי תנוע סביב ה-100 מיליון יורו ומעלה, יתמודד עם כמות ציפיות עצומה. הוא יהיה הסטיבן ג'רארד הבא של המייטי רדס, המנהיג, האיש שסביבו יורגן קלופ יבנה, אם הכל יעבוד כראוי, את הקבוצה המנצחת הבאה שלו באנפילד.
זאת כמות ציפיות עצומה לילד בן 19, אבל אם מישהו הוכיח כבר שהוא יודע להתמודד איתם, אם מישהו הוכיח שהוא יודע להתמודד עם ה"הייפ", זה ג'וד בלינגהאם. דבר אחד בטוח, באנפילד כבר מוכנים עם שיר השחקן שלו. ברור לכם מה הוא יהיה, כן?
Na-na-na-na-na, na-na-na-na hey Jude....
